שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ייצור הטילים בעזה: הידע מאיראן, המימון מקטאר, המטרה: ת"א

תעשיית ייצור הטילים בעזה עברה בשנים האחרונות ממעבדות מאולתרות בבתים לפרויקטים מאורגנים בליווי מהנדסים ושיגורים ניסיוניים. זאת אף שארגוני הטרור ברצועה נאלצו לוותר על הכספים שסיפקה להם תעשיית ההברחות המשגשגת דרך מנהרות ממצרים, ולהסתפק בסיוע כספי מטהרן ובאחרונה גם מנסיכות הגז קטאר

דורון פסקין 07:0810.07.14

היכולות המבצעיות שהציגו הארגונים הפלסטיניים ביום השני למבצע צוק איתן הפתיעו כנראה רק את מי שלא משתייך למערכות המודיעיניות בישראל. במשך השנתיים שחלפו מאז מבצע עמוד ענן הסיקו הארגונים הפלסטיניים ברצועה את המסקנות הצבאיות הנדרשות, ועשו מאמצים כבירים לפיתוח יכולות ותשתיות הולמות. בין השאר משמעות הדבר - השקעה של עשרות מיליונים בבניית הכוח הצבאי ובשיפור יכולותיו.

 

קצת סדר: בעזה פועלים כיום שלושה ארגונים בולטים: הראשי שבהם הוא חמאס עם הזרוע הצבאית שלו עז א־דין אל־קסאם. הארגון השני בחשיבותו ובגודלו הוא הג'יהאד האסלאמי והזרוע הצבאית שלו פלוגות ירושלים, הנציגות של איראן ברצועה. הארגון השלישי בחשיבותו הוא ועדות ההתנגדות. במקביל לארגונים הללו ישנם עוד ארגונים קטנים יותר הניזונים בעיקר מהאידיאולוגיה של הג'יהאד העולמי, ובימים כתיקונם נחשבים כמי שקוראים תיגר על הדומיננטיות של חמאס. לארגונים האלה יכולות שיגור בעיקר של טילי גראד (קטיושה), ובעבר שלוחותיהם בסיני היו אחראיות למטווחי טילים לאילת.

 

שלושת הארגונים הגדולים פועלים בצורה מסודרת עם יחסי גומלין בין המערך הפוליטי שלהם למערך הצבאי. הערכות זהירות מדברות על כך שהכוח הצבאי של חמאס מונה לפחות 15 אלף איש. זה כולל את הכוח הלוחם, כוחות הביטחון (משטרה) וכן צוותי המומחים בתחום הייצור הצבאי. הערכות זהירות מדברות על כך שעלות השכר של הכוח הצבאי הזה מגיעה לכ־10 מיליון דולר בחודש לפחות.

 

סיוע מטהרן ומקטאר

 

את הכסף הגדול עשתה תנועת חמאס בשנים האחרונות מהשתלטותה על רצועת עזה וכן מהסיוע הכספי הנדיב מטהרן, ובאחרונה מנסיכות הגז המפרצית קטאר - סיוע שעומד בסך הכל על כמה מאות מיליוני דולרים בשנה.

 

כבר רבות דובר על הכנסות חמאס מהרצועה ובעיקר מתעשיית המנהרות המשגשגת עד לאחרונה. הערכות זהירות מדברות על כך שעד שהמצרים החלו בהשמדת המנהרות בגבול רפיח גלגלו אנשי חמאס לכיסם לפחות 200 מיליון דולר בחודש מפעילות ההברחות.

 

שיגור טילים מעזה שיגור טילים מעזה צילום: רויטרס

 

אבל ישנן גם הערכות שמדברות על סכומים גדולים בהרבה. כך למשל הגנרל המצרי בהג'ת חליל, שעוקב זה שנים אחרי תנועות הטרור והג'יהאד באזור, העריך לפני כשנה כי בשיא הפעילות גלגלו המנהרות של חמאס 9 מיליארד דולר בשנה. במסמכים שהוגשו לבית המשפט בקהיר בעניינו של הנשיא המודח מוחמד מורסי נמסר כי לאחר עליית האחים המוסלמים לשלטון הם העבירו לחמאס "מתנה" בשווי יותר מ־20 מיליון דולר באמתלה של כספי סיוע למשפחות אלפי האסירים מעזה בכלא הישראלי. הסכום הזה מעולם לא הגיע למשפחות, וסביר יותר כי הופנה למימון ההתעצמות הצבאית של הארגון. בכל אופן בסכומים כאלה ברור לכל כי הקמת מערך צבאי מסודר ומאורגן אינה משימה מסובכת מדי.

