$
ועידת הקיימות 2014
ועידת הקיימות גג עמוד

ועידת הקיימות

מנכ"ל משרד הכלכלה: "שינוי החוק לעידוד השקעות הון - נזק בל יתואר"

עמית לנג בוועידת הקיימות של כלכליסט: "המשקיעים הזרים לא מסוגלים לסבול את חוסר הוודאות שאנחנו כממשלה יוצרים להם, בכך שאנחנו משנים להם את כללי המשחק כל שנה"

דוד רפאלי 12:4210.11.14
"צריך להפסיק לשנות כל שנה את החוק לעידוד השקעות הון. אנחנו פשוט גורמים נזק בל יתואר להשקעות במשק. המשקיעים הזרים לא מסוגלים לסבול את חוסר הוודאות שאנחנו כממשלה יוצרים להם, בכך שאנחנו משנים להם את כללי המשחק כל שנה. אפשר פעם ב-10 שנים לעשות שינויים, אבל לא כל שנה." כך אמר הבוקר (ב') עמית לנג, מנכ"ל משרד הכלכלה, בכנס קיימות 2014 של "כלכליסט" בשיחה עם גיל קליאן, כתב הקיימות ושוק ההון. "הממשלה שינתה את החוק הזה לפני שנה בחוק ההסדרים, ועכשיו אין יותר מסלול של 0% מס – שעליו היתה רוב הביקורת – היום אנחנו ב-6% ו-9% בפריפריה ובמרכז בהתאמה, וגם אלו שיעורים שלא ממש עומדים בתחרות הבינלאומית".

 

בתחילת המשוב, הוצגו בפני לנג טענות כנגד השפעת הרגולציה על תחומי התעשייה, הנדל"ן והאנרגיה. בין היתר נשמעו תלונות על רגולציה סותרת בין המשרדים השונים, על היעדר תמריצים לחברות לנהוג לפי עקרונות "ירוקים" של קיימות, וכן על כך שהסיוע הניתן כיום למגזר העסקי הוא מוגבל ואינו מספיק, והתקציב המוקצה לכך נגמר באמצע השנה.


 

אנחנו מקווים שחברות רוצות לעשות דברים טובים כדי לשפר את העסקים שלהם. האם הרגולציה היום נותנת להם את הכלים לעשות את זה?

"אני מתחבר ל-99% מהטענות שהועלו כאן. אין בכלל שאלה שבעשור האחרון מרכיב הרגולציה הלך ונעשה מכביד הרבה יותר. גם מבחינת רמת הדרישות וגם העומס של הבירוקרטיה שנלווית אליהם. אנחנו מודעים לזה במשרד הכלכלה ואנחנו מנסים להקל כל הזמן. יחד עם זאת אנחנו משרד אחד, ויש עוד משרדים – ואכן יש התנגשות בין רגולציה אחת לאחרת."

 

עמית לנג (מימין) עם כתב כלכליסט גיל קליאן עמית לנג (מימין) עם כתב כלכליסט גיל קליאן צילום: אוראל כהן

 

איזו יכולת יש לכם לפתור בעיות כאלו – כאשר כל רגולטור מסתכל רק על התחום שלו, ולא על התמונה הכוללת?

"הובלנו שני תהליכים – אחד עם המשרד להגנת הסביבה והתאחדות התעשיינים, תהליך שנקרא רישוי ירוק, שאמור להסדיר את כל הדרישות של המשרד כך שלתעשייה יהיה צ'קליסט אחד בהיבט של הגנת הסביבה. זה מבוסס על הפרקטיקה הנוהגת באיחוד האירופי. בכלל אנחנו צריכים לשאוף לאמץ פרקטיקות בינלאומיות ולא להמציא את הגלגל מחדש, ולצערי יש לנו יותר מדי מקרים בהם אנחנו מנסים להמציא את הגלגל מחדש. הדבר השני שאנחנו פועלים בו זו ההחלטה על הפחתת הרגולציה שהתקבלה בממשלה לפני מספר שבועות (RIA-regulatory impact assessment). ההחלטה הזו אומרת שמשרדי הממשלה יקיימו תהליך בדיקה של רגולציה קיימת על מנת לבטל רגולציה סותרת, וכן מחייבת כל רגולציה חדשה להיבחן מבחינת עלות תועלת. כך אתה מחייב רגולטורים אחרים לשקול שיקולים רוחביים. זה מתחיל בשנת 2015."

