שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בחירות 2015

בחירות 2015

רוב ראשי המפלגות מסכימים: יש להגדיל את היצע הדירות ולרסן את תקציב הביטחון

ראשי המפלגות יודעים בדיוק איך לפתור את משבר הדיור, להוריד את יוקר המחיה ולצמצם את הפערים הכלכליים־חברתיים, אף אחד מהם לא יעלה מסים וכולם יעודדו תחרות והתייעלות בתקציב הביטחון. לקראת הבחירות פנה "כלכליסט" למפלגות בשאלון כלכלי זהה, כולן שיתפו פעולה למעט הליכוד, ש"ס וישראל ביתנו. שלב ההבטחות יוצא לדרך

כתבי כלכליסט 06:0125.02.15

שאלה מס' 1: מהי הבעיה הכלכלית הדחופה ביותר שעל הממשלה לטפל בה וכיצד תטפלו בה?

 

המחנה הציוני: "אין בעיה אחת שהטיפול בה יציל את המצב. לכן המחנה הציוני מניח תוכנית כלכלית מקיפה וישימה שעוסקת בהכנסות, במבנה הצמיחה ובהוצאה על שירותים חברתיים במטרה להחזיר את האדם למרכז העשייה הממשלתית".

 

יצחק הרצוג וציפי לבני יצחק הרצוג וציפי לבני צילום: יואב גלאי, אביגיל עוזי

 

הרשימה המשותפת: "יוקר המחיה. צריך להשקיע בתשתיות במיוחד בחברה הערבית כדי לממש את פוטנציאל הצמיחה הטמון בה ולהקטין את הפערים".

 

הבית היהודי: "הפערים הכלכליים. מצב הכלכלה הישראלית לא רע, אך רבים נאנקים בשביל להתקיים. לכן פעלנו לעידוד התחרות ולהסרת חסמים ומכסים, ובמקביל הכנסנו חרדים וערבים למעגל התעסוקה, טיפלנו בשכר המינימום ובשכרם של עובדי השמירה והניקיון ופעלנו להגברת הפריון".

 

יש עתיד: "מחירי הדיור. המטרה שלנו היא שכל זוג צעיר ממעמד הביניים יוכל לקנות דירה. חוק 0% מע"מ נועד להעניק סיוע ממוקד לזוגות הצעירים הנושאים בנטל, שנותרו מאחור. כמו כן, כדי להתגבר על הפער העצום בין הביקוש להיצע צריך לבנות עשרות אלפי יחידות דיור בשנה".

 

כולנו: "יוקר המחיה. את מחירי הדיור נפחית באמצעות תוכנית דירה נטו, שתאפשר רכישה או שכירות במחירים סבירים. נשחרר חסמים לבניית 250 אלף דירות, נקצר את שרשרת הייצור של דירה בביזור הכוח המונופוליסטי לאורכה ונכפיף את כל הרשויות לגורם אחד. את המזון נוזיל בעידוד התחרות ובהסרת חסמים. נוזיל גם את שירותי הבנקאות בעזרת עידוד כניסת שחקנים חדשים".

 

יו"ר יש עתיד יאיר לפיד (מימין) ויו"ר כולנו משה כחלון יו"ר יש עתיד יאיר לפיד (מימין) ויו"ר כולנו משה כחלון צילום: בלומברג

 

יהדות התורה: "מצוקת הדיור והפער בין עשירים לעניים. נטפל בהם באמצעות הגדלת המס של החברות שהממשלות נתנו להן את משאבי הטבע השייכים לאזרחים. נפחית את מס ההכנסה של מעמד הביניים ונגדיל את מס העשירים. נפחית דרסטית את המסים העקיפים הרגרסיביים, נפקח על מחירי המזון ונצמצם עד ביטול את תופעת עובדי הקבלן".

 

מרצ: "הפערים החברתיים ושיעורי העוני הבלתי נתפסים. מרצ מציעה תוכנית מקיפה למיגור העוני ולצמצום הפערים, שכוללת הגדלה משמעותית של ההוצאה על שירותים לאזרח, העלאה של הקצבאות, הסרת חסמים לתעסוקה בפני המגזר הערבי והחרדי, איסור העסקת עובדי קבלן ועצירת ההפרטה של השירותים החברתיים".

 

לסיכום: יוקר המחיה, הפערים החברתיים ומצוקת הדיור הן הסוגיות הבוערות לפי ראשי המפלגות, וכולם יודעים בדיוק איך לפתור אותן. עכשיו השאלה היא מי יכול גם לבצע.

