שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

בלעדי לכלכליסט

דחיפות, מעקבים וחולצות משובצות: פרטי הסכסוך בין עו"ד שלמה כהן נחשפים

מי דחף את מי בתקרית האלימה שקדמה לפרידה בין שני השותפים? האם המזכירה ניהלה מעקב אחרי שעות ההגעה של העובדים? מדוע אולצו העובדים להחתים כרטיס נוכחות בכניסה לפינת הקפה והאם הפורשים העתיקו קבצים ומחקו נתונים על לקוחות? כל הגרסאות בסכסוך הסוער במשרד עו"ד שלמה כהן

ענת רואה 06:5220.01.15

לפני כשבועיים נחשפה ב"כלכליסט" הדרמה שהתחוללה לאחרונה במשרדו הוותיק של עו"ד ד"ר שלמה כהן, כשעו"ד ליעד וטשטיין, שהיה במשך 20 שנה יד ימינו של כהן, עזב את המשרד בטריקת דלת. כעת, כשצו איסור הפרסום שהוטל לבקשת עו"ד כהן הוסר על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, מתבררים ממדיו של הסכסוך האימתני בין הצדדים. הסכסוך הסוער כולל טענות מצידו של עו"ד וטשטיין ל"תקרית אלימה" במסגרתה דחף אותו עו"ד כהן וצווח עליו בנוכחות עובדים במשרד, למול טענות נגדיות של כהן המכחיש את התקרית וטוען כי דווקא עו"ד וטשטיין היה זה שנהג באלימות כש"דחף עובדת ניקיון בהריון", מאחר שרעש שואב האבק ליד דלת חדרו – הפריע לו.

 

הסכסוך הגיע לבית הדין כשעו"ד כהן ביקש להוציא צווי מניעה נגד חמישה עורכי דין שכירים שהועסקו במשרדו ועברו ביחד עם עו"ד וטשטיין למשרד חדש שהקים. משרד זה קלט לפחות חלק מלקוחותיו הגדולים של משרד כהן. בתגובה הגישו חמשת העובדים כתבי טענות ארוכים בהם הם מגוללים מסכת "התעמרות והשפלות" מתמשכת שלטענתם ספגו מכהן ומאנשיו במשרד. בבקשה להסרת צו איסור הפרסום יוצג "כלכליסט" באמצעות עו"ד שירה בריק־חיימוביץ ממשרד עוה"ד ליבליך מוזר. בתוך כך שלשום נמסרה החלטת בית הדין בראשות השופטת הדס יהלום אשר נענתה באופן חלקי לבקשתו של כהן ואסרה על חמשת הפורשים לטפל בלקוחות שהיו לקוחותיו של כהן ויעברו להיות לקוחותיו של וטשטיין, אך רק ממועד ההחלטה ולא כולל לקוחות שעברו קודם.

 

גרסת שלמה כהן: "כמו כנופייה של עבריינים"

 

ההליך המשפטי נפתח על ידי עו"ד כהן שטען כי "זו בקשה להפסקתו של שוד בעיצומו". לטענתו באמצעות משרד עו"ד אשר חלד, בטרם עזיבתם של העובדים "הועתקו, הוברחו ונמחקו קבצי מחשב רבים" הקשורים ללקוחות המשרד, באופן בלתי חוקי, וכי בימים לאחר פרישתו התקשר וטשטיין ללקוחות במטרה לשדלם לעבור אליו וציין בפניהם כי חמשת העובדים חוברים אליו. לטענת כהן העובדים עזבו יחד, בלי שאיש מהם נתן ולו יום אחד של הודעה מוקדמת תוך שהם משאירים אחריהם אדמה חרוכה, וכי כל לקוחותיו כיום של וטשטיין היו כולם עד לפני ימים בודדים לקוחותיו של משרד כהן.

 

בתצהיר שהגיש טען כהן כי משרדו הוא מהמובילים בישראל בתחום הקניין הרוחני וכי וטשטיין היה במעמד של שותף רווחים. לדברי כהן רוב מי שעסקו במשרד בליטיגציית פטנטים חברו לוטשטיין למשרדו החדש תוך שהם מותירים אחריהם תיקים כבדים וגדולים במצב של אי סדר טוטאלי ומומחה מחשבים מטעמו בדק ומצא שכמות עצומה של קבצי מחשב נמחקו והועתקו על ידי העובדים.

