שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דו"ח מבקר המדינה - רשויות ובטחון
דו"ח מבקר המדינה

85.5% מתקציב התמיכות של עיריית פתח תקווה - למוסדות דת

המבקר מצא כי העירייה חרגה מהוראות "חוק נהרי" - מימון מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים וציין כי "הליך התקצוב של מוסדות החינוך היה פגום מיסודו ופגע בכללי השוויון"

דוד רפאלי 16:0429.12.14

מבקר המדינה יוסף שפירא מצא כי עיריית פתח תקווה מתקצבת שלא כדין את מוסדות החינוך הדתי בעיר.

 

על פי "חוק נהרי" שחוקק ב-2007  (שהיה בתוקף בזמן הביקורת) העיריות יכלו לתקצב את מוסדות החינוך המוכרים (רוב המוסדות הינם חרדיים בעיקר בתי הספר של רשת "מעיין החינוך התורני" המזוהה עם ש"ס) בשיעור של 75% משיעור התקצוב של מוסדות החינוך הרשמיים (החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי) – מסלול שכונה "מסלול נהרי". השתתפות של מעבר ל-75% דורשת עמידה בקריטריונים שוויוניים של מסלולי התמיכה הרגילים.

 

בפועל נמצא, כי העירייה תקצבה גם שירותים שאינם אמורים להיכלל במסלול נהרי – כגון גני ילדים, תלמידי חוץ (תלמידים המתגוררים מחוץ לעיר) והסעות – וזאת מבלי להעבירם במסלולי התמיכה הרגילים.

 

עוד עולה מהדו"ח כי 80% מסך התמיכות הכספיות שהעניקה העירייה בשנים 2013-2010 הועברו למוסדות החינוך המוכרים (החרדיים), וזאת בנוסף ל-5.5% מכספי התמיכות שניתנו לעמותות בתחום הדת. כלומר, כ-85.5% מכלל כספי התמיכות שהעבירה העירייה היו למוסדות דת.

 

"הליך קבלת ההחלטות בעניין הקריטריונים שלפיהם תקצבה העירייה במסלול חוק נהרי את מוסדות החינוך המוכרים בשיעור העולה על 75% מהתקציב המוקצה למוסדות חינוך רשמיים היה פגום מיסודו, והייתה בו פגיעה בכללי השוויון והמשפט המינהלי", כתב המבקר בדו"ח. מדובר בתקופה שבה חוק נהרי היה בתוקף (החוק בוטל באמצע 2013).

 

כך החליטה העירייה לממן הסעות לתלמידים בחינוך המוכר (החרדי) על אף שעלות הסעת התלמיד במוסד המוכר (החרדי) גבוהה ב-100-150% מעלות הסעת התלמיד בחינוך הרשמי (ממלכתי). בנוסף, התלמידים בחינוך המוכר (החרדי) זכו להסעה ללא קשר למרחק מגוריהם מבית הספר, וזאת בניגוד להסעות שבחינוך הממלכתי. לפי היועצת המשפטית של העירייה, אשר התנגדה להחלטה, מדובר ב-"חוסר סבירות קיצונית" באופן הנוגד את תקנת הציבור.

 

"על העירייה להפסיק לחלוטין את העברת התקצוב הנוסף (תקציב הגדול מ-75% מהתקציב המוקצה למוסדות החינוך הרשמיים) למוסדות החינוך המוכרים במסלול חוק נהרי." כתב המבקר. "בייחוד הדברים אמורים בתקצוב רכיב ההסעות, שהוא רכיב משמעותי ביותר מהבחינה הכספית. על העירייה גם לבחון את האפשרות המשפטית לקזז מהתמיכות שישולמו בעתיד למוסדות חינוך את סכומי התקצוב הנוסף שקיבלו בשנים האמורות."

 

הדו"ח העלה כי גם אופן חלוקת כספי התמיכות במסלולי התמיכה הרגילים התבסס על קריטריונים שמעלים חשד לאי שוויון.

 

כך, העירייה השתתפה בתקצוב גני ילדים עבור "עמותות ממגזרים מסוימים", וכן מימנה שיפוצי קיץ ודמי שכירות לאותם גנים, אף שחלק לא מבוטל מאוכלוסיית פתח תקווה אינו שייך למגזרים הללו, ומשלם שכר לימוד מלא עבור גני ילדים פרטיים. מדובר בתקופה שלפני יישום מסקנות ועדת טרכטנברג והחלת חוק חינוך חובה מגיל 3.