 

לצפייה בתשובות המועמדים בנושא לחצו כאן

 

 

ראש הממשלה בנימין נתניהו סירב להשיב ראש הממשלה בנימין נתניהו סירב להשיב צילום: אלכס קולומויסקי

 

שאלה מס' 2: האם תעלו מסים? אילו מסים? אם לא, האם תקצצו את הוצאות הממשלה?

 

המחנה הציוני: "אין צורך להעלות מסים בעתיד הנראה לעין. נעלה את חלקה של הממשלה בתוצר חזרה ל־40%, במקום 39.6%, ונייצבו. לפי המתווה הנוכחי של 2015, נשמור על גירעון של עד 3% ב־2016 וב־2017 ונחתור להורידו ל־2% בתוך ארבע שנים".

 

הרשימה המשותפת: "לא נעלה מסים".

 

הבית היהודי: "המטרה כמובן היא לא להעלות מסים, מכיוון שהם לא מטרה, אלא אמצעי. צריך להעמיק את הגבייה מהאנשים החייבים ומאלה שיש להם יכולת אך בפועל משלמים מס נמוך מדי. מנגד, צריך להפחית את נטל המס של החציון התחתון, שמשלם מס עקיף גבוה מאוד - במכסים, במע"מ ובמסי קנייה שונים. כאשר נגבה יותר ממי שחייב, נוכל להפחית את נטל המס של כולנו. נוסף על כך, החזרת המשק לפסים של צמיחה והפשרת הקיפאון בשוק הנדל"ן שיצרה אי־הוודאות סביב תוכנית 0% מע"מ צפויות להביא לגידול בהכנסות המדינה ממסים".

 

יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט צילום: נמרוד גליקמן

 

יש עתיד: "אנחנו נגד העלאת מסים. התקציב החברתי של 2015 שהגיש לפיד היה ללא העלאת מסים ובשינוי סדר העדיפויות הישראלי".

 

כולנו: "לא נעלה מסים. אנחנו מאמינים שיישום רפורמות מרחיקות לכת בדיור, בבנקאות וביוקר המחיה ומלחמה בהון השחור יניעו את גלגלי הצמיחה ויאפשרו גידול בהכנסות המדינה".

 

יהדות התורה: "יש להגדיל את המס שמשלמות חברות שקיבלו מאזרחי המדינה משאבי טבע באמצעות הממשלה ואת המס שמשלם מספר מצומצם של אנשים ומשפחות שהרוויחו הון עתק בשעה שמשכורות מעמד הביניים והקצבאות נשחקו ללא כל פרופורציה. צריך להפחית את מס ההכנסה של מעמד הביניים (כפי שעשינו בוועדת הכספים בקדנציה הקודמת), להגדיל את מס העשירים ולהפחית דרסטית את המסים העקיפים הרגרסיביים".

 

מרצ: "אנחנו מציעים רפורמה מוחלטת במיסוי, שתכלול ביטול פטורים לא מוצדקים. בנוסף נקדם מס חברות דיפרנציאלי, מיסוי דירות ריקות, העלאה של המס על הכנסות גבוהות במיוחד ומיסוי פרוגרסיבי של רווחי הון. במקביל לצעדי המיסוי יש לחולל שינוי בסדרי העדיפויות הממשלתיים ולהגדיל את ההוצאה האזרחית על חשבון ההוצאה הביטחונית ועל חשבון הזרמת הכספים העודפת להתנחלויות".

 

יו"ר מרצ זהבה גלאון יו"ר מרצ זהבה גלאון צילום: יריב כץ

 

לסיכום: כל המפלגות מתנגדות להעלאת מסים גורפת, מרצ ויהדות התורה תומכות בהעלאה לחזקים ובהפחתה לחלשים. השאלה היא, אם כך, כיצד יממנו את הרפורמות שהן מציעות.

 

לצפייה בתשובות המועמדים בנושא לחצו כאן

 

שאלה מס' 3: האם תתמכו בתוספת של 11 מיליארד שקל לביטחון? האם דרושה רפורמה בפנסיה הצבאית?

 

המחנה הציוני: "אנו תומכים במתווה ועדת ברודט ובתוואי הרב־שנתי שנקבע, שבמסגרתו תבוצע הגדלה מתונה של תקציב הביטחון".

