שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

המלכוד של נוחי דנקנר

אם יתעקש בעל השליטה לשעבר באי.די.בי לנסות לבטל את העיקולים הזמניים שהוטלו עליו, הוא יצטרך לתת הצהרת הון פומבית בבית המשפט. בסביבתו של דנקנר מעריכים שהעיקולים לא יפגעו בהסדר עם הבנקים

ענת רואה וזוהר שחר לוי 09:0510.08.14

להסכים לעיקולים זמניים של 350 מיליון שקל או לעמוד לחקירה לא נעימה בבית המשפט כדי לבטלם? זהו המלכוד שאליו נקלע נוחי דנקנר בעקבות ההחלטה הדרמטית של השופטת רות רונן מבית המשפט הכלכלי להוציא צווי עיקול נגדו ונגד החברות גנדן הולדינגס וגנדן השקעות שבשליטתו ונגד חברת י.ז.ד שבשליטת אחותו, שלי ברגמן. 

 

 

העיקול הזמני ניתן במעמד צד אחד ובלא שדנקנר התבקש להגיב לו, לבקשת נאמני אי.די.בי, עו"ד חגי אולמן והכלכלן איל גבאי, במסגרת תביעה נגזרת של 1.3 מיליארד שקל שמנוהלת בשם מחזיקי האג"ח של אי.די.בי אחזקות. את התביעה הגישו במקור עו"ד רנן גרשט ועו"ד אופיר נאור בטענה לחלוקת דיבידנדים אסורה לכאורה ב־2010-2008, שנות השיא באי.די.בי.

 

בבסיס בקשת העיקולים עמדה הטענה שההסדר בין דנקנר לבנקים לפירעון חובות שהיקפם 500 מיליון שקל מהווה הברחת נכסים והעדפת נושים. השופטת רונן תיקנה את המבקשים וציינה שאין חשש מהברחת נכסים אלא רק מהעדפת נושים, כלומר מצב שבו חלק מבעלי החוב זוכים לקבל את כספם ואחרים לא. לדברי השופטת, החשש נובע אמנם מראיות בעלות ערך ראייתי נמוך מאוד, פרסומים בעיתונות על ההסדר עם הבנקים, אולם בשלב זה של הדיון, די בהן כדי לאפשר את מתן הצווים.

 

בימים הקרובים יגישו נאמני אי.די.בי לבית המשפט דו"ח המפרט את הנכסים והכספים שעליהם הצליחו לשים יד במסגרת צו העיקול. הצו כולל עיקול זמני על הווילה של דנקנר בהרצליה פיתוח, ששוויה מוערך ב־40-50 מיליון שקל. הווילה אמורה להימכר תוך כשנה לפי ההסדר עם הבנקים, כשמחצית מהתמורה תלך לפירעון החוב לבנקים והמחצית השנייה, שלא נכללת בהסדר, תלך לאשתו של דנקנר.

 

כשנרשמו העיקולים התברר שהבנקים טרם רשמו שעבוד על הווילה לטובתם ובסביבת דנקנר טענו שהדבר מוכיח שלא היה ניסיון להבריח נכסים או להעדיף נושים. טענה נוספת שדנקנר צפוי להעלות היא לשיהוי, שכן המגעים להסדר עם הבנקים היו ידועים מזמן.

 

מאחר שהצו ניתן במעמד צד אחד ובלא שדנקנר יכול היה להגיב לו, אם הוא יבקש לבטל את העיקולים, ייקבע באופן אוטומטי דיון במעמד שני הצדדים וההחלטה תעמוד לבדיקה מחודשת. במצב כזה יידרש דנקנר להגיש תצהיר שאחריו הוא ייחקר בבית המשפט במעין "חקירת יכולת" שבה יתבקש להתייחס לכל הנכסים שיש או שאין לו, וגם כאלה שבידי בני משפחתו, אם מדובר בכאלה שהועברו אליהם לאחרונה.

