$
דעות

נפלא פה, סטטיסטית

אם שואלים את הלמ"ס, מצבנו מצוין. "רק" שליש מהישראלים לא עומדים בהוצאות השוטפות, ההכנסה הממוצעת גבוהה מההוצאה למשק בית ומ־2009 הפערים בחברה רק הצטמצמו. אבל הממוצע היפה מסתיר מציאות עגומה

שני קובצי נתונים עבי כרס המפרטים את הכנסות הישראלים הופצו השבוע. האחד הואדו"ח המוסד לביטוח לאומי שמתבסס על הדיווחים בפועל של המעסיקים למס ההכנסה. הדו"ח השני הוא סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שדגם 9,507 משפחות ונסמך על דיווחיהן. על פי האחד, חצי מהשכירים במדינת ישראל מכניסים פחות מ־5,493 שקל בחודש בלבד, אבל על פי השני המצב נפלא.

 

1.

 

לפי סקר הלמ"ס, שלושת העשירונים הראשונים הם היחידים שנמצאים במינוס. כלומר, אפילו הלמ"ס מודה שכשליש ממשקי הבית בישראל לא מצליחים לפרנס את עצמם, משום שההוצאות שלהם עולות על ההכנסות. אבל אצל כל היתר המצב דבש.

ההכנסה של משק בית בעשירון השלישי מגיעה לסכום המדהים של 8,148 שקל. העשירון הרביעי לעומתו כבר חי בגדול עם הכנסה נטו של 10,191 שקל - למשק בית, לא ליחיד - ועם זה, לפי הלמ"ס, המשפחות אמורות להישאר בפלוס. לא גדול, אבל בפלוס.

 

העשירון החמישי שהכנסתו עומדת על 12,124 שקל אמור כבר להשאיר בצד 1,769 שקל בכל חודש. המצב האוטופי שמתארת הלמ"ס כל כך לא מחובר למציאות שקשה להחליט בכלל מאיפה לתקוף אותו. אותו עשירון מוציא בסך הכל 10,355 שקלים בחודש. חשבון סנדלרים קצר מעלה שרק על שכר הדירה (3,500 שקל לפחות), קניות בסופרמרקט (3,000 שקל), גן לילד מתחת לגיל שלוש (2,500 שקל) וחשבונות (כ־1,000 שקל בחודש לפחות) המשפחה הממוצעת תגיע להוצאות של 10,000 שקל. אבל איפה ההוצאות על חינוך, על אחזקת רכב ודלק, העמלות לבנק, מכונת הכביסה שמתקלקלת וביטוחי הבריאות?

 

 

לפי הלמ"ס, הכל כמעט שם, אלא שהמספרים שלהם לא מתיישבים עם המציאות. ויכול להיות שמרוב עיבודים סטטיסטיים הם איבדו קשר עם החיים.

 

2.

 

משפחה ממוצעת חוסכת 121 שקל בכל חודש, טוענים בלמ"ס. הנתון הזה מתקבל מהפחתת ההוצאות הממוצעות, שגובהן 14,501 שקל בחודש, מההכנסה הממוצעת העומדת על 14,622 שקל.

 

גם אם הנתון הזה נכון, הוא מתאר היטב את כל הבעיה. משפחה ממוצעת אמורה לחסוך סכום שיקדם אותה ברמה הכלכלית. היא אמורה לצבור סכום שיאפשר לה להתמודד עם כל סערה כלכלית שתיפול עליה בעתיד, אפילו קטנה יחסית כמו טיפול לא צפוי לרכב או טיפול שיניים בשווי של כמה אלפי שקלים.

 

רה"מ בנימין נתניהו רה"מ בנימין נתניהו צילום: חיים צח לע"מ

 

אלא שבמקום המשפחה מתמודדת במקרה הטוב עם חיסכון בגודל של שערה, שאם תתמיד בו הוא יניב לה 1,452 שקל בשנה. שבועיים של קניות בסופר. לא יותר.

 

3.