הרשימה המשותפת: "אנחנו נגד הוספת כל תוספת לתקציב הביטחון ובעד צמצום דרסטי בתקציב שהלך ותפח בשנים האחרונות הרבה מעבר להמלצות ועדת ברודט".

 

הרשימה המשותפת: "אנחנו נגד הוספת כל תוספת לתקציב הביטחון ובעד צמצום דרסטי בתקציב שהלך ותפח בשנים האחרונות הרבה מעבר להמלצות ועדת ברודט".

 

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה צילום: דודי ועקנין

הבית היהודי: "כל תוספת לתקציב הביטחון חייבת להגיע להתעצמות ולהצטיידות ולא לניפוח המערכת והמנגנון. לכן דרושה רפורמה כללית בפנסיה התקציבית שמייצרת עלויות כבדות לתקציב המדינה ומפלה בין אזרחים. יש מקום ליותר צדק חלוקתי בפנסיות".

 

יש עתיד: "אסור לנו לחסוך אפילו אגורה אחת בכל מה שקשור להגנה על הלוחמים שמגנים על חיינו. אנחנו צריכים משאבים ייעודיים לתת מענה למנהרות, לפצמ"רים, למערכות הגנה ולהשקעה בסייבר. לפיד הקים את ועדת לוקר לבחינת נושא הפנסיות הצבאיות, במטרה לבחון את הוצאתן מהצבא יחד עם אגף השיקום ולהחזירן למשרד האוצר ולביטוח לאומי. בנוסף, לא סביר שהרמטכ"ל יוכל לתת תוספת של 6% לפנסיה הצבאית".

 

כולנו: "מפלגת כולנו תתמוך בקביעת תקציב רב־שנתי קבוע בחוק למערכת הביטחון לחמש שנים, על מנת ליצור ודאות ותמריץ פנימי להתייעלות. תקציב הביטחון הקיים היום גדול על מדינת ישראל ופוגע פגיעה של ממש בחוסן החברתי".

 

יהדות התורה: "אנו בעד הדרישה להגדלת תקציב המיועד רק לביטחון, אך במקביל דרושה רפורמה בפנסיה הצבאית והתאמתה לאזרחית".

 

כוחות צה"ל במבצע "צוק איתן". התוספת לתקציב הביטחון ב-2014: 8.5 מיליארד שקל. התקציב המקורי עמד על 51 מיליארד שקל כוחות צה"ל במבצע "צוק איתן". התוספת לתקציב הביטחון ב-2014: 8.5 מיליארד שקל. התקציב המקורי עמד על 51 מיליארד שקל צילום: אי פי איי

 

מרצ: "אנו תומכים בקיצוץ מסיבי בתקציב הביטחון ובעצירת ההעברות התקציביות העצומות שמוזרמות אליו דרך ועדת הכספים במהלך השנה. דרושה רפורמה מקיפה בתקציב הביטחון, לרבות בתשלומי הפנסיה, ועוד קודם לכן רפורמה של שקיפות והתייעלות וחשיפה של כל סעיף תקציבי שחשיפתו אינה מסכנת באופן ישיר את ביטחון המדינה, בשביל לחשוף את תקציב הרכש ואופן ניהול המכרזים. אחרת מערכת הביטחון תמשיך לסחוט באיומים עשרות מיליארדי שקלים בשנה על חשבון התקציבים החברתיים".

 

לסיכום: מרצ והרשימה המשותפת מתנגדות לתוספת, האחרות תומכות. כולן מסכימות שיש מקום להתייעלות

 

לצפייה בתשובות המועמדים בנושא לחצו כאן

 

שאלה מס' 4: האם יש בועת נדל"ן בישראל? כיצד תבלמו את עליית מחירי הדיור, כמה זמן זה ייקח ואיך תממנו זאת?

 

המחנה הציוני: "אין בועת נדל"ן בישראל. יש מחסור בצד ההיצע ובגיוון ההיצע. לכן המחנה הציוני יקדם הגדלת היצע; הגדרת שר אחד שיהיה הסמכות העליונה בתחום; הקמת חמ"לי דיור עירוני לעבודה מול רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה לצורך התחדשות עירונית; סבסוד ערך הקרקע בדיור במקרים מסוימים ומתן אפשרות לצבירת בעלות דרך תשלומי שכר דירה; קידום חוק שכירות הוגנת; ומתן פתרונות תחבורה ותשתיות".

