המחשב נותן עבודה

"אילו יכולות אתה מביא לארגון? מהן התכונות השליליות שלך? איפה אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים?". כל מי שעבר אי פעם ראיון עבודה סטנדרטי מכיר את השאלות האלה, שנראה כאילו נכתבו בידי רובוטים. ואולם, כמה מהסטארט־אפים שעוסקים בגיוס עובדים דווקא עושים הכל כדי להתרחק מהשיטה היבשושית הזאת, ולמצוא דרכים יעילות יותר ושגרתיות פחות. המטרה היא לחסוך תסכול וחוסר התאמה גם למועמד לעבודה - וגם לחברה ששוקלת אם להעסיק אותו.

השימוש בטכנולוגיה בראיונות עבודה אינו תופעה חדשה, כמובן: חברות רבות, בעיקר הגדולות שבהן, נעזרות במערכות למעקב אחר מועמדים (ATS). אבל הסטארט־אפים החדשים אינם מסתפקים בכך, ומנצלים את המגמות הבולטות בעולם הטכנולוגיה בשנים האחרונות: שימוש בביג דאטה, רשתות חברתיות ומשחקים, וגם ויתור על ראיון העבודה המסורתי והמוגבל לטובת פלטפורמה המבוססת על שיחות וידיאו. אף שאלפי מחפשי עבודה ברחבי העולם עדיין מנסים לשכנע את המראיין שהחולשה היחידה שלהם היא פרפקציוניזם, נראה שמדובר בתחילתו של שינוי משמעותי.

Bright.Com

סיפור אהבה בין מעסיק למועמד

"ביג דאטה" הוא אולי הצירוף הטרנדי ביותר בעולם הטכנולוגיה בתקופה הנוכחית. האפשרות לנתח כמויות אדירות של מידע כדי להבין תהליכים גלובליים, צמיחת טרנדים והעדפות, שבתה את דמיונם של רבים בתעשיית ההייטק ומחוצה לה. לא מפתיע שגם תעשיית גיוס העובדים נהנית מהמהפכה הזאת.

ב־2012 השיקה חברת Bright Media מסן פרנסיסקו את מנוע חיפוש העבודה Bright.com. האתר החדש נועד להביא לעולם חיפוש העבודה את השיטות ששינו את עולם הדייטינג, ושפותחו בעיקר באוקיי קיופיד, אחד מאתרי הדייטינג הגדולים בעולם. אוקיי קיופיד דאג לאסוף כמות אדירה של מידע על הגולשים, לנתח אותה ולהתאים לכל משתמש את השידוכים הרומנטיים האידיאליים עבורו. ב־Bright ראו כי טוב, והחליטו לארגן שידוכים מוצלחים ככל האפשר בין חברות למחפשי עבודה.

כדי להשיג את המטרה הזאת היה צורך בשימוש בכלים מדעיים, ובהתאם גויסו למשימה מתמטיקאים, מדעני מוח ואפילו מדעני גרעין, לצד מומחים בתעשיית המידע. השיטה שהם פיתחו מכונה Bright Score: האלגוריתם משווה בין המידע שהמועמד מסר על עצמו - כמו השכלה, ניסיון וכישורים אישיים - לבין דרישות התפקיד. התוצאה היא שכל מועמד וכל חברה יודעים בדיוק מהי מידת ההתאמה ביניהם. האלגוריתם נבנה כך שישתפר עם הזמן וימצא התאמות מדויקות יותר. זה נשמע יומרני, אבל זה הצליח: בפברואר האחרון אפשר היה למצוא ב־Bright יותר מ־2 מיליון משרות. באותו חודש החליטה ענקית חיפוש העובדים המקוון לינקדאין לקנות את החברה ב־120 מיליון דולר - פי שישה יותר מהסכום שהושקע בה.

איור: יונתן וקסמן

CanGrade

מי מסתתר מאחורי הקו"ח

כפי שניתן לצפות, ההצלחה של Bright.com הובילה להקמת סטארט־אפים נוספים שמנסים לאתר את העובד האידיאלי בין הררי המידע. אחד מהם הוא CanGrade: הסטארט־אפ הזה, שייסד הישראלי גרשון גורן ויושב בבוסטון, שואף להתמקד פחות בכישורים הפורמליים של המועמד ויותר באישיות שלו. כדי להשיג את המטרה החמקמקה הזאת החברות השונות מוסרות כמה שיותר מידע על אופיין, דרך התנהלותן והאנשים שהן מחפשות. האלגוריתם מנתח את המילים המופיעות בקורות החיים של המועמדים בניסיון להבין אם הם יסודיים או מעגלי פינות, יציבים או חובבי שינויים, אמביציוזיים או מקטיני ראש.

האלגוריתם של CanGrade בוחן את התכונות של העובדים שכבר מועסקים בחברה או בחברות דומות, כפי שהן מתבטאות במידע שנאסף על המועמדים הללו. הוא בוחן גם את המאפיינים הנפוצים של התפקיד שהחברה מבקשת לאייש. לעומת זאת, הוא אינו מתמקד בסוג אישיות מסוים: בחלק מהחברות, למשל, אישיות מוחצנת היא יתרון בולט, ובאחרות הציפייה היא שתעבוד בשקט. לאחר מכן האלגוריתם בונה מבחן יכולות מותאם־אישית בן כרבע שעה שמתמקד ב"כישורים רכים" כמו יכולת למידה, מוטיבציה, הסתגלות ותקשורת חברתית. המועמדים מדורגים בהתאם להתאמתם למעסיק, ואם הם מתקבלים - CanGrade עוקב אחרי הצלחתם בתפקיד החדש, כדי לשפר את הניבוי בפעמים הבאות. לטענת החברה, שנמצאת כרגע בתחילת דרכה והשיקה את המוצר שלה רק בחודש שעבר, שיטה זו משפרת משמעותית את היכולת לנבא מי יהיה העובד האידיאלי.

