$
דעות

המפתח לשינוי דרמטי בשוק העבודה נמצא אצל היועמ"ש של משרד הכלכלה

משפטני משרד הכלכלה צריכים להחליט האם השר נפתלי בנט יכול לחתום על צו ההרחבה להעלאת שכר המינימום; המעסיקים מקווים שכן, כי אז בנט יתעקש מול ההסתדרות על שינוי חישוב השעות הנוספות - מהלך שניסנקורן טירפד בעבר; ושוב, כולם התעלמו מהקשישים הסיעודיים שישלמו את המחיר ויוציאו עוד 8,400 שקל בשנה לשכר המטפל הצמוד

מיקי פלד 12:5103.12.14
1. תכירו את עו"ד מיכאל אטלן, היועץ המשפטי של משרד הכלכלה. בידיו המפתח להחליט בשאלה שרק על פניו נראית טכנית, אבל למעשה היא מחזיקה בידה את המפתח לשינוי אדיר בשוק העבודה בישראל. אטלן והמשפטנים שלו צריכים להחליט האם כאשר הכנסת מתפזרת והממשלה הופכת לממשלת מעבר שר הכלכלה נפתלי בנט יוכל לחתום בעצמו על הצו שירחיב את הסכם שכר המינימום על כל המעסיקים הפרטיים במשק או לא, וההחלטה תגיע לידיו של שר הכלכלה הבא. אם כן, ארגוני המעסיקים שבראשם עומד צביקה אורן יוכלו להיות יותר אופטימיים.

הסיבה היא שבהסכם מול ההסתדרות על העלאת שכר המינימום ל-5,000 שקל בחודש אין שום בשורה ברורה וחד משמעית שההסתדרות נותנת למעסיקים. איש מהם לא קיבל התחייבות מפורשת לכניסה למשא ומתן ארוך ומיוזע סביב שינוי חוק שעות עבודה ומנוחה, כפי שהם כל-כך רוצים. הם גם לא קיבלו סעיף בהסכם שקובע כתנאי ליישומו את הורדת העלויות למעסיק מצד המדינה, כמו ביטול העלייה המתוכננת בינואר של רבע אחוז במס המעסיקים לביטוח הלאומי. הם גם לא קיבלו הקמה של קרן ייעודית לעזרה לעסקים קטנים ובינוניים שהם יהיו הנפגעים העיקריים מהעלאת שכר המינימום.

 

שלושת אלו הם קריטיים למעסיקים, שבשעה זו ניטש ביניהם ויכוח האם לאשר או לא לאשר את ההסכם. במיוחד הכוונה לנושא הראשון, ובמיוחד למעסיקים מענפי ההייטק והשירותים. הם רוצים לראות את שיטת חישוב השעות הנוספות משתנה מחישוב יומי לחישוב חודשי, כך שניתן יהיה להעסיק עובד בשעות גמישות. כלומר עובד יוכל לעבוד ביום אחד 4 שעות כדי לקחת את הילד מוקדם מהגן ולעבוד ביום אחר בחודש 12 שעות, מבלי שבחישוב חודשי הוא חרג ממוצע של 8 שעות עבודה ביום ולכן המעסיק לא צריך לשלם לו באותו חודש שעות נוספות. אגב, כשמציירים זאת כך, מדובר כמעט באידיליה, אבל במציאות יש לא מעט מעסיקים שיראו בכך פתח לניצול.

 

בגלל שבהסכם מול ההסתדרות אין שום התניה מלבד הרחבתו בצו הרחבה של שר הכלכלה, אז כל מה שיש לאורן להציע לחברי ארגוני המעסיקים הוא את המילה של בנט. אם בנט הוא זה שיצטרך עוד במשמרת שלו לחתום על הצו, הוא ירצה לראות התקדמות משמעותית בשיחות בין ההסתדרות והמעסיקים בנוגע לשינוי בחוק שעות עבודה ומנוחה. אם לא תהיה התקדמות כזו, הוא עשוי לעכב את החתימה, מה שיגרום למבוכה לא קטנה לניסנקורן. בנט מאוד רוצה לראות שינוי בחוק. כפי שפורסם לראשונה ב"כלכליסט", בהוראת בנט הכינו כבר בחודש מאי אנשי משרד הכלכלה מתווה לשינוי החוק באופן חד צדדי, מבלי שהידברו עם ההסתדרות.