 

הרשימה המשותפת: "אין בועת נדל"ן. הסיבה העיקרית לעלייה במחירי הדיור היא חוסר ההיצע וחוסר התערבות של המדינה בבנייה ציבורית. אפשר להביא באופן מיידי להורדת המחירים בדרך ישירה או דרך חברה־בת שתיקח על עצמה בנייה ציבורית מסיבית במחירי מטרה סבירים".

 

הפגנה במחאה על מחירי הדירות. העלייה במחיר דירה ממוצעת בישראל מאז 2009: 41% הפגנה במחאה על מחירי הדירות. העלייה במחיר דירה ממוצעת בישראל מאז 2009: 41% צילום: אוראל כהן

 

הבית היהודי: "הבעיה היא בהיצע. במצב כזה צריך פשוט לבנות הרבה דירות. נמשיך בהאצת השיווקים והתכנון, נמשיך עם הסכמי גג ומחיר מטרה, נפעל ליצירת תחרות לרשות מקרקעי ישראל ונמשיך בחיזוק עמידר לקידום הדיור הציבורי".

 

יש עתיד: "נמשיך להתעקש על קבינט דיור. לאחר הבחירות נמשיך ליישם את תוכנית הדיור הלאומית — נוציא לדרך עוד כ־40 אלף דירות בשכונות חדשות, נעביר את חוק 0% מע"מ, נאיץ את פעילותה של חברת דירה להשכיר, נמשיך לקדם בניית מעונות סטודנטים ונחוקק את חוק שכירות הוגנת שייצר ודאות בשוק הדיור".

 

כולנו: "אם לא יתרחש שינוי דרסטי במדיניות עלולה להתפתח כאן בועת נדל"ן. כדי להפחית את מחירי הנדל"ן, מפלגת כולנו תפעל להכפפת כל הרשויות תחת גורם אפקטיבי אחד, לביזור הכוח המונופוליסטי לאורך שרשרת הייצור ולהבאת פתרונות מבניים לצד צעדי חירום לטווח הקצר".

 

יהדות התורה: "מקור הבעיה הוא שהממשלה היא בעלת רוב הקרקעות בישראל, והיא מעוניינת בסופו של דבר במחירים גבוהים המגדילים את הכנסותיה. זכאים לדיור יקבלו קרקע והלוואות מסובסדות".

 

מרצ: "אין ספק שקיימת בועת נדל"ן. הצעדים הראשונים שיש לנקוט הם החלת שקיפות מלאה על מכרזי הקרקע של מינהל מקרקעי ישראל והגדלה הדרגתית של היצע הקרקעות; התניית אישורים לבנייה חדשה בהקצאת דירות לדיור בר־השגה; והזרמת תקציבים מסיבית לשיקום מערך הדיור הציבורי".

 

לסיכום: מרצ והרשימה המשותפת מתנגדות לתוספת, האחרות תומכות. כולן מסכימות שיש מקום להתייעלות

 

לצפייה בתשובות המועמדים בנושא לחצו כאן

 

שאלה מס' 5: אילו צעדים תקדמו בתחום יוקר המחיה? האם תתמכו ב־%0 מע"מ על מוצרי מזון בסיסיים?

 

המחנה הציוני: "נשנה את חוק הבנקאות כך שיאפשר מתן אשראי בין המשקיעים המוסדיים לעסקים קטנים ונחבר בין משקיעים ללווים דרך פתרונות מימון המון מתקדמים. נוציא מכרז לרשת הפצה ארצית ליצרני מזון קטנים בתמיכת הממשלה. נחייב יצירת מסלול פנסיה בעמלות אפסיות ללא ניהול אקטיבי. ננהיג פיקוח על מחירי הגז ונעודד תחרות במשק הגז. נטמיע ונאכוף את חוק המזון".

 

הרשימה המשותפת: "נתמוך ב־0% מע"מ על מוצרי מזון ונקדם מע"מ דיפרנציאלי".

 

העלייה במדד מחירי המזון בישראל מאז 2009: 12% העלייה במדד מחירי המזון בישראל מאז 2009: 12% צילום: עמית שעל

 

הבית היהודי: "נקדם את פירוק מונופול המלט של נשר ואת שבירת הקרטל של המתווכים החקלאים, שינוי במדיניות חלוקת מכסות ויצירת שקיפות מחירים במזון. בנוסף נמשיך לעידוד התחרות דרך עסקים קטנים ובינוניים, ליישום המלצות ועדת לנג להסרת חסמי יבוא ולביטול רגולציה שמפריעה ליבואנים וליצרנים המקומיים".

