$
דעות

איך מחשבים כמה שווה קריירה?

נכסי הקריירה שנצברו במהלך הנישואים מהווים חלק מהנכסים המשותפים אז איך צריך לחלקם במקרה של גירושים?

אריאל דרור 08:0227.02.15

נכסי קריירה הם נכסים לא מוחשיים הקשורים להון האנושי של בני זוג. מדובר בנכסים כגון תואר אקדמאי, תעודות מקצועיות, רישיון לעסוק במקצוע, ניסיון מקצועי, קביעות בעבודה, דרגות ומוניטין.

 

נכסי הקריירה אשר נצברו במהלך הנישואים מהווים חלק ממאסת הנכסים המשותפת לבני הזוג, מאחר ונקבע בפסיקה כי מדובר ביתרון כלכלי ממשי, שניתן לכמת בכסף, והם באים בדרך כלל לידי ביטוי בהגדלת כושר ההשתכרות, או ע"י צבירת מוניטין - אישי או עסקי.

 

לאחר שבתי המשפט מחליטים כי מי מבני הזוג (או שניהם) צברו נכסי קריירה, וכי נסיבות התיק מצדיקות את חלוקתם בין הצדדים - עליהם לבצע חישוב ברור של גובה הנכסים (לרבות נכסי השתכרות עתידיים), לצורך חלוקתם בפועל.

 

בפסיקה ובחקיקה כיום, אין בנמצא מתווה אחיד וברור לצורך ביצוע חישוב זה. על כן, בתי המשפט מתקשים לכמת נכסים אלו.

 

נתקלנו בעשרות מקרים שבהם דנו שופטים בערכאות שונות בבתי משפט ברחבי הארץ, ונתנו פסקי דין לא אחידים בסוגיה זו. כך למשל, בכל הנוגע לחישוב מוניטין עסקי, קבע ביהמ"ש העליון ב'פס"ד שרון' כי אין בנמצא מדד לקביעת המוניטין של עסק מסוים. למעשה, קיימות בסוגיה זו מספר שיטות לחישוב - השיטה השיורית, השיטה היחסית ושיטת היוון רווחים עתידיים - ובתי המשפט עושים שימוש בשיטות השונות בהתאם לנסיבות.

 

משקל הרכיבים שהיו לפני הנישואים

 

בנוגע לחישוב מוניטין אישי, נקבע בפסיקה כי יש לבחון את הרכיבים אשר היו קיימים לפני הנישואים, ולגרוע אותם משווי המוניטין העומד לחלוקה - כאשר לא קיימת נוסחה של ממש לגריעה זו. הפסיקה אף הכירה בקושי הטמון בחישוב מוניטין מסוג זה, ועל כן נקבע כי ניתן להביא אומדן כללי של פוטנציאל, וכי החלוקה הינה תלוית נסיבות ונתונה לשיקול הדעת של בית המשפט. ברי כי קביעה זו יוצרת אי בהירות של ממש.

 

גם בנוגע לחישוב כושר השתכרות, שהוא נכס השייך לאדם, ומוגדר בפסיקה כיכולתו לעשות וליצור דבר-מה בעל ערך אובייקטיבי - נתקלים בתי המשפט בבעיות בניסיון לכמתו, לרבות ביחס לכימות כושר השתכרות עתידי.

 

אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

 

בנוסף, לעיתים בתי משפט מסרבים לקבל הערכה אקטוארית של מומחה שמונה לחשב את נכסי הקריירה, ומציעים חישוב משלהם, אם סברו שהמומחה לא הביא בחשבון את כלל השיקולים הנדרשים (ובשים לב כי קיימת פסיקה הנעזרת במערכת שיקולים מארה"ב, המונה לא פחות מ-20 מדדים, לרבות משך הנישואים, גיל ומצב בריאותי, ההכנסה שהביא כל אחד מהצדדים לנישואים, רמת החיים, ומצבו הכלכלי של כל צד בזמן חלוקת הנכסים).

 

כמו כן, קיימת פסיקה לפיה אין להסתמך על חוות דעת אקטוארית בלבד, שכן במועד חישוב חלוקת הפרשי ההשתכרות יש להביא שיקולים רחבים יותר, כגון המועד בו קמה הדרישה להפרשי השתכרות, המועד בו התגרשו הצדדים, הסכמות בהסכם הגירושים (במידה והיה כזה), תום הלב, הגינות וצדק.

 

אין כל ספק, כי ריבוי החישובים השונים, לרבות סירוב בתי המשפט לקבלת חוו"ד אקטואריות, והקביעה כי חלוקת נכסי קריירה הינה תלוית נסיבות - מביאה לאי בהירות של ממש. מצב זה מקשה באופן ממשי על זוגות לכלכל את צעדיהם בתהליך הגירושים - שכן לא ניתן לדעת מה הסכום אותו יקבל בן הזוג, אם בכלל.

 

על כן, אני סבור כי משהוכרו נכסי הקריירה כנכס הנכלל במאסת הנכסים המשותפת - על המחוקק לקבוע נוסחה ברורה לחישובם.

 

הכותב הוא עו"ד ממשרד עו"ד דרור

 

** כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד

בטל שלח
    לכל התגובות
    x