 

עו"ד ליעד וטשטיין במייל לכהן: "כף רגלי לא תדרוך עוד במקום שבו נוהגים כלפי באלימות, משפילים ומגדפים אותי, מגמדים ומנסים להטריף אותי" עו"ד ליעד וטשטיין במייל לכהן: "כף רגלי לא תדרוך עוד במקום שבו נוהגים כלפי באלימות, משפילים ומגדפים אותי, מגמדים ומנסים להטריף אותי" צילום: עדי ארד

 

גרסת עו"ד וטשטיין: "חודשים של השפלות ונאצות"

 

בסמוך להגשת הבקשה לצווי מניעה נגד העובדים, הודיע וטשטיין לבית הדין כי הוא מבקש להצטרף כצד להליך ולפרוס את גרסתו. הוא טען כי התנהלותו של כהן כלפיו היתה "גסה ואלימה" וכי באופן כללי העבודה במשרד מתנהלת תחת "משטר טרור ואימה של ממש ועובדים רבים "נשברים" ועוזבים אחרי כמה חודשים. לטענת וטשטיין, בשנים הראשונות לעבודתו במשרד התנהלו היחסים בינו לכהן בשקט יחסי. לדבריו, לאורך השנים החלוקה היתה כזו שבה וטשטיין אחראי לתחום המקצועי ואילו "עיקר פעילותו של ד"ר כהן מוקדש לתחום השיווקי והניהולי, בעיקרו של דבר השתתפות בכנסים רבים ובנסיעות לחו"ל". כהן אגב הכחיש את הטענה הזו והגדיר אותה "חוצפה".

 

וטשטיין חושף במסמך כי החל משנת 2003 הוסכם ששכרו השנתי יעמוד על שליש מרווחי המשרד או 550 אלף דולר, על פי הגבוה ביניהם. אלא שלדבריו לאורך השנים התגלו מחלוקת סביב דרישתו לקבל את הנתונים על יסודם חושב חלקו ברווחים, וסירובו של כהן לעשות זאת.

 

לטענת וטשטיין, מבדיקה מדגמית שערך ב־2008 התברר לו שהסכומים המשולמים לו אינם עולים כדי שליש ברווחים וחסרים בהם מאות אלפי דולרים. בשלב מסוים פנו כהן ווטשטיין לגישור אך לטענת האחרון מאז הורע יחסו של כהן אליו "והגיע לשיאים חדשים של זלזול, התעמרות, אלימות ואיומים במהלך נובמבר 2014".

 

וטשטיין מפרט במסמך אודות תקרית שואב האבק, שפורסמה ב"כלכליסט" במסגרתה לטענתו הורה כהן לעובדות המשרד לשאוב ליד דלת חדרו כל שעה כדי להפריע לו לעבוד, וטוען כי ה"שיא ממנו כבר לא היתה דרך חזרה" הוא אירוע שהתרחש לדבריו ב־24 בנובמבר, עת היה ספון בחדרו ואז החלו פעם נוספת רעשי שאיבה מחוץ לדלתו. וטשטיין טוען שביקש מהמנקה להפסיק וכמה דקות אחר כך "התייצב במקום עו"ד כהן והחל לצרוח כאחוז טירוף תוך שהוא מגדף את עו"ד וטשטיין ומכנה אותו 'פושע, שקרן, אלים'". לפי וטשטיין "עו"ד כהן חסם את דרכו בגופו, דחף אותו תוך שהוא מוסיף לצווח".

 

לטענת וטשטיין, לאחר חודשים של הצקות בלתי פוסקות, השפלות ונאצות הצליח כהן לשבור את רוחו ו"להמאיס עצמו על האדם היחיד שהצליח להחזיק במחיצתו שנים כה רבות". וטשטיין שיגר מייל לכהן ובו כתב לו בין היתר כי "כף רגלי לא תדרוך עוד במקום שבו נוהגים כלפי באלימות, משפילים ומגדפים אותי, מגמדים ומנסים להטריף אותי".

