שכר הטרחה למפרקים ונאמנים: אותו כנ"ר, רק המנגינה משתנה

האם לכונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) פרופ' דוד האן יש מדיניות ברורה בנוגע לכללים התקפים לחישוב שכר הטרחה לנאמנים ומפרקים על בסיס תקנה 8א, או שבכל תיק נקבעת עמדה אקראית על סמך שיקולים מסתוריים?

בדיקה שערך "כלכליסט" בניירות עמדה שהגיש הכנ"ר במהלך השנה האחרונה בעניין בקשות שכר טרחה מעלה שמגמת הזגזוג שאפיינה את הכנ"ר, שלעתים הסכים לבקשות לפי התקנה השנויה במחלוקת ולעתים התנגד - נמשכת ואף מגיעה למחוזות אבסורדיים של ממש, כשהאן ממשיך להגיש עמדות סותרות בתיקים שונים בהפרש של שבועות ואף ימים בודדים.

לא הסתפק בהסכמה יבשה

לפני כחודשיים הסכים פרופ' האן לבקשת השכר של נאמני רשת ספגטים שהתבססה על תקנה 8א, "שכר חלוקה". באותו מקרה ביקשו הנאמנים להעניק להם 9% מתוך קופת הנושים. פרופ' האן לא הסתפק בהסכמה יבשה לבקשתם אלא למעשה "נכנע", לאחר שורת פסיקות שבהן נדחו עמדותיו נגד התקנה. הוא הודיע שלבעל תפקיד בתיק פירוק יש זכות לבחור את מסלול השכר המשתלם ביותר, כך שהוא הסכים לחלוטין לדרישת השכר.

אלא שבשבוע שעבר התקיים דיון בתיק אחר, פירוק רשת החנויות אייס בבעלותה הקודמת (שנמכרה לאחר מכן לאלקטרה). גם נאמני אייס, עו"ד אמיר פלמר ורו"ח בועז גזית, מבקשים לקבל שכר גבוה לפי התקנה. הפעם לא רק שהכנ"ר התנגד, הוא אף שיגר לבית המשפט שני נציגים ובראשם סגניתו עו"ד רותי מזרחי.

שני הנציגים התנגדו בתוקף לדרישת השכר משום שחושבה לפי תקנה 8א, ולא שבו על עמדתם מתיק ספגטים ומתיקים נוספים מהעת האחרונה שבהם אישרו בקשות כאלה.

פרופ' דוד האן. "עמדת הכנ"ר בכל תיק נשקלה כדבעי" צילום: נמרוד גליקמן

הנוכחות של עו"ד מזרחי בבית המשפט נחשבת חריגה ביותר. מאז שקודמה מזרחי לתפקידה הנוכחי היא אינה נוהגת להופיע בעצמה בבתי משפט. יותר מכך, לפני כמה חודשים התקיים דיון בבקשת הנאמנים בתיק קלאבמרקט, עו"ד שלמה נס ורו"ח גבי טרבלסי, לפסוק להם עוד מיליוני שקלים אף ששכרם הסופי בתיק נקבע למעשה כבר ב־2006 על ידי השופטת בדימוס ורדה אלשיך.

עו"ד מזרחי, שליוותה את התיק מקרוב, נמנעה מלהגיע לדיון ושלחה אליו נציגה זוטרה יותר שלא הכירה את התיק. היעדרותה מהדיון סייעה לנאמנים להדוף את התנגדות הכנ"ר. לאחר שבית המשפט קיבל את בקשתם, נמנע הכנ"ר מלערער על ההחלטה.

הרקע לעמדותיו הסותרות של הכנ"ר נמצא ביוזמת משרד המשפטים לשנות את תקנות שכר הטרחה של נאמנים ומפרקים. זאת כדי להפסיק את החגיגה המתמשכת של עורכי דין ורואי חשבון על חשבונם של הנושים, ובעיקר אלו הלא מובטחים, שמקבלים רק חלק זעום מהחוב כלפיהם.

תיק הדגל של הכנ"ר במאבקו בתקנה 8א

שינוי התקנות נעשה מעל לראשו של האן, שנהג דווקא לתמוך לעתים קרובות בבקשות שכר מופרזות. בנוסח הראשון שהופץ לציבור ביקש משרד המשפטים לבטל כליל את תקנה 8א, אך בנוסח המתוקן שהופץ לפני כמה שבועות הוחלט להשאיר את התקנה בספר החוקים - תוך צמצום נרחב שלה במידה כזו שספק אם למפרקים יהיה משתלם לבקש לעשות בה שימוש.

