דיון רדוד על שוק עמוק

במסמך קצר, ובאופן מאוד לא אלגנטי ולא מנומק, דחה יו"ר רשות ניירות ערך את עמדת שני הרגולטורים האחרים של השוק — המפקח על הבנקים והמפקחת על הביטוח — באשר לאי־קיומו של שוק אג"ח עמוק בישראל. לכאורה, עוד מתיחות בין הרגולטורים המפקחים על שוק ההון. אבל דווקא המתיחות סביב סוגיית השוק העמוק מאירה זוויות מעניינות:

1. זו לא הפעם הראשונה שהאוזר מוצא את עצמו במיעוט מול שני הרגולטורים האחרים. למעשה, זוהי הפעם השלישית שבוועדות או החלטות גדולות, הוא מוצא את עצמו בדעת מיעוט. בפעם הראשונה זה קרה כאשר רשות ני"ע הסתייגה מהמלצת ועדת הריכוזיות על מספר השכבות בפירמידות חדשות. אז, אגב, היו כמה דעות מיעוט בנושאים שונים. בפעם השנייה, בפרסום טיוטת הביניים של מסקנות ועדת אנדורן להסדרי חוב במשק, דעת המיעוט של האוזר היתה משמעותית ובלטה אף יותר. ואילו הפעם, המצב הוא של התנגשות חזיתית. מה זה בעצם אומר שהאוזר מוצא את עצמו פעם אחר פעם במיעוט? יש שיאמרו, שיש לו אומץ לצאת מול הרגולטורים האחרים, יש שיאמרו שהוא מונע ומגן על אינטרסים אחרים (בין אם אינטרסים גלויים כמו דאגה למחזורי המסחר ולחברות ולאו דווקא דאגה לחוסכים לפנסיה וליציבות גופים פיננסיים, ובין אם אינטרסים סמויים). אבל יש גם שיאמרו, שהוא בעיקר יודע להגיד לאחרים למה מה שהם עושים, הוא לא נכון ולא טוב.

2. בסוגיית השוק העמוק להאוזר יש משקל גדול יותר בקבלת ההחלטה שנמצאת במגרש שלו. אבל תוצאות ההחלטה עלולות להשפיע ואף לערער יציבות עתידית של גופים שנמצאים תחת פיקוחם של דורית סלינגר והמפקח על הבנקים דודו זקן. כלומר, אם האוזר טועה, הם אלו שיאכלו קש ויידרשו לענות על שאלות קשות כמו: איך לא דאגתם לגופים שעליהם אתם מפקחים?

שמואל האוזר צילום: נמרוד גליקמן

3. הרבה מדברים על מבנה הפיקוח הרצוי על הגופים הפיננסיים בישראל שהקשר ביניהם הופך ליותר ויותר הדוק. בין המודלים המוצעים — איחוד רשויות הפיקוח לגוף אחד או שינוי המבנה למודל דו־ראשי: פיקוח על יציבות ופיקוח בעל אופי צרכני על מוצרים פיננסיים. בעוד בנק ישראל תומך במודל הראשון, רשות ני"ע תומכת בשני. אחד הטיעונים המרכזיים נגד רשות מפקחת אחת היא החשיבות שיש למגוון דעות בין רגולטורים השונים. בדיוק כמו שקורה בנושא השוק העמוק. אבל לפני שהולכים ועושים שינויים מבניים, חשוב יותר שהרגולטורים גם יקשיבו זה לדעתו של זה. אם שני רגולטורים מובילים בשוק מוציאים מתחת ידם מסמכים שמנמקים מדוע שוק אג"ח עמוק לא קיים בישראל, תגובה מטעם הרגולטור השלישי, שמסכמת את הדיון ב"לא מצאנו בהערות שהתקבלו ככאלו שישנו את ההחלטה", אינה דוגמה לפלורליזם רגולטורי.