 

עו"ד שלמה כהן: "עו"ד וטשטיין הוא שתקף עובדת ניקיון בהריון מתקדם ואחר כך אותי בדחיפות, צעקות וגידופים, כחלק מסדרת פרובוקציות ליצירת אליבי לשוד שתוכנן" עו"ד שלמה כהן: "עו"ד וטשטיין הוא שתקף עובדת ניקיון בהריון מתקדם ואחר כך אותי בדחיפות, צעקות וגידופים, כחלק מסדרת פרובוקציות ליצירת אליבי לשוד שתוכנן" צילום: מיכאל קרמר

 

גרסת חמשת העובדים: "אווירת טרור, הפכנו בני ערובה"

 

כתב התשובה של חמשת העובדים, עוה"ד אמירה מנגלוס, עדי קרטון, אפרים הייליקסר, איתי סלע ואורי פרוכטמן, הוגש באמצעות משרד פישר בכר חן ושות' והוא כולל תיאורים של מה שכביכול מתרחש במשרד והוביל לבסוף את העובדים לנטוש ולהצטרף לוטשטיין. כהן הכחיש את הטענות הללו וטען כי מדובר בתירוצים. לטענת העובדים, כהן ניסה באמצעות צו מניעה להפוך אותם למעין "בני ערובה" בסכסוך בינו לבין וטשטיין, וכי הם עצמם מעולם לא היו חלק מקנוניה או חבירה כלשהי ואין כל יסוד לטענת כהן בדבר "מעשי שוד וקניבליזם".

 

לפי העובדים, הם היו מאז ומעולם חלק מהצוות המקצועי של וטשטיין, עבדו תחתיו ולא היה להם קשר מקצועי עבור כהן. בהמשך טוענים העובדים ש"אווירת העבודה במשרד שלמה כהן היא אווירה קשה. אווירה של פחד וטרור" וכי מדובר ב"רודנות והתעמרות". לפי טענתם, נהלי העבודה קפדניים עד אובסיסיביות ו"היחס משפיל עד עפר". לטענת העובדים, באופן יומיומי וכדרך קבע זוכים עובדי המשרד לספוג הערות מבזות ומשפילות מצידו של כהן ובין היתר אמירות לטענתם בנוסח "למה אני מקבל זבל לא מבושל?", "בושה וחרפה, רשלני וחפיף", זו התראה אחרונה! אם עוד פעם תעבירי לי זבל לא בדוק ניפרד! לא אתריע שוב", "שלמה מסר שתחזרי היום ותטפלי בזה אחרת תפוטרי". לפי העובדים אמירות אלו נכתבו בכתב יד על מסמכים שונים שהעבירו לכהן, והם צירפו את העתק ממקצתם כנספחים.

 

בהמשך המסמך נטען כי במשרד נהוג רישום כפייתי של זמן הגעת העובדים לעבודה ונזיפות משולחות רסן על כל איחור. לגרסתם, מדי בוקר מקפידה מזכירת המשרד לתעד את שעת ההגעה המדויקת של כל אחד מעובדי המשרד, ואיחור משמעו הגעה לאחר השעה 9 בבוקר, אף אם מדובר בכמה דקות בודדות. בשעה 10.30 נטען, שולחת מזכירת המשרד לכהן את תיעוד שעות ההגעה שערכה ופעמים רבות מי שמאחר זוכה לקבל "מכתב תזכורת" באשר לנהלי העבודה במשרד. "יובהר", טוענים העובדים, "כי עו"ד כהן מקפיד על שעת ההגעה למשרד במנותק מהשעה בה עזב העובד את המשרד ביום הקודם". העובדים ממשיכים וטוענים כי במשרד נהוג קוד לבוש דרקוני ונטול היגיון אשר נאכף בקפדנות על ידי עו"ד כהן וחבר מרעיו, ונאסר על העובדים ללא סיבה או נימוק הגיוניים ללבוש חולצות משובצות או מכנסי כותנה (אלא אם גוהצו המכנסיים בערב הקודם ללבישתם ורק במקרה כזה מותרת לבישתם)", וכי "אסור לצאת מפינת הקפה עם כוסות ללא תחתית". בהמשך נטען כי המשרד מנהל תיעוד ומעקב אובססיבי אחר נוכחות העובדים ולמשל הכניסה לפינת הקפה במשרד מחייבת החתמה של כרטיס הנוכחות.

 

עוד טוענים העובדים כי בהוראת כהן החל המשרד בשנה האחרונה שלא לשלם שכר לעובדים שעובדים מהבית בעת חופשת מחלה. "הנה כי כן, האווירה במשרד היא של חשש ויראה. זוהי אינה לשון הפרזה, כך הם פני הדברים", טוענים העובדים ומצרפים נספחים שאמורים להוכיח לפחות חלק מטענותיהם. כך, לאחר שאחד מעובדי מחלקתו של וטשטיין איחר והגיע ב־9.23 במקום ב־9.00 בבוקר, הוא קיבל מייל בו נכתב "שלמה מבקש לקבל הסבר לאיחור". בתגובה הביע וטשטיין מחאה על כך במייל ששלח למנהלת המשרד.