במקביל לקידומה של טיוטת החקיקה הנחה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אבי ליכט, את פרופ' האן ליישם לאלתר את הרוח החדשה של התקנות ולהתנגד לבקשות שכר טרחה לפי תקנה 8א. הכנ"ר עשה זאת, אך לא באופן עקבי אלא רק בתיקים "נבחרים" מבחינתו. מאחר שעמדות הכנ"ר הוגשו בצורה לא מפורטת ולא מנומקת מספיק - העמדות הללו נדחו בזו אחר זו על ידי כמה שופטים.

מי שנראה היה כי הרוויחו מההליכים הללו בעיקר הם מפרקי רשת אייס, עו"ד אמיר פלמר ורו"ח בועז גזית, שדרשו שכר טרחה של 15 מיליון שקל על פועלם בהתבסס על התקנה. אייס היה תיק הדגל של הכנ"ר במאבקו בתקנה 8א, כשכבר בחודש מרץ הודיע כי השניים צריכים להגיש בקשה חדשה המבוססת על תקנות חלופיות, מה שיעניק להם כשביעית מהסכום שדרשו.

פלמר וגזית הגיבו בחריפות והגישו לבית המשפט מסמך בן כ־100 עמודים, שבו תקפו את הכנ"ר והציגו תיקים אחרים שבהם הוא דווקא תמך בשכר לפי תקנה 8א, גם כשהיה מדובר במיליוני שקלים. כך למשל בתיק ATP, שבו אישר הכנ"ר לפסוק 8.75 מיליון שקל כמקדמת שכר טרחה לעורכי הדין דרור ויגדור ודוד פורר.

בשבוע שעבר התקיים דיון בתיק אייס בפני השופט אילן שילה, שנדרש כעת להכריע בשכרם של פלמר וגזית. אפשר להניח שהשניים הגיעו לדיון בטוחים בניצחונם, לאור האמירות הברורות של הכנ"ר רק לפני חודשיים בתיק ספגטים. באותו תיק הבהיר הכנ"ר שאמנם הוא סבור שהחלופה הנכונה יותר היא לפסוק "שכר מימוש" (כפי שדרש בתיק של אייס) שיעניק לשניים שליש מהסכום שביקשו, אך הוסיף: "עם זאת, לאור נוסח התקנות והפסיקה רשאי בעל התפקיד לבחור את החלופה שלפיה הוא מבקש שכר".

בעקבות הסכמה זו של הכנ"ר אישר השופט איתן אורנשטיין לרו"ח אלון פרדקין ולעו"ד אביחי ורדי את השכר שביקשו לפי 8א.

עמדה דומה של הכנ"ר הוגשה בחודש יוני בתיק סקאי אירועים, שבו הסכים שהנאמנים עו"ד ערן קאופמן ועו"ד דורית לוי טילר יקבלו 3 מיליון שקל מקופת הנושים, שמהווים 11% מהקופה כולה. אלא שכאמור, ובאופן מפתיע, בדיון בתיק אייס לפני החג שב הכנ"ר לעמדתו הקודמת שלפיה אין להתיר לבעל התפקיד לבחור מסלול שכר שמשתלם לו ביותר.

בפתח הדיון הציג עו"ד פלמר לשופט שילה "חמישה פסקי דין מחוזיים שדחו באופן מוחלט את עמדת הכנ"ר", נגד תקנה 8א. פלמר ביקש ליישם את אותה מדיניות גם במקרה שלו. הוא טען שבניגוד לתיקים אחרים, שבהם רוב החובות הם לבנקים או לנושים מובטחים, הרי שבאייס נאלצו המפרקים להתמודד עם כמות גדולה של נושים בלתי מובטחים.

פלמר אף תקף את הכנ"ר שמינה את עו"ד עמית פינס להגיש תביעה נגד בעלי אייס לשעבר בהיקף 200 מיליון שקל, תמורת שכר טרחה שעשוי להסתכם ב־40 מיליון שקל (לפי חישוב של 17.5% ומע"מ). בדיון הסכים פלמר להפחית דרישת השכר שלו ל־12 מיליון שקל "בלבד".

תגובת נציגי הכנ"ר, עו"ד מזרחי ועו"ד אורי ולרשטיין, היתה חריפה. השניים כינו את דברי פלמר "מקוממים", וטענו שעמדות הכנ"ר אינן מנוגדות לדין אלא שתקנה 8א מביאה לשכר טרחה מופרז שאינו פרופורציונלי להיקף העבודה, ושתיק אייס הסתיים בזמן קצר.