 

עו"ד מיכאל אטלן, היועץ המשפטי של משרד הכלכלה עו"ד מיכאל אטלן, היועץ המשפטי של משרד הכלכלה צילום:אוראל כהן

 

למרבה האירוניה, שינוי כזה בחוק שעות עבודה ומנוחה כבר סוכם בין ההסתדרות למעסיקים לפני ארבע שנים, אבל אז כניסתו של ניסנקורן לתפקיד יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות טירפדה את אישורו הסופי, בטענה לאותה אפשרות של ניצול. לכן, כהונתו של ניסנקורן בתפקיד יו"ר ההסתדרות עשויה להתחיל בהישג אדיר שהוביל אותו להסכים לממש את המהלך הגדול הראשון שמנע כשהגיע להסתדרות.

 

2. אחרי שכל זה נאמר, בשורה התחתונה ההסכם הנוכחי הישג לא קטן של ניסנקורן. להעלות את שכר המינימום ב-700 שקל תוך שנתיים בלי יום אחד של שביתה זה הישג לא רע בשביל מי שעוד לא סיים אפילו שנה בתפקיד יו"ר ההסתדרות. נכון שזה רחוק ב-300 שקל מהתחשיב שביצעו בהסתדרות כמינימום הנדרש לחיים מעל קו העוני של משפחה עובדת, אבל עדיין מדובר בהישג יפה, בוודאי כאשר משווים אותו להעלאה הקודמת בשכר המינימום, מאפריל 2011 לאוקטובר 2012, בגובה של כ-400 שקל.

 

3. לפני כמה ימים אמר בכיר בהסתדרות כי ניסנקורן בדרך להחלטות אמיצות בנוגע לעובדי המגזר הציבורי. החלטות אמיצות זה שם קוד ל"עובדי המגזר הציבורי לא ייהנו מהעלאת שכר המינימום", שכן רובם המוחלט של 109 אלף העובדים במגזר הציבורי שמקבלים השלמת הכנסה למעשה משתכרים כל חודש מעל לשכר המינימום, עם ממוצע של יותר מ-8,000 שקל בחודש.

 

אך ההליכה לבחירות עשויה לטרוף את האפשרות של ניסנקורן להפגין את אומץ ליבו. כשאין שר אוצר שיכול לקבל החלטות וכשאין ממשלה שיכולה לקבל החלטות שיחייבו את הממשלה הבאה, מה שצריך קודם כל הוא משפטן אמיץ במשרד האוצר שייתן אישור להמשך המשא ומתן בין ההסתדרות והמדינה.

 

נכון לאתמול נרשמה התקדמות משמעותית מאוד בשיחות בין הצדדים, שגם היא נסובה סביב המספר 5,000 שקל בחודש. כלומר שעובד המגזר הציבורי שמשתכר מעל הסכום הזה ומקבל השלמת הכנסה לא יקבל עוד 700 שקל למשכורת כאילו הוא משתכר שכר מינימום. בהסתדרות קיוו לגבות את התשלום על נכונותם להחרגה כאשר יגיעו בתחילת השנה הבאה למשא ומתן מול האוצר על תוספת השכר לכלל עובדי המגזר הציבורי, בלי קשר למאבק הנוכחי על שכר המינימום. כמו שזה נראה עכשיו, משא ומתן שכזה לא ייפתח עד הרבעון השלישי של השנה הבאה.

 

4. בחודש האחרון כתבנו שוב ושוב על מי שישלמו את המחיר הכבד של ההעלאה המוצדקת של שכר המינימום. עכשיו זה הזמן להזכיר אותם שוב. יש 40 אלף קשישים ונכים סיעודיים שמעסיקים מטפל זר צמוד, והחוק חל על העובד הזר בדיוק כמו על עובד ישראלי. כלומר אותם קשישים ונכים יחלו בקרוב לשלם עוד מאות שקלים בחודש לשכר המטפל. בחישוב זריז העלאה של 700 שקל בחודש הם 8,568 שקל בשנה, כולל 2% מס מעסיקים. איש לא יפצה אותם בהגדלת קצבאות הסיעוד או השירותים המיוחדים של הביטוח הלאומי. ככה זה.
בטל שלח
    לכל התגובות
    x