שכרם הבלתי אחיד של כונסי נכסים

במסגרת הליך כינוס נכסים ממונה בעל תפקיד (בד"כ עו"ד) לצורך תפיסת נכסים ומכירתם – זהו כונס הנכסים. תפקידם של כונסי הנכסים אינו עצמאי – הם לא מבצעים פעולות על דעתם האישית. כונסי הנכסים הם הזרוע הארוכה של הערכאה השיפוטית ואמונים על ביצוע החלטותיה.

ישנם סוגים שונים של כונסי נכסים, אולם כאן נתייחס לשני סוגים בלבד: כונס הממונה לפי חוק ההוצאה לפועל (כונס הוצל"פ) וכונס הממונה ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה (כונס משפחה). כונס נכסים שממונה בבימ"ש למשפחה בדרך כלל ממונה לצורך ניהול נכס ומכירתו. כונס נכסים בהוצל"פ ממונה בעיקר לשם מכירת נכס שעליו רובץ חוב לצורך כיסוי החוב.

שכר שונה על תפקיד דומה

עיון שערכנו בחוקים המסדירים את מינוי שני סוגי הכונסים הללו, העלה חוסר אחידות משווע בחקיקה בעניין שכר הטרחה של כונסי הנכסים השונים: בעוד שכונס הנכסים בהוצל"פ נהנה משיעור שכר טרחה גבוה, שכר טרחתם של כונסי הנכסים במשפחה מוגבל ביותר. זאת, אף שאין כל הבדל מהותי בתפקידיהם.

בעוד ששכר טרחתו של כונס נכסים במשפחה הוגבל בחקיקה ל-4% בלבד משווי הנכס עליו הוא אמון, שכרו של כונס ההוצל"פ נע בין 10% מהחוב (כשמדובר בהליך לביצוע משכנתא) לבין 6%-8% משווי דירה שנמכרה בהליכי מימוש דירה, במצטבר.

ויובהר, תפקידם של כונסי הנכסים הללו – הוצל"פ ומשפחה – כמעט זהה: עיקר תפקידם לתפוס את הנכס ולמכרו. יתרה מזו, ישנם מקרים שבהם פועלו של כונס משפחה עולה בעשרות מונים על פועלו של כונס ההוצל"פ, שכן כונס משפחה צריך לעיתים לנהל את הנכס ולהחזיק בו לתקופות ממושכות. פעולות שדורשות השקעה ועבודה רבה.

אם כך, מדוע שכרו של כונס נכסים הוצל"פ גבוה בהרבה משכרו של כונס נכסים במשפחה?

תמיהה זו עולה אף לנוכח ההבדל בין סמכותו של פוסק שכר טרחת הכונס: בעוד ששכרו של כונס משפחה נפסק על ידי שופט בית המשפט, שכרו של כונס ההוצל"פ נפסק על ידי רשם הוצאה לפועל שסמכויותיו ודירוגו נמוכים מזה של השופט. זה ממש כמו להעניק לשופט בימ"ש שלום סמכויות רחבות יותר מאלה של שופט בבימ"ש מחוזי.

השופטים מנסים לשנות

בתי המשפט ערים לבעיה זו, ובסופו של דבר, בפסיקותיהם ניתן לראות חריגה מהאמור בחוק תוך מתן פרשנות משפטית שמטרתה להשוות את שכרו של כונס הנכסים במשפחה.

צילום: שאטרסטוק

ניתוח השוואתי של שיעורי שכ"ט שנדונו בפסיקה מראה כי חרף העובדה שהחוק מגביל את שכר טרחת כונס הנכסים במשפחה ל-4% בלבד כאמור, לא אחת נפסק להם שכר גבוה יותר, בדומה לשיעורים הנהוגים במינוי כונס נכסים הוצל"פ, קרי, מעל 4%.

כך למשל, במקרה בו

כונסת נכסים השלימה טיפול בעסקת קומבינציה סבוכה במסגרת הליך של פירוק-שיתוף בין בני זוג במגרש – נפסק לה שכ"ט בשיעור של 5% משווי המגרש, שעמד על כ- 11 מיליון שקל.

במקרה אחר, (בר"ע 3015/02) הוענק לכונס הנכסים שכר טרחה של 6% ממחיר המכירה של הנכס המשפחתי. שכר הטרחה נפסק תוך התחשבות בפעולות הכונס ובהיקף המאמץ שהשקיע. אופן חישוב זה מתיישב דווקא עם הגישה שנקבעה לגבי כונס ההוצל"פ בתקנה 5 לתקנות ההוצל"פ, כלומר גישה הקובעת שכר באחוזים מהתמורה שנתקבלה ממכירת הנכס.

סיכומו של עניין, אין כל הבדל במהות תפקידו של כונס נכסים במשפחה אל מול כונס נכסים הוצל"פ, אך חרף זאת, המחוקק נהג בחוסר אחידות משווע לעניין שכר הטרחה. ולעניות דעתנו על המחוקק לפעול במהרה להשוואת החוקים והתקנות החולשים על מינויים אלה. ההבחנה בין שני התפקידים מביאה לחוסר יציבות וחוסר וודאות באשר לשכר המגיע לכונסים – מה שעלול לפגוע גם ככונסי הנכסים אך גם בצדדים להליך עצמם.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

עוה"ד אילת שקד ומשה פרץ עוסקים בתחום המקרקעין, המיסוי והמשפט האזרחי-מסחרי

** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.