 

אין ספק כי ניתוק צינור החמצן של חמאס - המנהרות - פגע קשות ביכולותיו הכלכליות, אך עד הגעת עבד אל־פתאח א־סיסי לשלטון במצרים התנהלה פעילות ההברחות ברפיח כמעט ללא הפרעה.

 

תעשיית הטילים משתכללת

 

בשנתיים האחרונות, מאז מבצע עמוד ענן, הפנימו הארגונים ברצועה כי האפקטיביות של התחמושת שלהם תגבר משמעותית אם יצליחו ליצור איום על תל אביב, הנתפסת בעולם הערבי כסמל לישראליות. כפי שהתברר מיום שלישי בלילה - גם הרבה מעבר לתל אביב.

 

ייצור הטילים ארוכי הטווח הפך לתעשייה של ממש המעסיקה מאות אנשים ברצועה. בחמאס ישנם כמה "מנהלי פרויקט" - מהנדסים מומחים שהוכשרו באיראן, בלבנון ובמדינות נוספות בתחום ייצור הטילים. אישוש לכך ניתן היה לקבל בדבריו הנדירים של גנרל מוחמד עלי ג'עפרי, מפקד משמרות המהפכה של איראן, שאמר לסוכנות ידיעות מקומית במהלך השנה שעברה כי ארצו לא העבירה פיזית לחמאס טילי פג'ר 5 ארוכי טווח, אלא סייעה בהעברת הטכנולוגיה לייצורה "והפלסטינים קלטו אותה מהר".

 

דגם של טיל M-75 תוצרת עזה שמוצג במרכז העיר דגם של טיל M-75 תוצרת עזה שמוצג במרכז העיר צילום: איי אף פי

 

ייצור טילים אלה, הנחשבים מתקדמים יותר, נעשה בצורה פחות פרימיטיבית מבעבר - כאשר אמצעי הלחימה היו מיוצרים במעבדות חבלה מאולתרות - והוא מתבצע ככל הנראה במתקנים שבהם הושקעו מיליונים רבים של דולרים. לפי הדיווחים, חלק מהמעבדות ממתקני השיגור של הטילים ארוכי הטווח הם ככל הנראה תת־קרקעיים - דבר המקשה על איתורם. טווחי הטילים הם פרי עבודת ייצור מסודרת הכוללת שיגורים ניסויים, בדרך כלל לימה של עזה - ניסויים שלהם מודעת היטב מערכת המודיעין הישראלית. גורמים בלתי רשמיים בחמאס חשפו בעבר כי עיקר המומחיות בבניית מתקני השיגור ומנהרות ההברחה הגיעה מאנשי חיזבאללה.

 

חומרי הגלם לטילים: מישראל

 

ייצור הטילים בעזה אינו חדש כאמור. הוא החל כבר בימי האינתיפאדה השנייה בתחילת שנות ה־2000 עם ייצור הטילים הפשוטים קסאם 1, שהטווח שלהם הגיע ליישובים היהודיים בתוך הרצועה. בהמשך שודרגו הקסאמים וטווחם הורחב ליישובים שבעוטף עזה. הייצור של טילים אלה היה פרימיטיבי ונעשה לא אחת בתוך בתים בשכונות מגורים. גם בזירה הפלסטינית לעגו לרקטות הללו, ויו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן כינה אותן לא אחת כ"חסרות תוחלת".

 

ב־2010 התאפשרה לעיתון "דר שפיגל" הגרמני הצצה נדירה למעבדה לייצור טילים של הג'יהאד האסלאמי. אז התברר כי במעבדות אלה הועסקו סטודנטים - בבוקר הם למדו ובלילה זה היה מקור פרנסתם. במעבדה ההיא שבה ביקר כתב העיתון עמד קצב ייצור הרקטות על כ־100 בלילה. העלות של הרקטות הפרימיטיביות הללו הוערכה ב־500–600 דולר. למרבה הצער והאירוניה, חומרי הגלם ל"צינורות המתעופפים" הללו הגיעו ברובם מישראל, כולל הדשנים הנחוצים והמתכת. חומר הנפץ TNT הגיע לרצועה מסיני, כשמקורו היה לרוב מסודן או ממזרח אירופה. הוראות להכנה ביתית של רקטות אלה פורסמו באתרי האינטרנט בערבית וסרטונים כיצד לייצרן הועלו ליוטיוב.