 

יש עתיד: "נפעל לצמצום הריכוזיות, להגברת התחרות, לעידוד עסקים קטנים, לפירוק קרטלים ולפתיחת המשק ליבוא. בין הצעדים: ביטול והפחתת מכסות ומכסים, עידוד יצרנים וחקלאים קטנים. בנוסף נפעל להגברת התחרות בשוק הבנקאות והאשראי ולפירוק הריכוזיות בענף באמצעות הקמת בנקים אינטרנטיים. נקדם הפחתת עלויות בפנסיה ובענף הביטוח, הרחבת הפטור ממכס ביבוא מוצרי צריכה והקלת היבוא האישי".

 

כולנו: "נעודד תחרות בתחום המזון על ידי תמיכה ביצרנים קטנים, נאמץ תקני מזון שנהוגים בחו"ל במקום התקנים שמגבילים פה תחרות. נתמוך ב־0% מע"מ על מוצרים בפיקוח".

 

יהדות התורה: "פיקוח, תחרות והורדת המסים העקיפים".

 

מרצ: תומכים ב־0% מע"מ על מוצרי יסוד. בנוסף נקדם את פירוק הריכוזיות במערכת הפיננסית והוזלת שירותי הבנקאות; הרחבת שירותי החינוך והבריאות הממלכתיים; ופיקוח ואכיפה אגרסיביים על רשתות המזון, לרבות מניעת תיאומי מחירים, פירוק מונופולים וקרטלים והגנה על משווקים ויצרנים קטנים".

 

לסיכום: תחרות היא הפתרון המרכזי. רוב המפלגות תומכות ב־0% מע"מ על מוצרי יסוד

 

לצפייה בתשובות המועמדים בנושא לחצו כאן

 

שאלה מס' 6: האם תקדמו את המלצות ועדת גרמן להגבלת השר"פ ולחיזוק מערכת הבריאות הציבורית?

 

המחנה הציוני: "נמנע כניסה של שר"פ לבתי חולים ציבוריים. נקצה 1.5 מיליארד שקל בשנה לשיפור השירות בבתי החולים ובקופות החולים. הכסף ישמש לקיצור תורים, לתמרוץ קופות החולים להפנות את המטופלים למערכת הציבורית, למתן אפשרות לרופאים מומחים לעבוד רק במערכת הציבורית לאורך כל היום, להגדלת מספר הסטודנטים ולצמצום הצורך בביטוחי הבריאות".

 

הרשימה המשותפת: "מתנגדים להכנסת רפואה פרטית לבתי חולים ציבוריים. תומכים בתוספת של מיליארד שקל בשנה מתקציב המדינה לבתי החולים על מנת לקצר תורים".

 

הבית היהודי: "יש לחזק את מערכת הבריאות הציבורית בין שבהוספת תקציבים ובין שבהסטת תקציבים ובהתייעלות כללית. המלצות ועדת גרמן הגבילו את הרפואה הפרטית, אולם לא היתה בהן בשורה אמיתית לרפואה הציבורית. החלשת האחד לא יכולה לבוא ללא חיזוק משמעותי של האחר".

יש עתיד: "מובן שאנחנו מתנגדים להכנסת השר"פ למערכת הבראות הציבורית ובעד קידום המלצות ועדת גרמן. יישום מסקנות הוועדה יבריא את מערכת הבריאות ויצעיד אותה קדימה, באופן שוויוני המנתק את התלות במערכת בריאות פרטית ויקרה. המערכת הציבורית תהיה יעילה יותר, תיקח משאבים מהרפואה הפרטית, תוזיל את הטיפולים ואת ביטוחי הבריאות ותקצר את התורים בבתי החולים".

כולנו: "מפלגת כולנו מתנגדת לשר"פ. מסקנותיה של ועדת גרמן חסרות משום שהן רק מגבילות את המערכת הפרטית ולא מחזקות את הציבורית. צריך להגדיל את מספר המיטות ואת מספר הרופאים והאחיות ולשנות את הביטוחים המשלימים".

 

יהדות התורה: "בהחלט יש מקום להכניס שר"פ למערכת הציבורית. המהלך ישאיר את הרופאים בהישג יד וימנע את עזיבתם לקליניקות הפרטיות לבצע עבודות פרטיות. לצערנו, מסקנות ועדת גרמן אינן בעלות בשורה ממשית למערכת הבריאות".

