שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

רשות המסים מרחיבה את קבוצת המדווחים על הכנסתם

רשות המסים פועלת להרחבת קבוצת החייבים בדיווח על הכנסותיהם במטרה להילחם בהון השחור. במסגרת שורה של צעדים שהיא מקדמת דרך חוק ההסדרים, יידרשו לדווח לה גם הנהנים מקרנות נאמנות בחו"ל ותושבים ישראלים שעובדים בחו"ל

עמרי מילמן 22:4608.09.14

בימים אלה פועלת רשות המסים להגדלת מעגלי הדיווח ולהקטנת ההון השחור באמצעות שורת צעדים שהיא מקדמת, שחלקם כבר נכנסו לתוקף. ככלל, מרבית תושבי ישראל פטורים מהחובה להגיש דו"ח שנתי על הכנסותיהם לרשות המסים, ובשלב זה מתנגדים ברשות להוביל מהלך של חובת דיווח כללית כמו בארה"ב, בעיקר משיקולי כוח אדם.

 

הצעד הראשון התבצע כבר לפני כארבעה חודשים, כאשר שלחה הרשות כ־106 אלף מכתבים הדורשים ממקבליהם להגיש דיווח שנתי על הכנסותיהם, בעקבות מידע ראשוני שהיה בידי הרשות.

 

מהלך נוסף שנכנס לתוקף בשבועות האחרונים מגדיל את קבוצת המשקיעים בשוק ההון שיהיו חייבים בחובת דיווח. בעוד עד עתה נדרשו המשקיעים לדווח לרשות המסים על כלל הכנסותיהם רק כאשר מחזור המכירות של ניירות הערך הנסחרים וקרנות נאמנות שלהם עלה על 1.8 מיליון שקל, כעת הם יצטרכו לדווח כבר כשיגיעו למחזור של 800 אלף שקל.

 

 

היקף המחזור נקבע לפי סך כל המכירות של ניירות ערך נסחרים וקרנות נאמנות שאדם ביצע במהלך השנה, וזאת ללא חשיבות לשאלה אם נוצר לאותו אדם רווח מהמכירות. השינוי בחובת הדיווח נקבע רטרואקטיבית לשנת 2013, כאשר רשויות המס הבהירו לאחרונה כי הן נותנות ארכה עד סוף השנה. "עד כה", מספר עו"ד ורו"ח אלכס שפירא ממשרד אלכס שפירא ושות', "רשות המסים לא אכפה באדיקות את חובת הדיווח שחלה על משקיעים בשוק ההון. אך כעת, אל אלפי האנשים שעד עתה היו חייבים בדיווח בשל מחזור העולה על 1.8 מיליון שקל - אך לא עשו זאת בשל אי־מודעות להוראות התקנות - יצטרפו למעגל המדווחים רטרואקטיבית עוד אלפי תושבים, אם לא עשרות אלפים. מובן שמי שחלה עליו חובת הדיווח ולא יעשה כן, גם אם מפני שאינו מודע לכך, יבצע עבירה פלילית על כל המשתמע מכך".

 

שלושה צעדים נוספים מקדמת רשות המסים דרך חוק ההסדרים, שנועדו גם כן להילחם בהון השחור: שינוי החקיקה המשמעותי ביותר נוגע לתושבי ישראל שעובדים בחו"ל. ככלל, אדם משלם מס במדינה המוגדרת כמרכז החיים שלו, גם אם ההכנסות נעשו במדינה אחרת. לצורך קביעת המקום המהווה מרכז החיים קיימים כמה כללי אצבע כמו הימצאות המשפחה, מקורות ההכנסה, המרכז החברתי ומספר הימים שבהם נמצא האדם בכל מדינה. על פי הכלל היבש, אם אדם נמצא יותר ממחצית השנה בישראל, הוא נדרש לשלם מס בארץ. לצד זה ישנה פסיקה שהחריגה מקרים מסוימים אף שהם עומדים בתנאים היבשים. כעת מעוניינים ברשות המסים לדרוש מכל אותם תושבי ישראל שעובדים בחו"ל ועומדים בתנאים, להגיש דו"ח שנתי על הכנסותיהם. כך, מקווים ברשות, יוכלו לאתר תושבים שמקבלים פטור ממס הן מישראל והן מהמדינה שבה הם עובדים, וכן להיות חשופים לכלל הכנסותיהם.

 

הצעד השני דורש מנהנים מקרנות נאמנות בחו"ל, שמעל גיל 25, לדווח על הכנסותיהם לרשות המסים. צעד שלישי שמקודם כעת בחוק קובע כי כל תושב ישראל המעביר יותר מחצי מיליון שקל לחו"ל בשנה נדרש לדווח באותה שנה שבה הוא העביר את הכסף לרשות המסים על הכנסותיו. ברשות המסים נתקלו במקרים שבהם שכירים בעלי הכנסות נמוכות העבירו מדי פעם סכומי כסף גדולים לחו"ל, וכעת הם רוצים להילחם בתופעה.

 

צעדים אלה אמנם מיועדים להקטין את ההון השחור בישראל, אך לעת עתה הן ברשות המסים והן מומחים בתחום המס לא צופים כי גביית המסים תגדל בצורה משמעותית בעקבותיהם.

 

omri.milman@calcalist.co.il

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x