 

האם ההסדר עם הבנקים בסכנה

 

בסביבת דנקנר טוענים שלתביעה הנגזרת אין סיכוי, ובכל מקרה, גם לפי התרחיש הקיצוני ביותר, שלפיו דנקנר ישלם 100 מיליון שקל, כגובה העיקול שהוטל עליו אישית, מדובר בסכום שהיקפו שישית מהחוב הכולל, אם מוסיפים לכך את ה־500 מיליון שקל של החוב לבנקים. המשמעות היא שעל הווילה בהרצליה, למשל, יקבלו הבנקים 83% מהנכס, כך שרק 4-3 מיליון שקל מהתמורה על הווילה יכולים ללכת לתביעה הנגזרת.

 

נוחי דנקנר בדיון בביהמ"ש העליון (ארכיון) נוחי דנקנר בדיון בביהמ"ש העליון (ארכיון) צילום: בשמת איבי

 

עם זאת, במטרה להבטיח שהעיקולים לא יסכנו את ההסדר, צפוי דנקנר לבקש מבית המשפט להטיל ערבויות כבדות על נאמני אי.די.בי, כך שאם תביעתם תשבש את ההסדר עם הבנקים ולבסוף תידחה או תסתיים בפיצוי נמוך – הם ישלמו את הנזק.

 

טענת ההגנה המרכזית של דנקנר בפני התביעה היא שלא ניתן לקבוע בדיעבד שחלוקת דיבידנדים היתה אסורה, שכן מדובר בתקופת השיא של קבוצת אי.די.בי.

 

מנגד, לרעת הנתבעים עומדת העובדה שחלק מהנתבעים – משפחות מנור ולבנת – הגיעו בשנה שעברה לפשרה עם התובעים ושבמסגרתה שילמו 55 מיליון שקל והוסרו מהתביעה.

בבקשת העיקולים נטען שמדובר בקניית סיכון בסכומים משמעותיים שלא יכולים להוות "עמלת מטרד".

 

למה באמת מצפים אולמן וגבאי?

 

עד לאחרונה התנהלה התביעה הנגזרת באופן בלתי תלוי בנאמני אי.די.בי, באמצעות גרשט ונאור, כאמור. לפני שלושה שבועות עברה התביעה לחסותם של הנאמנים. היקף העיקולים – 350 מיליון שקל – מעלה תהיות ביחס לחוות דעת שהגיש המומחה גבאי לבית המשפט בתיק אי.די.בי. שם הוא טען שהיקף תביעות הנושים יסתכם ב־200 מיליון שקל בלבד.

 

באפריל האחרון, כשאושר הסדר שכר הטרחה של אולמן וגבאי, שהעניק להם מראש זכות לגבות 15% מכל תקבול שייכנס לקופת הנושים כתוצאה מהתביעות, ההנחה היתה שהשכר על הרכיב הזה יגיע ל־30 מיליון שקל לכל היותר. מקורבי השניים טענו אז שהנתון מוגזם, ואף הזכירו שבפשרת ביניים בתביעה הנגזרת כבר שילמו משפחות מנור ולבנת 55 מיליון שקל, ולכן הסכום הריאלי לתביעות באותה עת עמד על 145 מיליון שקל לכל יותר, ובהתאם שכרם המקסימלי הוא 20 מיליון שקל.

 

במסמכים שהגיש דנקנר לבית המשפט בשבועות האחרונים טרם העיקולים, התייחסו פרקליטיו, משרד כספי, להנחת המוצא של גבאי על חובות של 200 מיליון שקל ותהו כיצד הם טוענים כעת שעילת התביעה עומדת כמעט פי 7 מכך. הנאמנים עדיין לא הגיבו על טענה זו. בהנחה שסכום העיקולים יהפוך בסופו של דבר לסכום שיוטל על הנתבעים, הרי שהשכר של אולמן וגבאי יהיה 50 מיליון שקל, ועוד על תביעה שלא הם הגישו.

 

במענה לפניית "כלכליסט" נמנעו אולמן וגבאי להסביר את הפער בין היקף העיקולים לבין צפי התביעות שהציגו קודם לכן: "אנחנו כרגע לא עסוקים בשכר טרחה אלא בפעילות לטובת הנושים. טובת הנושים הצדיקה הגשת תביעות ועיקולים שתכליתם צמצום רב ככל הניתן של התספורת לנושים".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x