 

כהן הגיב לטענות שהופנו כלפיו בסיכומיו, וטען כי רובן כלל אינן רלוונטיות שכן איש מהעובדים לא ביסס את החלטתו להתפטר על כך. "מדובר בהשמצות והכפשות פרועות, בחסות כתבי בית דין המוגנים מפני לשון הרע. מטרתן אחת: לייצר באופן מלאכותי משקל נגד לפעולות נפסדות בניגוד לדין" שביצעו לטענתו.

 

באשר לאירוע האלים שיוחס לו מגיב כהן בהכחשה וטען שמדובר ב"כזב מביש" וכי האירוע מתועד במצלמות האבטחה במשרד אשר משקפות בבירור שעו"ד וטשטיין "תקף עובדת ניקיון שהיתה בהריון מתקדם ואחר כך את המבקש בדחיפות, צעקות וגידופים. הוא עשה זאת כחלק מסדרת פרובוקציות שנועדו ליצור אליבי לשוד שתוכנן". כהן מגיב גם לטענת העובדים שהמשך עבודה במשרד עלול היה לגרום להם ל"כוויות נפשיות" וטוען כי מדובר בתירוץ עלוב שנועד להצדיק את עזיבתם המופקרת ושואל מדוע מעולם לא התלוננו בעבר.

 

בשמו של עו"ד וטשטיין נמסר בתגובה לטענת עו"ד כהן שהוא זה שנהג באלימות באירוע: "עו"ד וטשטיין טען בהליך שטענותיו של עו"ד כהן בקשר לארוע האלים בו תקף וגידף את עו"ד וטשטיין הן "הזויות ובזויות". בין השאר, עו"ד וטשטיין טען שלארוע האלים היו עדים שראו את עו"ד כהן תוקף פיזית את עו"ד וטשטיין ושלמרות שהארוע תועד במצלמות האבטחה, סירב עו"ד כהן למסור את המצלמות. בנוסף, עו"ד וטשטיין טען שעו"ד כהן נזכר להעלות את הטענה רק בסיכומי התשובה שלו ונזהר שלא לתמוך אותה בתצהיר".

 

"העובדים הפרו חובת אמון"

 

הרכב של בית הדין לעבודה בתל אביב בראשותה של השופטת הדס יהלום נענה חלקית לבקשתו של עו"ד שלמה כהן, והורה על צווי מניעה נגד חמשת העובדים הפורשים, האוסר עליהם לטפל בלקוחות משרד כהן שיעברו להיות לקוחות משרדו החדש של וטשטיין, וזאת למשך שלושה חודשים. עם זאת, מאחר שהצו מתייחס רק ללקוחות חדשים שעשויים להצטרף ולא ללקוחות שכבר עברו מכהן לווטשטיין, הרי שבפועל העובדים, שאף חויבו בהוצאות של 15 אלף שקל, יוכלו להמשיך ולטפל בהם.

 

השופטת יהלום. להחזיר החומרים השופטת יהלום. להחזיר החומרים צילום: אתר בתי המשפט

 

כמו כן נקבע שהעובדים חייבים להשיב למשרד כהן חומרים שהועתקו ממחשביהם ושייכים למשרד אך אינם נוגעים ללקוחות ספציפיים, וכן חומרים השייכים למי שכיום הם לקוחות משרד כהן. בהחלטה נכתב כי בשלב זה לא הוצגו די ראיות לתמיכה בגרסת משרד כהן, ולפיה היה מדובר בחבירה מתוכננת מראש בין וטשטיין לבין העובדים במטרה לגרום נזק למשרד ולגזול את לקוחותיו. אולם נקבע כי הראיות מצביעות שהעובדים עזבו בשל עזיבתו של וטשטיין, וכי טענותיהם בדבר סביבת עבודה בלתי אפשרית הועלו לראשונה בפני בית הדין ולא נטענו במכתבי ההתפטרות. לפי ההחלטה, התנהלות העובדים עולה כדי הפרת חובת אמון מוגברת וחוסר תום לב קיצוני, אך מתן צווים לא ישיב את הלקוחות למשרדו של כהן.

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x