 

יו"ר יהדות התורה יעקב ליצמן ושרת הבריאות לשעבר יעל גרמן. מסקנות לא מספיקות יו"ר יהדות התורה יעקב ליצמן ושרת הבריאות לשעבר יעל גרמן. מסקנות לא מספיקות צילום: חיים צח

 

מרצ: "מתנגדים נחרצות להכנסת השר"פ למערכת הציבורית. תמכנו בהמלצות ועדת גרמן להגבלת המערכת הפרטית ולהגדלת התקציב למערכת הציבורית וכן בעמדתה לגבי מיסוי תיירות המרפא. עם זאת, ההמלצות אינן מספיקות. יש להגדיל את סל הבריאות ב־2% בשנה ולתת ביטוח סיעודי ממלכתי".

 

לסיכום: יהדות התורה היא היחידה שתומכת בהכנסת שר"פ למערכת הציבורית. כמעט כולן טוענות שבמסקנות ועדת גרמן אין בשורה אמיתית

 

לצפייה בתשובות המועמדים בנושא לחצו כאן

 

שאלה מס' 7: האם אתם תומכים בהגבלת שכר הבכירים במשק?

 

המחנה הציוני: "פערי השכר במשק דורשים תוכנית מקיפה שכוללת את העלאת פריון העובדים מחד ותמריצים לריסון שכר הבכירים מאידך".

 

הרשימה המשותפת: "תומכים בחוק להגבלת שכר הבכירים ובהרחבתו למגזרים אחרים".

 

הבית היהודי: לא ענו על השאלה.

 

תקרת השכר לבכירים בגופים פיננסיים שמציע החוק להגבלת שכר הבכירים: 3.5 מיליון שקל תקרת השכר לבכירים בגופים פיננסיים שמציע החוק להגבלת שכר הבכירים: 3.5 מיליון שקל צילום: בלומברג

 

יש עתיד: "כן. הצעת חוק תגמול נושאי משרה במוסדות פיננסיים, שיזם יאיר לפיד כשהיה שר האוצר, היא נדבך נוסף במגמה שלנו לצמצום פערי השכר העצומים במשק. ההצעה נועדה לרסן את שכרם של הבכירים בענף הפיננסים באמצעות הקביעה כי הוצאות שכר החורגות מ־3.5 מיליון שקל בשנה לא יוכרו לצורך מס. אישור שכר העולה על התקרה מחייב אישור גורמים זרים".

 

כולנו: "אין אדם בישראל ששווה שכר של מיליוני שקלים בשנה. שכר הבכירים צריך להיות סביר ולא חזירי. הוא אמור להתבסס על קורלציה מלאה בהתאם לביצועי החברה בטווח הארוך, ולא רק באותה השנה".

 

יהדות התורה: "אנחנו בעד הגבלת שכר הבכירים, כולל הגבלת שכר בגופים שאינם פיננסיים".

 

מרצ: "תקרת שכר של 3.5 מיליון שקל בשנה היא סכום עתק. היא לא תשנה במאום את שכר הבכירים במשק. זה חוק שכל כולו פופוליזם זול וזריית חול בעיני הציבור. לכן מרצ תומכת בהגבלה משמעותית יותר של שכר הבכירים בכל החברות הציבוריות, ובכלל זה בגופים הפיננסיים, עד למשכורת של פי 15 מהשכר הנמוך ביותר בחברה".

 

לסיכום: חוץ מהבית היהודי, שלא השיבה, כולן תומכות בהגבלת שכר הבכירים במשק בחקיקה או בתמריצים אחרים, אך לא בהכרח במתווה שהוצג בתיקון לחוק שקידם לפיד.

 

לצפייה בתשובות המועמדים בנושא לחצו כאן

 

שאלה מס' 8: מה עמדתכם על מונופול הגז? האם תתמכו בטיוטת המתווה האחרונה? האם תדרשו פיקוח?

 

המחנה הציוני: "אנו מתנגדים לפשרה שהציעה הממשלה לפירוק המונופול, מכיוון שלא ניתן להתייחס ברצינות להצעה שלא נוגעת לחוזים שכבר נחתמו. יש לקבוע מנגנון פיקוח על מחירי הגז, שיתבסס על עלות ההפקה בתוספת ההשקעה לפיתוח והחזר על הסיכון על ההון. יש לבחון את התוצאה בראייה בינלאומית ולהפעיל מנגנון הצמדה למחיר בשוקי גז תחרותיים וכמחיר מקסימום. יש אף לחתור להפרדת האחזקות בין תמר, לווייתן ושדות כריש ותנין וליצור לפחות שלושה ספקים עצמאיים".

