יש לרתום עוד ענפים לקטר הטכנולוגי
חיזוי הפיתוחים הטכנולוגיים שיצליחו הוא אתגר קשה לחברות הגדולות, קל וחומר למדינה
חיזוי העתיד הוא משימה לא קלה, אולם בתחום החדשנות המלאכה קשה עוד יותר, ומי שמבקש להתנבא בנוגע לטכנולוגיות בהן נשתמש בעתיד עלול להצטייר כמגוחך כעבור כמה שנים. זאת משום שחדשנות (innovation), בניגוד להמצאה (invention), משלבת בין עולם הידע הטכנולוגי (מה ניתן לעשות?) והעולם המסחרי (מה אנשים רוצים/צריכים?). כל אחד מהם קשה לחיזוי, אך חיזוי של השילוב ביניהם גובל בניחוש.
כך למשל, לפני עשור נראה היה שהטלפון הנייד מתפתח במסלול ברור של מזעור, ורבים חשבו ב־2006 שהמגמה תתעצם עד שנקבל טלפן בגודל בול. עם זאת, השקת האייפון כעבור שנה הבהירה כי הצרכנים רצו משהו אחר לחלוטין. המעבר למכשיר גדול נבע משילוב של טכנולוגיות מתקדמות עם היכולת "לגלות" לצרכנים כי יותר משהם זקוקים לטלפון בכיס, הם זקוקים למחשב קטן.
תחרות מכל עבר
בעידן שבו אנו חיים החברות אינן יכולות לקפוא על השמרים, וגדולות ומצליחות ככל שתהיינה, הן נדרשות להמציא עצמן מחדש בכל כמה שנים. מכיוון שפיתוחים טכנולוגיים אורכים זמן רב, החברות נדרשות לשער מהו החיתוך בין מה שיהיה ניתן לייצר במחיר תחרותי לבין מה שהשוק ירצה בעוד כמה שנים. כל זאת בניסיון לשמור על קו מוצרים קיים ורווחי ובידיעה כי התחרות כבר איננה רק מול חברות דומות, אלא גם מול שני חבר'ה שיושבים במוסך ומפתחים רעיון שיכול להפוך את המוצר שלך למיושן בתוך כמה חודשים.
מה בכל זאת אפשר לחזות? בעולם הטכנולוגיה ניתן לומר בוודאות רבה שכל מה שעבר הוכחת היתכנות - גם אם פיתוח המוצר נתקל בחסמים גבוהים של עלות, גודל, רגולוציה וכו' - יגיע בסופו של דבר לשוק. לכן ניתן לחזות כי בתוך שנים לא רבות נוכל לנסוע במכוניות אוטונומיות במחיר סביר, וכי מהרגע שבו הצליחו לגדל סטייק במעבדה יעברו כמה שנים עד שנוכל לקנות אותו בסופר הקרוב לביתנו. אבל האם נרצה בכלל את הדברים האלה או שמא יהיו מוצרים ושירותים חלופיים שיתברר כי נרצה יותר?
הצמיחה נובעת מכלכלת הידע
ואם תחזיות ברמה של מוצר, חברה ושוק הן קשות, הרי שתחזיות ברמה של מדינה הן קשות אפילו יותר. ניסיון לחזות אם
כלכלת הידע בישראל תצליח מסחרית בתחום טכנולוגי מסוים דורש יכולת חיזוי של שוק המוצרים העולמי העתידי, השערות על התפתחות הטכנולוגיה, הנחות על הנכונות של יזמים ומשקיעים בארץ לפעול בתחום וביסוס טיעון על היתרון התחרותי שלנו בו. בהתאם נמנעה לשכת המדען הראשי במשך שנים מהניסיון לחזות שווקים עתידיים ולכוון את השוק בהתאם לכדור הבדולח שלנו.
עם זאת, אסתכן בתחזית על המשק הישראלי, המשולבת באזהרה: אם נמשיך ליהנות מצמיחה בת־קיימא בעשורים הקרובים, הרי שהדבר ינבע מכלכלת הידע ורתימת עוד ועוד ענפים של המשק לקטר הטכנולוגי. אם, לעומת זאת, נקבל כמובן מאליו את הפלא הכלכלי של התעשייה עתירת הידע בישראל ולא נתמודד עם האתגרים הגדולים העומדים לפתחנו בתחום, הרי שהתחזיות הקודרות עלולות להפוך למציאות.
הכותב הוא המדען הראשי במשרד הכלכלה