מחקר חדש: ממשלת נתניהו האחרונה – הכי פחות חברתית
מחקר של המרכז להעצמת האזרח שניתח את פעילות שלוש הממשלות האחרונות מצביע על הממשלה הנוכחית כממשלה הכי פחות חברתית, שההחלטות המנהלתיות בה באו על חשבון החלטות מהותיות. עם זאת, הממשלה עסקה בדיור יותר מקודמותיה
מחקר מקיף על פעילות שלוש הממשלות האחרונות מצביע על ממשלת נתניהו האחרונה כממשלה הכי פחות חברתית מבין השלוש. רק 7.8% מכלל החלטות הממשלה שהתקבלו הן החלטות ״חברתיות״ – כאלה הנוגעות לחינוך, רווחה, בריאות ושירותים חברתיים. זאת לעומת 16.4% החלטות כאלה שהתקבלו בממשלה הקודמת, ולא פחות מ־16% מכלל החלטות ממשלת אולמרט.
עם זאת, יש לזכור שהממשלה האחרונה גם היתה הקצרה ביותר ולכן היה גם פחות זמן להעביר החלטות בתחום. נתונים אלה ואחרים נחשפים במחקר מעמיק שערך המרכז להעצמת האזרח, ובחן את שתי ממשלות נתניהו וכן את ממשלת אולמרט שקדמה להן. המחקר מסתמך על בחינה של כלל ישיבות הממשלה, החלטות ועדת השרים לענייני חקיקה והצעות חוק שנידונו.
שתי הממשלות האחרונות הרבו בקבלת החלטות מנהלתיות על חשבון מהותיות – 79% מכלל ההחלטות שקיבלה ממשלת נתניהו הראשונה ו־75% מכלל ההחלטות שקיבלה ממשלת נתניהו האחרונה נגעו לאישורי נסיעות, מינויים ומתן היתרים. רק בזמן הנותר דנו הממשלות בנושאים מהותיים – אף שכמובן לפעמים גם להחלטה אחת יש השפעה דרמטית. מהמחקר עולה כי הנושאים המרכזיים על סדר יומן של הממשלות הם מדיני־ביטחוני, דיור ונדל״ן, אנרגיה תשתיות ומים ונושאי פנים ושלטון מקומי.
נתון מעניין הוא העובדה שנושאים בתחום הדיור והנדל״ן קיבלו יותר ויותר מקום בסדר יומן של הממשלות בעשור האחרון: משיעור של 5.4% החלטות ביצועיות בנושא של ממשלת אולמרט (הממשלה ה־31), ל־ 8.8% בממשלה ה־32 (ממשלת נתניהו הראשונה) ועד ל־14.3% בממשלה האחרונה.
מליאת הכנסת צילום: רויטרס
בתחום החברתי הנתונים עגומים יותר, ובשלושת התחומים המרכזיים – חינוך, בריאות ורווחה – ניכרת ירידה בהחלטות הביצועיות של שלוש הממשלות, ובדגש על הממשלה האחרונה בראשות נתניהו. בחינוך חלה ירידה משיעור של 6% בממשלת אולמרט ו־7.2% בממשלת נתניהו הקודמת לכ־2.9% בלבד בממשלה הנוכחית. ברווחה ירדו ההחלטות הביצועיות בהתאמה משיעור של 5.1% ל־4.3% ועד ל־1.7% בממשלה הנוכחית. ובבריאות משיעור של 4.9% בשתי הממשלות הקודמות לשיעור של 3.2% בממשלה הנוכחית.
בפילוח של הנושאים הביצועיים שבהם עסקה הממשלה האחרונה – כלומר נושאים שאינם החלטות מינהלתיות, בולט כאמור העיסוק בתחום הדיור: 14.3% מכלל ההחלטות בממשלה נגעו לנושא זה. במקום השני מופיע תחום האנרגיה, התשתיות והמים עם 12.4% מההחלטות הביצועיות, אחריו פנים ושלטון מקומי – 7.8% מכלל ההחלטות, ואחריו 6.8% החלטות בתחום המדיני־ביטחוני ו־6.6% החלטות בתחום פיתוח הנגב והגליל. התחום שזכה להתייחסות המועטה ביותר בממשלה האחרונה היה תחום המשפטים, רק 0.5% מכלל החלטות הממשלה האחרונה נגעו לנושא זה.
מגמה אחרת שנבדקה מציינת את שיעור החלטות ממשלות נתניהו ואולמרט באזורים גיאוגרפיים. אף שבשלוש ממשלות אלה התנהלו סבבי לחימה בעזה, קיבל נתניהו בשתי ממשלותיו רק 4 ו־6 החלטות בהתאמה לחיזוק ומיגון עוטף עזה בעוד ממשלת אולמרט קיבלה 13 החלטות שונות בנושא. המחקר הוכן במרכז להעצמת האזרח העוסק במחקר במטרה לחזק את המשילות והיציבות השלטונית בישראל.
תומר לוטן, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח מסר בתגובה לממצאי המחקר: "הם מספקים הזדמנות לייצר כלי עזר לעבודת הממשלה הבאה, בגיבוש תמונה מקיפה של היקפי פעילות, עבודת מטה, וניהול עומסים, וחשוב מכך – בזיהוי מגמות מרכזיות בתחומי התוכן בהם עוסקות החלטות הממשלה.יש לקוות כי סדר יומה של הממשלה הבאה, אכן יתאם במידה רבה להבטחות המרכזיות שיציגו המפלגות לבוחרים בתקופת הבחירות, ויבטא מחויבות לנושאים המרכזיים שעל סדר היום הציבורי, כפי שהשתקף במחקר זה בתחום הדיור והנדל"ן, אך לא השתקף בתחום הרווחה והשירותים החברתיים. מידת התאמה זו תיבחן במחקרי המשך מתוך מטרה להעמיד כלי מחקרי אפקטיבי לטובת הממשל והאזרחים כאחד".