 

ההוצאה הכי גדולה של משק הבית הממוצע היא על דיור, כמעט רבע מסך ההוצאות של משק הבית. זו כמובן אבחנה נכונה לאור השתוללות מחירי הנדל"ן. הבעיה היא עם המספר שהודבק לצד הוצאה זו.

 

לפי הלמ"ס, מוציא משק הבית בממוצע בכל חודש 3,429 שקל. בתל אביב שכר הדירה הממוצע עמד על 5,270 שקל בחודש, בגוש דן 3,600 שקל, בירושלים 3,827 שקל, ובשרון 4,132 שקל. איפה במדינת ישראל ניתן לשכור דירה בת 3–4 חדרים במחירים האלה? רק מחוץ לאיזורי הביקוש.

 

יתרה מזאת, לפי הלמ"ס ההוצאה על דיור של משק בית פחתה ב־5.6% בשנה שעברה. איך זה בדיוק מתיישב עם נתון אחר שלה, שלפיו באותה השנה מחירה של דירה ממוצעת עלה ב־8.4%? האם בלמ"ס לא שמעו את דהרות הקונים שעטו על הבנקים כדי לקבל 51 מיליארד שקל במשכנתאות בשנת 2013 ותידלקו את העלאות המחירים הללו?

 

4.

 

לפי הלמ"ס משק בית ממוצע הכניס בשנה שעברה 17,711 שקל ברוטו. אלא שלפי ביטוח לאומי ההכנסה החציונית ברוטו עמדה ב־2012 על 5,493 שקל בלבד. כלומר חצי ממשקי הבית מביאים הביתה פחות מ־11 אלף שקל, ואיתם הם יידרשו להסתדר.

 

יאיר לפיד יאיר לפיד צילום: עומר מסינגר

 

הנתונים הללו משקפים את הפער הגדול בין הסטטיסטיקה לחיים, בין הממוצע לחציון. אין איתם בעיה כל עוד קובעי המדיניות הכלכלית בוחנים את כולם ושואבים מכל אחד מהם את הפלוסים ואת המינוסים. הבעיה מתחילה כשכל קובע מדיניות בוחר להסתכל על הנתונים שמתאימים לאג'נדה שלו.

 

שר האוצר, האינסטנציה הכלכלית הבכירה ביותר למעט ראש הממשלה, צריך לעשות את הדבר הפשוט. להסתכל טוב טוב על נתוני הלמ"ס ולשאול את כל האנשים שמסביבו אם זו המציאות שהם מכירים. הוא יגלה שלא. הוא יגלה שלממוצעים יש נטייה לעוות את התמונה. והוא יכול פשוט ללכת לדו"ח של המוסד לביטוח לאומי ולגלות, למשל, שעד העשירון השביעי ההכנסה לנפש קטנה מהממוצע הארצי. כלומר המספר שהכי השפיע עליה הוא שלושת העשירונים העליונים, ורוב האוכלוסייה בכלל נמצאת מתחתיה.

 

5.

 

השבוע התוודעתי לסלוניקי. "כשכולם אומרים לא, סלוניקי אומר כן", כך בישרה לי בלבביות תיבת המייל שלי. סלוניקי רצה להלוות לי עד 250 אלף שקל גם אם החשבון שלי מוגבל. הבנק לוחץ, המינוס מכאיב? הוא שואל אותי ומחייך.

 

לאחר מכן הגיעה הודעה נוספת. "צריך כסף? עד 7,500 שקל במשלוח עד הבית". גם בטלפון הגיעה הודעה שהציעה 15,000 שקל ומיד. וכולם מדגישים שהם פועלים באישור משרד האוצר.

 

המציאות הזו של הצפה בהלוואות לא מגיעה כך סתם. היא מגיעה בשל הביקוש למוצר הזה שהגיע ל־425 מיליארד שקל בקרב הציבור הישראלי, נכון לאוגוסט 2014. שני שלישים מתוכו מממנים את יוקר הדיור, ושליש מממן את הפער בין ההכנסות להוצאות. ככל שהשכר ייתקע, וככל שההוצאות של משקי הבית ימשיכו להכביד עליו, יהיה קשה להגיד לא לסלוניקי.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x