 

מקרה ידוע שמלמד על חלקו של השוק הישראלי בתעשיית הרקטות העזתית הוא של סוחר המתכות העזתי מאהר עטיה עבד אבו ג'בה, שלבסוף נעצר ב־2012 בידי השב"כ. היה מדובר בסוחר מתכות תמים לכאורה תושב עזה שקיבל אישור ישראלי לייבא מוצרי מתכת מהשוק בישראל. בסופו של דבר התברר כי את המתכת היה מעביר לפעילי חמאס, בין השאר עבור ייצור הרקטות (וגם כתשתית להקמת המנהרות), וכן גלגל עבור פעילי חמאס סכומי כסף במסווה של פעילות מסחרית לגיטימית. כשהוא נעצר במחסום ארז נמצא בכליו סכום מזומן של 114 אלף שקל. השאלה כמה סוחרים אחרים דומים לו פעלו עבור חמאס ידועה אולי רק לשב"כ.

 

גראד מלוב באלף דולר

 

בזמן שפעלו המנהרות הן שימשו כמקור מוביל להכנסת חומרי גלם לייצור ולאמצעי לחימה לרצועה כולל טילי גראד. מדינת המקור הבולטת ביותר להברחת אמצעי לחימה היא לוב, שאחרי חיסול משטרו של קדאפי הפכה מכרה זהב למבריחי הנשק ולארגוני הטרור שברצועה. בהיעדר שלטון מרכזי חזק והשתוללות של כנופיות חמושות, הוצע הנשק בלוב בחופשיות לכל המרבה במחיר.

 

כך למשל, המחיר שאותו גובים מבריחי הנשק עבור טיל נ"מ סאם 7 נע בין 5,000 ל־7,000 דולר. רקטות הגראד שהטווח שלהן יכול להגיע לבאר שבע למשל לא עולה בשוק הלובי יותר מאלף דולר.

 

עם הזמן למדו הארגונים לשכלל גם את אתרי האחסנה של הרקטות לקראת יום פקודה. הרקטות הפחות מתקדמות (טווח קצר ובינוני) נשמרות במקומות שונים ברצועה, לעתים בבתי התושבים. בחלק מהמקרים הדבר נעשה באיומי אנשי הזרועות הצבאיות על התושבים, ולעתים זוכים בעלי הבית לתמורה של כמה עשרות דולרים עבור "שירותי האחסנה". 

 

הפצצות של חיל האוויר בעזה הפצצות של חיל האוויר בעזה צילום: אי פי איי

 

הבכיר שמסתובב עם 150 אלף דולר בכיס

 

כוחו הצבאי של הג'יהאד האסלאמי מונה כ־5,000 איש. גם ארגון זה מקבל סיוע כספי נדיב שנתי מאיראן. לפי הערכות
החוקר האיראני המוערך עלי נורי זאדה, המנהל מכון מחקר בלונדון לנושאים איראניים ונחשב לבעל מקורות מידע מהימנים בכל האמור למתרחש במסדרונות השלטון בטהרן, זוכה הארגון הקטן הזה לסיוע של 100–150 מיליון דולר בחודש. ארגון זה, שנשאר נאמן לאיראן ולסוריה גם לאחר שהחלה שם מלחמת האזרחים נגד משטר בשאר אסד, זוכה לאורך השנים לא רק לסיוע כספי נדיב אלא גם לסיוע מצד מומחים איראנים ומומחי חיזבאללה בכל האמור לייצור טילים, אמצעי לחימה ושיטות לחימה.

 

כדי להבין כיצד הכספים של הג'יהאד האסלאמי מתגלגלים ברצועה, נזכיר מקרה שפורסם בעיתונות הפלסטינית ולפיו אלמונים גנבו מאיאד אל־חוסני, בכיר בזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי בעזה, סכום של 150 אלף דולר שהיה ברשותו במזומן. מיד לאחר הגניבה הכריז הג'יהאד האסלאמי על כוננות וניסה לאתר את הגנבים, אך למורת רוחו לא הצליח במשימה הזו. המקרה הזה ממחיש את השיטה שבה נוהגים ארגוני הטרור ברצועה: הבכירים בזרועות הצבאיות מסתובבים עם סכומים גדולים במזומן ומחלקים לפעילים.

 

הכותב הוא מנהל אגף המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת)

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x