שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

האם תעריפי הארנונה בישראל חוקיים?

כבר ב-1992 נקבע בחוק ההסדרים כי על השרים לקבוע כללים אחידים לתעריפי הארנונה שימנעו מהרשויות המקומיות לעשות כל העושה על רוחן, אך הם כשלו בכך

עדי מוסקוביץ וטל יצחק אזרואל 13:2402.10.14
לאורך השנים חזר בית המשפט העליון וקרא לכנסת לעשות סדר בדיני הארנונה. אולם, במצב הנוכחי, כאשר שרי הפנים והאוצר לא מקיימים את החוק – עננה של אי חוקיות רובצת תחת כל צווי הארנונה וסיווגיהם.

 

ריבוי המחלוקות ואי הבהירות בדיני הארנונה הביאו את בית המשפט העליון להוציא סדרה של קריאות חריגות המבקשות מהמחוקק לעשות סדר בדיני הארנונה.

 

עננה של אי חוקיות רובצת תחת כל צווי הארנונה עננה של אי חוקיות רובצת תחת כל צווי הארנונה

 

כבר בשנת 2007 כתב השופט רובינשטיין בפסק דינו בית המשפט "כבר צווח עד ניחר גרונו" שיש להסדיר את עקרונות הארנונה, שנקבעו על בסיס מקומי, טלאי על גבי טלאי. השופט התריע שהבדלי הארנונה בין הרשויות לא מוצדקים ויש לתקן זאת "יפה שעה אחת קודם".

 

בעניין אחר העיר השופט רובינשטיין הערה צינית על צו הארנונה של תל-אביב באומרו ש"הרפורמה משנת 2000 עשתה מעשה רב וביטלה 6,000 תעריפים מתוך 29,000 תעריפים שהיו בצו. הוא פנה וביקש מהממשלה לפשט ולצמצם את סיווגי הארנונה שהאדם הפשוט יוכל להבין ולמצוא את ידיו ואת רגליו. (עעמ 2849/07).

 

והנה, איש לא הביא לידיעת בית המשפט כי כבר בשנת 1992 ביקשה הכנסת לערוך רפורמה מקיפה בדיני הארנונה (ביחד עם רפורמות נוספות, הבולטת בהן הייתה הרפורמה שפתחה את התחרות בשוק הדלקים והגז).

 

במסגרת רפורמה זו, הוסמכו שרי הפנים והאוצר לקבוע בתקנות כללים מסוגים שונים. ההוראה המרכזית והחשובה ביותר נקבעה בסעיף 8 (ב) לחוק ההסדרים וזהו לשונה:

 

"השרים יקבעו בתקנות את סוגי הנכסים וכן כללים בדבר אופן חישוב שטחו של נכס, קביעת שימושו, מקומו וסיווגו לעניין הטלת ארנונה כללית."

 

מטרת חוק ההסדרים משנת 1992 היתה ליצור בהירות, אחידות, שקיפות, שוויון ופיקוח - שימנעו מהשלטון המקומי לעשות ככל העולה על רוחו. הרפורמה שבחוק אכן יושמה באותם נושאים שסייעו לשרים להגדיל את כוחם הפוליטי. כך, הוסדרו תקנות בכל הקשור לאפשרות להעלות או להפחית תעריפים, מתן הנחות בארנונה וקביעת תעריפים מרביים ומזעריים שנועדו לצמצם את ההבדלים בין הרשויות.

 

ואולם, בכל הקשור לחובה החוקית ליצור אחידות ובהירות לא נעשה דבר. כך למשל, השרים לא קבעו את "סוגי הנכסים" עליהם תוטל ארנונה כנדרש בחוק ההסדרים. כך, לא הוגשמה המטרה של קביעת צו ארנונה אחיד, אשר תעריפיו ישתנו מרשות לרשות בטווח התעריפים המרביים והמזעריים.

 

בכל הקשור לקביעת "אופן חישוב שטחו של נכס", קבעו השרים בתקנות כי נכס יחויב לפי שטחו במטרים רבועים. אמירה זו אינה קובעת את האופן בו יחושב שטח נכס לצורך הטלת ארנונה. לא רק שהתקנות לא קבעו כללים לחישוב שטח הנכס, אלא שבתקנות נקבע ששיטת החישוב הקיימת לא תשתנה. כלומר, במקום ליצור שיטת מדידה אחידה ופשוטה, כפי שהיו השרים אמורים לעשות, הונצח המצב הלקוי שהחוק ביקש לתקן.

 

במאמר מוסגר נעיר כי השרים כן פעלו ליצירת תעריפים מזעריים ומרביים לבנקים ולחברות ביטוח, מה שעומד בסתירה מוחלטת לחוק ההסדרים, הקובע שנכס יחויב לפי סוג, מיקום ושימוש ולא לפי זהות המחזיק.

 

גם ביחס לפרמטרים של השימוש והסיווג בו יחויב הנכס, אותם הצטוו השרים להסדיר, לא נעשה דבר. במקום לקבוע כללים בדבר פיצול ואיחוד יחידות שומה, חלוקת הרשות לאזורים וכללים להכרעה בין סיווגים מתחרים. השרים לא יצקו תוכן ולא הוציאו כללים ברורים ונהירים להטלת הארנונה והותירו את התושבים באפלה.

 

בשנים האחרונות נמשך השיח בדבר יצירת צו ארנונה אחיד לכלל הרשויות. דיבורים ודיונים על-כך התקיימו, אולם דומה כי המעורבים לא שמו לב לכך שהצורך בהסדרת תחום הארנונה אינו רק עניין של יעילות והיענות לקריאות בתי המשפט, אלא מדובר בקיום הוראה חוקית, מצווה ומפורשת. לא נעלמו מעיננו הקשיים הכרוכים ביישום הוראות החוק, בעיקר בכל הקשור לשמירה על יציבות ההכנסות של הרשות המקומית, אולם בכך אין כדי להצדיק את ההימנעות מתיקון העיוותים הקיימים בדיני הארנונה והפרת חוק ההסדרים הנלווית לכך.

 

* עורכי הדין עדי מוסקוביץ וטל יצחק אזרואל עוסקים בתחום המיסוי העירוני ובפרט בתחום הארנונה ומיסי מים וביוב.

 

**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

בטל שלח
    לכל התגובות
    x