שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

בלעדי לכלכליסט

צרכנים יוכלו לתבוע קרטל על נזק שנגרם להם מתיאום מחירים

היועץ המשפטי לממשלה הגיש חוות דעת, שבה הוא טוען כי יש לאפשר לצרכן לתבוע קרטל על נזקיו גם אם ניזוק רק בעקיפין. לו תתקבל חוות הדעת, שהוגשה בהליך המתנהל נגד שורה של חברות תעופה ובהן אל על, היא צפויה להוביל לשורת תביעות ייצוגיות

תומר גנון 06:5209.09.14

לאחר שנים שבהן הוגשו תביעות ספורות בלבד, היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, מנסה להפיח רוח חיים בתחום התביעות הייצוגית בתחום ההגבלים העסקים. כך עולה מחוות דעת שהגיש שלשום וינשטיין לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, במסגרת תביעה ייצוגית בפרשת קרטל המטענים. על פי חוות הדעת, וינשטיין סבור כי בתי המשפט בישראל צריכים להכיר בזכותו של צרכן עקיף, ולא רק של צרכן ישיר, לתבוע פיצוי כספי במקרים שמתגלה תיאום מחירים או כל הפרה אחרת של חוק ההגבלים העסקיים. צרכן עקיף הוא מי שאינו רוכש את המוצר או השירות ישירות מן הספק.

 

וינשטיין מציע לאמץ גישה די מהפכנית וחדשה יחסית לעולם, לפיה גם מי שנפגע באופן עקיף מקרטלים, יוכל לדרוש פיצוי. בכך נותן היועץ המשפטי לממשלה כלי בידי הצרכנים כדי שיוכלו להרתיע תאגידים לערוך הסדרים שיפגעו בכיסם.זאת כדי לחזק את ההרתעה בישראל, נוכח המצב שהוא מגדיר "תת־אכיפה פרטית" בעוולות הגבלים עסקיים.

 

ייצוגית נגד חברות תעופה בגובה 613 מיליון שקל

 

הרקע לחוות הדעת, שאותה כתבה מיטל בסלי־דובדבני, סגנית בכירה בפרקליטות מחוז תל אביב, הוא תביעה ייצוגית בגובה 613 מיליון שקל שהוגשה בחודש פברואר השנה על ידי עמותת הצלחה נגד חברות התעופה אל על, בריטיש איירווייס, לופטהנזה וסוויסאייר על רקע תיאום מחירים ביניהן. החברות תיאמו ביניהן רכיבים שונים של מחירי שילוח מטענים בהטסה, ובפרט את היטלי הדלק והיטלי הביטחון. לקוחות החברות היו חברות שילוח מטענים למיניהן. הקרטל המדובר נחשף על ידי רשויות הגבלים עסקיים בעולם באמצע חודש פברואר 2006. לאחר חקירה ארוכה של רשות ההגבלים האמריקנית (FTC), היא הגישה כתב אישום נגד שורה של חברות, ובתוכן גם אל־על. בינואר 2009 חתמה חברת התעופה הישראלית על הסדר טיעון שבו הודתה בביצוע עבירות של תיאום מחירים בתחום שירותי הובלה אווירית של מטענים אל ארה"ב וממנה. בהסדר נקבע שהיא תשלם קנס של 15.7 מיליון דולר, וההליכים הפליליים נגדה הסתיימו.

 

 

במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה נגד אל־על לאחר מכן בארה"ב, היא הסכימה לשלם 15.8 מיליון דולר בהסדר פשרה. באמצעות עורכי הדין יוקי שמש, עמית מנור ואורי ברעם, טוענת עמותת הצלחה כי התשלומים של אל על והחברות הנוספות בארה"ב, אינם באים על חשבון הפיצוי לצרכנים הישראלים שגם הם נפגעו לכאורה מהקרטל. "מאז ועד היום", נטען בתביעה, "הנתבעות לא נתנו את הדין ולא פיצו משלחים ונפגעים עקיפים, ששילמו מחיר קרטליסטי, בגין שילוח מטענים מישראל ואל ישראל (למעט משלוחים מישראל לארה"ב ומארה"ב לישראל)".

 

חוות דעתו של וינשטיין הוגשה במסגרת ההליך לאחר פנייה של השופט עופר גרוסקופף אליו. היועץ המשפטי לממשלה מתייצב בדרך כלל להליכים משפטיים כדי לחוות את דעתו, רק כאשר הוא סבור שיש להליך השלכות רחבות היקף מבחינת האינטרס הציבורי. בתי המשפט נוהגים לתת לחוות הדעת משקל משמעותי בהחלטותיהם. מדובר בחוות דעת מהפכנית בכך שהיא בעצם מאפשרת עקרונית לכל מי שנפגע מהפרה של דיני ההגבלים באופן עקיף — קרטל שפגע בתחרות, מונופול שניצל את כוחו לרעה, חברה שהפרה תנאי מיזוג וכדומה — להגיש תביעה ייצוגית נגד התאגיד המפר. על פי מומחים בתחום ההגבלים, חוות הדעת עושיה להוליד גל תביעות ייצוגיות בעילות אלה.