 

הרשימה המשותפת: "אנו מתנגדים למונופול הגז שנולד מתוך הפרות עקביות של חוק הגז ובניגוד לדיני ההגבלים העסקיים. צריך להטיל פיקוח על משק הגז, להגדיל את התמלוגים, ולהגביל את יצוא כדי להפחית את עלויות האנרגיה והמחיה בצורה דרמטית. המתווה המוצע לפירוק מונופול הגז הוא חלקי ולא מספק".

 

הכנסות המדינה ממסים עבור מאגר תמר עד 2040: 130 מיליארד שקל (לפי בנק ישראל) הכנסות המדינה ממסים עבור מאגר תמר עד 2040: 130 מיליארד שקל (לפי בנק ישראל) צילום: אלבטרוס

 

הבית היהודי: "הדרך הטובה ביותר להבטיח מחיר מתאים לתעשייה ולצרכנים היא תחרות, ויש לוודא שהמשק לא נשאר תלוי בספק יחיד. הפיקוח הוא פתרון בעדיפות משנית לעומת תחרות אמיתית. את עמדותינו אנו מעבירים בתוך החדר ולא ציבורית".

 

יש עתיד: "יש עתיד תתמוך בכל מתווה אשר מחד יבטיח את האינטרס הציבורי באופן שיוריד את מחירי הגז, כולל פיקוח עליהם ופתיחה של השוק לתחרות, ומאידך ישמור על ישראל כמקום אטרקטיבי עבור השקעות של חברות בינלאומיות, דבר החשוב לכלכלה הישראלית וצמיחתה".

 

כולנו: "יש ליצור מבנה שיבטיח שינוי בבעלויות ובהסדרים בתגליות הקיימות בצורה שתאפשר את פירוק המונופול הקיים. לשיטתנו תחרות עדיפה על פיקוח ויש לפעול כדי ליצור את התנאים לקיומה. זה קשה יותר מהטלת פיקוח, אך זה הדבר הנכון. עד ליצירת התנאים לתחרות ויישומה יש להבטיח לציבור מחירים סבירים והוגנים שישקפו גם תשואה סבירה למשקיעים. יש לקבוע מחיר מקסימום ומנגנון הצמדה ארוך טווח מתאים שייגזר משינויי מחירים בשווקים בעולם".

 

יהדות התורה: לא התקבלה תגובה.

 

מרצ: "הפתרון המיטבי, לתפיסת מפלגת מרצ, הוא פירוק המונופול והכנסת שחקנים חדשים, פתיחת החוזים הקיימים ופיקוח על המחירים. מחיר הגז בישראל גבוה משמעותית מבעולם, והוא משפיע משמעותית על עלויות אחרות - על התעשייה ועל יוקר המחיה. כרגע המחיר גבוה פי שניים־שלושה מהמחיר שצריך להיות לפי הערכות ולפי המצב בעולם, והוא צריך לרדת בהתאם".

 

לסיכום: כל המפלגות תומכות בפתיחת השוק לתחרות. הבית היהודי לא מעוניינת לפרט את עמדתה, ואחד השיקולים של יש עתיד הוא התחשבות בחברות בינלאומיות.

 

שאלה מס' 9: ביטוח לאומי משלם קצבאות זקנה מהנמוכות במערב, וההערכות הן שבשנים הבאות גם בכך תתקשה המדינה לעמוד. מה תעשו כדי לשפר את המצב?

 

המחנה הציוני: "הזדקנות האוכלוסייה היא תופעה עולמית מורכבת. לצד התחייבותנו ל־0 קשישים עניים בישראל, הממשלה בראשות הרצוג תפעל להיערכות כוללת להזדקנות האוכלוסייה ב־30 השנים הבאות. בפרט, בהיבטים הקשורים לתקצוב מערכת הבריאות, לאיתנות הכלכלית של ביטוח לאומי, לסוגיית גיל הפרישה ולמבנה הפנסיה - סוגיות שכרוכות זו בזו".

 

הרשימה המשותפת: "צריך להפריד את ניהול ביטוח לאומי מתקציב המדינה שמתייחס לביטוח לאומי כפרה חולבת. המדינה צריכה להתייחס להפרשות של הציבור לביטוח לאומי כחסכונות ארוכי טווח ולא כעוד מס".

