$
דעות

ייקור דמי ביטוח לאומי לעשירים יכול לסגור את הגירעון בקופתו

גובה דמי ביטוח לאומי משתנה עד לתקרת שכר של 43 אלף שקל, ומעליה התשלום אחיד. לכן העשירון העליון משלם מעט באופן יחסי. במוסד מעריכים כי העלאת התקרה תוכל להכניס לו 1.5 מיליארד שקל בשנה, אך חוששים לעודד תרגילי מס

מיקי פלד 09:3102.02.15
בקרוב תצטרך הממשלה הבאה לקבל החלטות כבדות משקל: האם להעלות את גיל הפרישה במשק? האם להסכים לקיצוץ בקצבאות ביטוח לאומי, להעלות את הסכום שמשלמים העובדים והמעסיקים או לקצץ מיליארדים בהוצאות הממשלה ‑ כל זה כדי לסתום את הבור שגדל בתקציב המוסד שאחראי על רשת הבטחון החברתית בישראל.

עדכון תשלום דמי ביטוח לאומי, כך שמי שמשתכר מעל 43,200 שקל בחודש (ברוטו) ישלם על פי גובה שכרו, בדומה למס ההכנסה, עשוי לפתור את בעיית הגירעון המחריפה של המוסד. כך עולה מדו"ח שפרסם המוסד לפני שנה וחצי.

 

כפי שפורסם ב"כלכליסט" בשבוע שעבר, הגירעון התפעולי של ביטוח לאומי ב־2014 עומד על 4.3 מיליארד שקל. קרן ההשקעות של המוסד, שכיום יש בה כ־180 מיליארד שקל, צפויה להתרוקן בעוד 23 שנה ‑ ארבע שנים מוקדם יותר מכפי שהוערך עד כה.

 

מנכ"ל ביטוח לאומי שלמה מור יוסף. גירעון הולך ומעמיק מנכ"ל ביטוח לאומי שלמה מור יוסף. גירעון הולך ומעמיק צילום: עמית שעל

 

משמעות הדבר היא שכאשר בני ה־30 וה־40 של היום יצאו לפנסיה, קצבאות הזקנה והסיעוד שיעמדו לרשותם יהיו מצומצמות יותר מאלו שזמינות היום ‑ שגם הן מדולדלות.

 

במצב החוקי הנוכחי, מי שמשתכר מעל 43,200 שקל בחודש לא משלם דמי ביטוח לאומי על כל הכנסתו שמעבר לסכום הזה. כלומר, אזרח שמשתכר 80 אלף שקל בחודש ישלם מס הכנסה לפי סכום חודשי זה, אבל דמי הביטוח הלאומי שישלם קבועים לפי תקרה של 43,200 שקל בחודש.

 

על פי אומדן גס, פוטנציאל הגבייה מביטול התקרה עומד על יותר מ־1.5 מיליארד שקל בשנה בדמי ביטוח לאומי בלבד, לא כולל מס בריאות. הסכום הזה יוביל לכך שהגירעון התפעולי של המוסד יימחק בטווח הארוך ואולי אף בשנים הקרובות.

 

התקרה הזו קיימת משום שהמדינה לא מצליחה להתמודד עם תופעת חברות הארנק. ביטול תקרת דמי ביטוח לאומי עלולה להעלות את הסיכוי כי שכירים בכירים יקימו חברות מסוג זה, שיסייעו להם לחמוק מתשלום מלא, בדומה לנעשה ביחס לכספי מסים. על פי הערכת רשות המסים, כיום ישנן כ־100 אלף חברות ארנק כאלו.

 

על פי נתוני מינהל הכנסות המדינה ל־2011 ‑ האחרונים ביותר שזמינים, בישראל היו אז 33 אלף איש שהשתכרו בממוצע 134,824 שקל בחודש (ברוטו). ב־2011, התקרה הגיעה לכ־63 אלף שקל ברוטו בחודש וההכנסות גדלו בכ־440 מיליון שקל בשנה בזכות גבייה מכ־27 אלף שכירים ועצמאים.

 

במושגים של היום, על כל 100 שקל שתתווסף לתקרה, הכנסות הביטוח הלאומי יגדלו ב־14.25 שקל משכיר: 7 שקלים על ידי העובד עצמו ו־7.25 שקלים על ידי המעסיק. במקרה של עצמאי, מדובר על 11.23 שקל.

 

בחינת שיעור הביטוח הלאומי שמשלמים שכירים ועצמאים בישראל חושף תופעה משונה: עד שכר חודשי של 43,200 שקל, אזרחים משלמים דמי ביטוח לאומי שגדלים בהתאם להכנסתם. מי שנמנה עם המאיון העליון, בו ההכנסה הממוצעת היא כ־120 אלף שקל בחודש ברוטו, משלם דמי ביטוח לאומי חודשיים בסך של כ־2,600 שקל ‑ כ־2.1% משכרו החודשי. כלומר, המאיון העליון מעביר חלק יחסי קטן יותר לביטוח לאומי מאשר מי שמשתכר בשכר הממוצע במשק שעומד על כ־9,161 שקל, שמעביר כ־3% לביטוח לאומי.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x