 

בית ספר של ש"ס (ארכיון) בית ספר של ש"ס (ארכיון) צילום: מאיר אזולאי

 

המבקר מצא בעייתיות בקריטריון של ניקוד פר תלמיד, באופן שהלכה למעשה מקצה יותר כספים למוסדות חרדיים. מדובר בהפרשים של מאות שקלים לתלמיד. "משרד מבקר המדינה העיר לעירייה כי היא רשאית לבחור לפי אילו קריטריונים יחולקו כספי התמיכה. אך עליהם להתבסס על שיקולים ענייניים ולעמוד במבחני סבירות. עיריית פתח תקווה לא קיימה את הכללים החלים על הקריטריונים הנוגעים לניקוד פר תלמיד ולכן ספק אם יישמה את עקרון השוויון".

 

מלגות לאברכים הלומדים בכוללים

 

דו"ח המבקר מתייחס גם לתמיכה במוסדות תרבות תורנית. בדיקת המבקר מגלה כי על אף שחלק מכספי התמיכה הועברו למען פעילות התרבות התורנית, בפועל עיקר הוצאות העמותות היו מלגות לאברכים הלומדים בכוללים. הכספים הועברו בניגוד לקריטריונים שנקבעו על ידי משרד החינוך ועיריית פתח תקווה לחלוקת כספי התמיכה.

 

בנוסף מבדיקת הדו"חות הכספיים של העמותות עולה כי לגבי חלקן פעילותן לא נכללת בקטגוריה "תרבות תורנית" ולגבי רובן עיקר הוצאותיהן היו על מלגות לאברכים. "מבקר המדינה מעיר לעירייה כי החלטתה להעביר תמיכות לעמותות שעיקר הוצאותיהן הוא מתן מלגות לאברכים הלומדים בכוללים אינה מתיישבת עם העיקרון העומד ביסוד מתן תמיכה לעמותות שעוסקות בהפצת תרבות תורנית ומורשת ישראל, והיא אף אינה עולה בקנה אחד עם הנחת היסוד של הקריטריונים לפיה אין לתת תמיכות למוסדות המחלקים מלגות."

 

מביקורת שטח שערך לעירייה משרד רו"ח בקרב שתי עמותות נמצא כי: "התמיכה בגין תרבות תורנית לא משמשת בפועל לפעילות בתחום התרבות התורנית אלא מצורפת למלגת אברך. העמותות הגישו בקשה לתמיכה מעיריית פתח תקווה עבור תרבות תורנית. בפועל השיעורים אשר צוינו בבקשות התמיכה מתבצעים ע"י אברכים בכולל. מרבית התלמידים אינם מעבירים שיעורים, אך הכספים המועברים מחולקים לכלל האברכים כמלגה. המשמעות היא כי כל הוצאות פעולות התרבות התורנית היא עבור מלגות".

 

למרות הליקויים הרבים – העמותות המדוברות המשיכו לקבל כספי תמיכות גם בשנה שלאחר מכן. מבקר המדינה ראה התנהלות זו בחומרה. במקרה אחר נמצא ששתי עמותות, האחת הוגדרה כמוסד "תרבות תורנית" והשנייה כ-"כולל", קיבלו כספי תמיכה של למעלה מחצי מיליון שקל על אף שלמעשה מדובר במוסד אחד – כאשר כתובת העמותות זהה, וכן יו"ר העמותה, רואה החשבון והמבקרת הפנימית הם אותם אנשים.

 

"דו"ח זה העלה ממצאים חמורים בהליך קבלת ההחלטות של עיריית פתח תקווה בנושא ההקצבות לחינוך המוכר ומתן תמיכות למוסדות חינוך מוכרים ולמוסדות דת", סיכם המבקר. "על העירייה לנהוג ביתר זהירות בכספי הציבור ולהקפיד על הקצאות באופן שוויוני ושקוף".

 

מעיריית פתח תקווה נמסר: "הדו"ח מתייחס לתקופה שקדמה לבחירתו של ראש וההנהלה הנוכחיים. מתחילת הכהונה, הנהלת העיר מטפלת בהסדרת הנושאים הללו, בהתאם לנדרש עפ״י כל דין".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x