 

הגירעון התפעולי של ביטוח לאומי ב-2014: 4.3 מיליארד שקל. עלייה של 43% לעומת השנה לפניה הגירעון התפעולי של ביטוח לאומי ב-2014: 4.3 מיליארד שקל. עלייה של 43% לעומת השנה לפניה צילום: אלעד גרשגורן

 

הבית היהודי: "אנו מאמינים שיש, מצד אחד, לפעול להקטנת הגירעונות הנובעים מהפנסיה התקציבית ומצד שני, יש לדאוג שלא יהיו קשישים מתחת לקו העוני. הדרך לשיפור חיי הקשישים היא באמצעות מהלך דו־שלבי: יישום תוכנית אורבך (פטור מחשמל, מים, ארנונה, תרופות — עד גבול שייקבע) לקשישים שמתחת לקו העוני. בנוסף, אימוץ המלצות ועדת אלאלוף להעלות את קצבת הזקנה בכ־200 שקל ליחיד".

 

יש עתיד: "המדינה היא האחראית הבלעדית לרווחתה ולקיומה בכבוד של האוכלוסייה הוותיקה. אנו מציעים מערך פתרונות שיבטיחו לאזרחים הוותיקים ביטחון אישי והזדקנות בכבוד. התוכנית מתייחסת לשלושה תחומי חיים עיקריים: הבריאותי, הכלכלי והחברתי. תקציב 2015 שגיבש שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, הגדיל את ההשקעה במשרדים החברתיים, ועל ידי תוספת זו ביקשנו להגדיל את קצבאות הבטחת ההכנסה של הקשישים החיים מתחת לקו העוני, כדי לאפשר להם להזדקן בכבוד. הגדלה זו של קצבאות הבטחת ההכנסה היתה מוציאה 190 אלף קשישים ממעגל העוני".

 

כולנו: "תלות הקשישים במערכת הקצבאות הביאה להחלטה להחיל פנסיית חובה על ציבור העובדים ולהקטין את הסיכון לעוני באוכלוסייה זו עם פרישתם מעבודה. מערך החיסכון הפנסיוני בישראל פגיע לסיכונים פיננסיים, וכל משבר פיננסי עלול לדרדר את החוסכים לעוני בעת הפרישה. 'האג"ח המיועדות', המונפקות על ידי המדינה, ראוי שיהוו כלי משמעותי למניעת סיכונים לציבור העובדים במועד הפרישה. נפעל לכך שכל גופי הפנסיה הצוברת (למעט קרנות הפנסיה הוותיקות ופוליסות מבטיחות תשואה) יחילו מודל להתאמת רמת הסיכון לגיל החוסך כברירת מחדל על ניהול כל כספי הפנסיה. זאת במטרה להקטין את הסיכון לכספי הפנסיה של החוסכים המבוגרים מחד, ולהגדיל את התשואה של הצעירים מאידך. בנוסף נשנה את חלוקת פריסת האג"ח המיועדות כך ששיעור גבוה יותר יוקצה ככל שגיל החוסך גבוה יותר".

 

מאיר כהן, שר הרווחה היוצא, ואלי אלאלוף. יפעלו במפלגות השונות מאיר כהן, שר הרווחה היוצא, ואלי אלאלוף. יפעלו במפלגות השונות צילום: אוראל כהן

 

יהדות התורה: "נדרוש ביצוע רפורמת הסיעוד שיזמנו בממשלה הקודמת כדי לשנות את מצב האוכלוסייה המתבגרת בישראל".

 

מרצ: "פגיעה בציבור העובדות והעובדים, ובפרט בעובדים המוחלשים, אינה הדרך לסגירת גירעונות הביטוח הלאומי. אנחנו מציעים רפורמה במיסוי שתגדיל את הכנסות המדינה, וכך גם את קופת ביטוח לאומי. בנוסף, יש להפריד את ביטוח לאומי מהאוצר".

 

לסיכום: נראה כי אין מחלוקת משמעותית בין המפלגות. ההצעות שחוזרות על עצמן הן רפורמה בביטוח לאומי והגדלת קצבאות הזקנה. יוצאת דופן בהיבט זה היא כולנו של כחלון, שמציאה לשנות את שיטת מערך החיסכון הפנסיוני.

 

לצפייה בתשובות המועמדים בנושא לחצו כאן

 

כתבו: רוני זינגר, שאול אמסטרדמסקי, אורי תובל ועמרי מילמן

בטל שלח
    לכל התגובות
    x