 

"תפגע ביכולת האכיפה ותשלול את זכותו לפיצוי"

 

בלב חוות הדעת של וינשטיין עומדת הטענה של חברות התעופה הנתבעות, לפיה צרכנים עקיפים אינם זכאים לפיצוי בעקבות חשיפת הקרטל. ניקח לדוגמה את שרשרת היצור שמוצגת בחוות הדעת: צרכני ביצים שרוכשים אותם מהמרכולים לאחר שהמרכולים רוכשים אותם ממגדלי התרנגולות. הצרכן הישיר במקרה זה הוא המרכול שקונה ביצים מהמגדל, ואילו הצרכן העקיף הוא לקוח המרכול שקונה ממנו את הביצים. אם לצורך הדוגמה מגדלי העופות מתאגדים בקרטל שגורם להעלאת מחירי הביצים, הנפגע הישיר הוא המרכול ולא הצרכן שאולי ישלם כעת יותר על הביצים. אם רק נפגעים ישירים יכולים לתבוע פיצוי במקרה זה, הרי שצרכני הביצים לא יכולים עקרונית להגיש תביעה ייצוגית.

 

וינשטיין. "אינטרס ציבורי מיוחד" וינשטיין. "אינטרס ציבורי מיוחד" צילום: מיקי נועם אלון

"לדעת היועץ המשפטי לממשלה, יש להכיר בעילתו של צרכן עקיף בכל הנוגע לעוולות תיאום מחירים. אין לקבל את העמדה שלפיה לצרכן עקיף הוא בהכרח ניזוק עקיף". הוא מוסיף כי "שלילת יכולתו של צרכן עקיף (שהוא הצרכן שלהגנתו חוקקו חוק ההגבלים וחוק התובענות הייצוגיות) לתבוע פיצוי על נזק שספג כתוצאה מגביית מחיר קרטליסטי, תפגע ביכולת האכיפה וההרתעה ביחס למפרי החוק, ותשלול, ללא סיבה מוצדקת, את זכותו לפיצוי".

 

וינשטיין מוסיף כי "חשיבות ההרתעה מתעצמת בכל הנוגע לקרטלים בינלאומיים שבהם כל החברות, או חלקן, הן חברות זרות. קרטלים מסוג זה הינם, מעצם טיבם, קשים לאיתור, לאכיפה ולהעמדה לדין בישראל. ניהול חקירה בינלאומית, לרבות זימון נושאי תפקיד לחקירה ותפיסת מסמכים, וכן ניהול הליך משפטי נגד המעורבים הזרים, כרוך בקשיים משפטיים ולוגיסטיים. בנסיבות אלה, כאשר זרוע האכיפה הציבורית חלשה יחסית, יש אינטרס ציבורי מיוחד בעידוד אכיפה פרטית כלפי החברות בקרטלים בינלאומיים". 

 

בניגוד לדיני ההגבלים האמריקאיים

 

על פי חוות הדעת של וינשטיין, בדיני ההגבלים העסקיים האמריקנים ישנה דוקטרינה מקובלת ולפיה לצרכן העקיף אין זכות לתבוע את נזקיו בעקבות עבירה על דיני ההגבלים העסקיים, גם אם הוא נפגע כתוצאה מגלגול הנזק במורד שרשרת הצרכנים.

 

הגישה הזו נולדה בפסק דין משנת 1977. התובעים, מדינת אילינוי ומספר רב של גופי ממשל מקומיים, רכשו מבנים מקבלני בניין, אשר מצדם רכשו את הבלוקים לבנייתם מסיטונאים. אותם סיטונאים רכשו את הבלוקים בתורם מיצרני בטון, אשר חברו לקרטל. בין התובעים לנתבעים הפרידו שתי חוליות בשרשרת הייצור.

 

בית המשפט קבע כי אין להכיר בעילת התביעה של מדינת אילינוי. זאת בין היתר כדי למנוע כפל פיצוי (לצרכן ישיר ולצרכן עקיף) ובגלל הקושי להעריך את הנזק בחוליות השונות.

 

אלא שוינשטיין, כאמור, חושב אחרת, וזאת בדומה למגמת השינוי בדיני ההגבלים העסקיים האירופאים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x