השופט אילן שילה. סירב להשתכנע מנימוקי הכנ"ר צילום: אתר בתי המשפט

אז מה אם הנושים הסכימו לשכר

באשר לטענה שהכנ"ר מזגזג בעמדותיו, השיב נציגו לפלמר בבית המשפט: "אני לא חושב שחברי יודע מה היקף העבודה שנעשית בתיקים אחרים ולא חושב שחברי צריך להתערב בשיקול דעתנו הרגולטורי. כל תיק הוא תיק עם נסיבותיו ועם היקף העבודה שעומד לפתחו של בעל התפקיד, ואנו בוחנים אם התקנות נותנות מענה פרופורציונלי לעבודה שנעשתה, אם לאו".

בהתייחס לתיק ATP שבו הסכים הכנ"ר לשכר של 8.75 מיליון שקל לפי 8א, השיב ולרשטיין שבאותו תיק "ניתנה הסכמת נושים", ואמר שפלמר "לא מציג את הסכמת הנושים לשלם מכיסם את הסכומים הללו".

מבדיקת "כלכליסט" עולה שהמשמעות של הרכיב "הסכמת נושים" אינה ברורה. גם בנושא זה לעתים נוהג הכנ"ר להתבסס עליה ולעתים להתנגד לה.

כך למשל, כשעו"ד איתן ארז ביקש שכר טרחה בתיק אלי רייפמן על בסיס הסכמת נושים, טען הכנ"ר בתקיפות ששכר טרחה אינו נושא למו"מ בין בעל תפקיד לנושים, ואף הבהיר שהסכמת נושים אינה הופכת את הכנ"ר ואת בית המשפט ל"חותמת גומי". לעומת זאת, בתיק אי.די.בי הציג הכנ"ר עמדה שונה, כשהשתמש בהסכמת הנושים כאמצעי להכשיר את השכר העצום שדרשו הנאמנים עו"ד חגי אולמן והכלכלן אייל גבאי, שלא התבסס על התקנות.

עו"ד פלמר נראה נחוש לצאת למאבק. במענה לטענה שתיק אייס הסתיים בתוך שלושה חודשים, ביקש להזכיר לבית המשפט ולנציגי הכנ"ר ש"בתיק קלאבמרקט מכרו את הפעילות בתוך חודש וחצי, והכנ"ר המליץ על 30 ומשהו מיליון שקל שכר טרחה".

עו"ד פלמר תהה אם לשיטת הכנ"ר צריכים בעלי תפקיד "למרוח את התיק כמה שנים, לבוא שוב לבית המשפט המחוזי ולהגיד 'לא ציפינו שתהיה כל כך הרבה עבודה' ואז לקבל עוד סכום?". פלמר כיוון בשאלתו למה שאירע בתיק קלאבמרקט שבו נפסקו 3 מיליון שקלים מעבר ל־21 מיליוני השקלים שקיבלו נס וטרבלסי לפני שמונה שנים.

מפרק אייס עו"ד אמיר פלמר. תחשיב לפי 8א צילום: עמית שעל

השופט מציע לכנ"ר לשקול שכר מופחת

השופט שילה, שרמז בדיון האחרון כי יש מקום לפסוק לפלמר ולגזית שכר טרחה לפי תקנה 8א אך אולי תוך הפחתת הסכום, ביקש מהכנ"ר להודיע לו בכתב אם הוא מסכים לכך, ואם כן לאיזה סכום.

הכנ"ר הגיב לפניית השופט שילה בערב החג באומרו שהוא חוזר על עמדתו שלפיה אין מקום לפסוק שכר לפי 8א, אך הוסיף שאם בכל זאת יחליט בית המשפט לפסוק שכר על סמך התקנה, הוא מבקש מהשופט להפעיל את סמכותו מכוח תקנה 13 שמאפשרת לבית המשפט להגדיל או להקטין שכר טרחה, ולהקטין את שכר מפרקי אייס "באופן שיהלום את פעולותיהם". החלטתו של השופט אילן שילה בבקשה טרם נמסרה.

מלשכת הכנ"ר נמסר כי "הכנ"ר בוחן כל בקשת שכר טרחה לגופה. הכנ"ר סבור כי במקרים רבים, חלופת "שכר החלוקה" הקבועה בסעיף 8א אינה מהווה מנגנון תגמול ראוי – בהתחשב בכל הסוגיות שפורטו לעיל. במקרים מסוימים, השימוש בחלופת שכר זו יוצר תוצאה החורגת ממתחם הסבירות. בכלל המקרים הללו מביע הכנ"ר את התנגדותו לפסיקת שכר תוך שימוש בחלופה זו, וממליץ לבית המשפט על מנגנון שונה לפסיקת שכר, המתגמל באופן הוגן את בעל התפקיד, מבלי שהדבר יטיל נטל בלתי סביר על כתפי הנושים. יודגש כי שיקול הדעת וההחלטה בעניין פסיקת שכר הטרחה מצוי בסמכותו של בית המשפט".