FreshUp

אל תספר על עצמך, נגלה לבד

כולנו שמענו סיפורים על עובדים שפוטרו בגלל סטטוס שהם כתבו בפייסבוק. ואולם, השימוש של המעסיקים ברשתות חברתיות לא עוצר כאן: חברה בשם FreshUp, למשל, היא הסיוט של כל מי שלא נזהר מספיק ברשת. כשמעסיק מבקש לאייש משרה מסוימת, FreshUp לוקחת ממנו מאגר מידע של מועמדים - חדשים או כאלה שנבחנו בעבר. פרטי המועמדים נסרקים כדי ללמוד עליהם עוד באמצעות הרשת: כיצד נראים החשבונות שלהם ברשתות החברתיות, אילו כישורים חדשים הם פיתחו, מה הם עושים בעבודתם הנוכחית ואפילו מהי המשכורת הנוכחית שלהם. כך שמחפשי עבודה יחשבו פעמיים לפני שהם בוחרים ללכלך בטוויטר על המעסיק הנוכחי שלהם.

סטארט־אפים אחרים כלל אינם מחכים שהמועמדים יפנו: חברות כמו Joberate ו־Tastebin מפעילות אלגוריתמים שסורקים את פייסבוק, טוויטר ורשתות חברתיות נוספות. המטרה: למצוא עובדים פוטנציאליים בעלי כישורים מתאימים, שאינם מועסקים כרגע או שסביר כי יסכימו לעזוב את מקום העבודה הנוכחי שלהם. כך שייתכן שמתן פומביות לתסכול מהג'וב הנוכחי עשוי דווקא לעזור למחפשי עבודה.

Knack

לגייס זה משחק ילדים

דרך חדשה אחרת לנתח את אישיותו של העובד נעזרת במשחקי וידיאו - Knack, סטארט־אפ שהקים הישראלי גיא הלפטק, מפתח משחקי סמארטפון באמצעות מדעני מוח: באחד מהם השחקן צריך לכבות להבות באמצעות בלוני מים, באחר הוא נדרש למלצר במסעדת סושי עמוסה. באופן זה האפליקציה לומדת על הדרך שבה המועמד לעבודה חושב. "מדובר במידע אותנטי מאוד, כי הוא התנהגותי", הסביר בעבר הלפטק ל"כלכליסט". "זה אינו מידע של 'מה שאתה אומר על עצמך', אלא מידע של 'מי אתה באמת'. מהאופן שבו אתה משחק אנחנו יכולים ללמוד הרבה מאוד על הדרכים שבהן אתה חושב, פועל או מקבל החלטות".

לא רק בעמק הסיליקון הבינו שמשחקי וידיאו מלמדים על האדם. רשת המלונות מריוט עוררה תשומת לב רבה כשפיתחה משחק בסגנון סימס הקרוי My Marriot Hotel. המשחק אמנם מאפשר לנהל רק מלון וירטואלי, אבל מטרתו היתה למצוא עובדים שישתלבו במלונות מריוט האמיתיים.

HireVue

ראיונות עבודה, עונה 3 פרק 9

החברות שהצגנו עד כה אמנם משכללות את תהליך מציאת העובד האידיאלי, אבל עדיין לא מייתרות לחלוטין את ראיון העבודה המסורתי, המלחיץ והלא יעיל במקרים רבים. סטארט־אפים דוגמת HireVue מנסים לעקוף את המכשול הזה: החברה, שרשמה צמיחה מסחררת של 110% במכירותיה בשנה החולפת, הקימה פלטפורמה שמאפשרת לנהל ראיונות בשלט רחוק, כשיחות וידיאו.

השיחות יכולות להתנהל בשידור חי, בין המרואיין למראיין, אבל גם באופן חופשי יותר, שבו מבקש העבודה משאיר קטע וידיאו שבו הוא מספר על עצמו ויכולותיו. היתרון המרכזי הוא, כמובן, שאפשר לצפות בקטעים יותר מפעם אחת, כמו בפרק מוקלט מסדרה - וכך להתרשם לעומק מהמועמד. יתרון נוסף הוא שאפשר לשתף את הקטעים, וכך המועמד אינו נדרש לספר על עצמו לשלושה מראיינים שונים, שאף פעם לא יכולים להיפגש באותה שעה.

בין החברות שאימצו את HireVue ניתן לציין את נייקי, וולמארט ופיליפס. חברות ענק גלובליות אחרות אימצו פלטפורמות דומות של סטארט־אפים כמו Interview4 ו־Montage, ונראה כי התחום רק ימשיך ויצמח. במילים אחרות, אולי כדאי שלצד עבודה על הכישורים המקצועיים שלהם, מחפשי עבודה יעבדו קצת גם על משחק מול מצלמה.