 

מה העמדה שלך לגבי שכר המינימום?

"זו סוגיה מאד מורכבת. שכר צריך להיות תוצר של פריון. ככל שהפריון יותר גבוה, יש היגיון לשלם שכר יותר גבוה. לצערי המצב בישראל הוא שהפריון יחסית נמוך ואינו עולה. מצד שני יש באמת צורך לטפל בשכבות החלשות ובהכנסה הלא מספקת של מקבלי שכר מינימום, שלא מסוגלים לחיות בכבוד עם שכר כזה. אנחנו מכירים בזה במשרד הכלכלה. השר בנט אומר שאנחנו נהיה מוכנים לשקול להעלות את שכר המינימום אבל יחד עם זאת אנחנו היינו רוצים לראות גמישות למעסיקים – מבחינת שעות העבודה, יש חוק משנות ה-50 שכבר לא מותאם לשוק העבודה המודרני."

 

זה לא יגרום למעסיקים להעביר כסף מכיס אחד לשני? אוקיי, ניתן לך יותר לשעה אבל לא תקבל שעות נוספות

"זו הסתכלות מאד צרה – המעסיקים בסוף עובדים לפי מה שהם צריכים. אם המעסיקים צריכים יותר שעות כי זה עונתי, או היי טק, או עובדים מחו"ל. לא נראה לי שהם משחקים עם השכר של העובדים רק בשביל לנצל אותם. ייתכן שצריך להחריג מקרים מסוימים כדי למנוע אפשרות של ניצול מכוון של העובד".

 

חוק עידוד השקעות הון נמצא על השולחן – האם לא צריך להכניס פרמטרים נוספים, כמו אינטרס סביבתי, או תעסוקה בפריפריה?

"לא. כבר היום הקריטריונים לקבל הטבות לפי החוק כוללות את הפרמטרים האלו – פרמטרים סביבתיים, של תעסוקה ושל שכר ממוצע. אז זה כבר קיים."

 

איך משרד הכלכלה יכול לדאוג שהמפעלים שמגיעים היום לפריפריה מרימים אותה, ולא משאירים אותם במעגל של שכר מינימום ולא מקדמת אותם לשום מקום?

"אנחנו עושים מאמץ מאד גדול לשלב כוחות בין יחידת המדען הראשי למרכז ההשקעות. הגדרנו פרמטר מאד משמעותי בתוך הסיוע שלנו למפעלים במרכז ההשקעות והוא – חדשנות. מרכז ההשקעות לא יודע למדוד חדשנות כי הוא אף פעם לא עשה את זה, אבל המדען עושה את זה שנים. הכנסנו את הפרמטר הזה ובשנה וחצי האחרונות אנחנו מוודאים שכל מפעל וחברה שמקבלים מאיתנו סיוע יש בהם מרכיב של חדשנות, שנשען על הבדיקה של המדען הראשי. כשאתה מוודא שיש חדשנות, זה מבטיח אופק תעסוקתי ושכר גבוה יותר לעובדים של המפעל."

 

המפעל החדש של גלידות נסטלה שעומד לקום בערד עומד בקריטריונים האלה?

"עוד לא מביאים את המפעל. זה יצא לתקשורת לפני שהספקנו לבדוק את זה. אנחנו צריכים לבדוק שאסם עומדים בקריטריונים ואם לא, אז ננסה למצוא מפעלים אחרים שכן. אני לא רוצה שיחשבו שאנחנו נגד הבאת המפעל לערד. אסם ממילא התכוונה להקים מפעל חדש, והיא מוכנה להעביר אותו לערד בתמורה לסיוע. צריך לבדוק כמה סיוע צריך לתת, והאם זה כדאי למדינה. בכל מקרה, אנחנו נמצא פתרון לערד."

 

כמה מהדברים שאתה עושה היום ישרדו בקדנציה הבאה של הממשלה?

"חלק מהדברים קשה מאד להחזיר אחורה. התחייבות מול סודה סטרים או מול אינטל, למשל. אותו דבר בנושא התקינה – השוק התרגל, וזו תהיה דרך חתחתים למי שינסה לקחת אחורה. אנחנו מאד מנסים לעגן את השינויים שיהיה מאד קשה לקחת אותם אחורה."

בטל שלח
    לכל התגובות
    x