• תפריט
דו"ח מבקר המדינה 2014
דו"ח מבקר המדינה 2014

דו"ח המבקר 2014

"לבחון המשך כהונתו של מנכ"ל המכון הטכנולוגי בחולון"

מדו"ח מבקר המדינה עולה כי המנכ"ל דובי פלג יצא בשנים 2012-2008 להשתלמויות בחו"ל שעלותן הסתכמה ב-124 אלף שקל - פי 5 יותר מהמותר בתקנון. עוד עולה מהדו"ח כי ביותר ממחצית מהימים שבהם השתלם, שהה פלג במקומות שונים מכפי שדווח

דוד רפאלי 16:0114.05.14

דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום (ד') משרטט תמונה לא מחמיאה במיוחד של המכון הטכנולוגי חולון, ובמיוחד של המנכ"ל שלו - דובי פלג. פלג, אשר מכהן בתפקידו מאז 1999, הפך ברבות הימים לאיש החזק במכון. הוא האיש שיושב על השאלטר של הכסף, ובהיעדר ממשל תאגידי תקין, השאלטר הזה מספיק בשביל לאפשר לו לשלוט ביד רמה ולעשות ככל שעולה על רוחו.

גם דו"ח מבקר המדינה, ששפתו יבשה וניסוחיו אפורים ומייגעים-מה, אינו מצליח להסתיר את השערורייה שהתרחשה במוסד האקדמי, אשר רוב כספיו מגיע מהציבור (90 מיליון שקל מתוך תקציב של 124 מיליון שקל מגיעים מהות"ת) ולומדים בו 3,800 סטודנטים. הדו"ח מפליג עד מקסיקו הרחוקה, שם שהה המנכ"ל בחופשה עם משפחתו, בזמן שבכלל היה אמור להיות בהשתלמות באוניברסיטה בניוארק (ניו ג'רזי). כל זאת בשכר מלא, כמובן, ובהחזר הוצאות - שכללו שני חדרי בית מלון, רכב גדול, אינטרנט ועוד. שימוש יעיל בכספי הציבור לכל הדעות. וזו רק דוגמה אחת. המנכ"ל נהג לצאת ל"השתלמויות" רבות - 22 ימים בממוצע בשנה, והחזר ההוצאות שלו בין השנים 2012-2008 הסתכם ב-124,000 שקל - פי חמישה יותר מהמותר על פי נהלי המכון.

 

המכון הטכנולוגי בחולון המכון הטכנולוגי בחולון צילום מסך: גוגל מפות

 

ייתכן שניתן היה לגלות הבנה מסוימת לניצול לרעה כזה של מעמד, לו לפחות היה מדובר בהשתלמויות מהן הרוויח המכון. אלא שלמנכ"ל, דובי פלג, הייתה חיבה מיוחדת ל"השתלמויות" דווקא באוניברסיטאות נידחות השוכנות, במקרה (או שלא), קרוב מאוד למקום מגוריו של בניו ונכדיו בארצות הברית ובקנדה. היה לו גם מנהג משונה, לא להודיע לשום גורם באותן אוניברסיטאות על בואו, ולא לקיים אף קשר מקצועי מתועד איתן. "באף לא אחת מנסיעותיו תיאם מראש את בואו ולא נמצאו מסמכים המעידים שנפגש עם גורם מקצועי כלשהו בביקוריו באוניברסיטאות" נכתב בדו"ח המבקר. ביותר ממחצית הימים שבהם "השתלם" המנכ"ל - שהה במקומות אחרים ממה שדיווח.

 

"טבעי שיהיו שינויים בין התכנון המשוער לאופן שבו מתרחשים הדברים בסופו של דבר" תירץ המנכ"ל בפני המבקר. במקרים רבים ביקש החזר הוצאות גם עבור ימי חופשה, ולא פעם גובה ההחזר היה מנופח. כך ביקש החזר הוצאות מלון בסך 665$ לשהייה של יום אחד, כאשר בדיקת המבקר גילתה כי הסוויטה הכי יקרה במלון עלתה 150$ בלבד. "מתכתובות בדואר האלקטרוני שנאספו בנושא זה נמצא כי באותו מועד שהה המנכ"ל בארה"ב יחד עם משפחתו המורחבת".

 

הדו"ח ממשיך ומגולל בפני הקורא כיצד המנכ"ל מכר את מכוניות המכון שנרכשו בכספי ציבור לקרובי משפחתו, במחיר נמוך משווים האמיתי, תוך ניגוד עניינים חמור. מטובת הנאה זו נהנה גם מנהל הלוגיסטיקה במכון, על מנת שכולם יידעו מה יעשה לאיש שהמנכ"ל חפץ ביקרו. וזה עוד לפני שדיברנו על מינוי וקידום מקורבים, או סידור לימודים אקדמאיים על חשבון המכון לשתי עובדות מנהליות בשווי 300,000 שקל.

 

מבקר המדינה, יוסף שפירא. "על המכון לפעול על מנת שהמנכ"ל ישיב כספים כפי שמפורט בדו"ח" מבקר המדינה, יוסף שפירא. "על המכון לפעול על מנת שהמנכ"ל ישיב כספים כפי שמפורט בדו"ח" צילום: עטא עוויסאת

 

המינוי החשוב ביותר שעליו שלט המנכ"ל, הוא דווקא מינוי נשיא המכון, שמבחינה היררכית אמור להימצא מעליו. אלא שהמנכ"ל לא נתן לפרט שולי זה להפריע לו. מדו"ח המבקר עולה כי המנכ"ל התערב במינוי הנשיאים, ואף הבהיר לנשיאים שנבחרו מי דאג להם לכיסא. כאשר הנשיא הקודם, פרופ' גדי גולן, החל להחציף - התעלם מבקשתו של דובי להעלאת שכרו ב-25% ומינויו כסגן נשיא, ודרש לשנות את דרכי הניהול העקלקלות של המכון, על מנת לקדם שקיפות ובקרה – פעל המנכ"ל להדיחו. גולן לא היה שה תמים – הוא נהנה מהרוח הגבית של דובי שקידמה אותו לכיסא הנשיא, ואף שיתף איתו פעולה להדחת המשנה לנשיא (שהסכים לפרוש, ללא סיבה מוצדקת, בתמורה ל-1.2 מיליון שקל של כספי ציבור). אך כנראה שגולן לא הסכים להישאר בתפקיד הניצב בהצגה, והחליט לעשות שריר מול המנכ"ל.

 

"אני לא אוכל לקבל שום שינוי בדרכי עבודתי ובניהול המערך המנהלי של המכון אותו אני מוביל זו השנה ה-14 ללא ברור יסודי במסגרות המחייבות." כתב המנכ"ל לנשיא, טרם הדחתו, וגרם למבקר המדינה להבין כי "תגובת המנכ"ל לפיה לא יקבל שינוי בדרכי עבודתו מצביעה על אי הכרה שלו בסמכותו של הממונה עליו." המנכ"ל מידר את הנשיא ומנע ממנו גישה למערכות מידע במכון. בו בזמן ניתק את הנשיא מקבלת החלטות חשובות (בעיקר בענייני תקציב), והכין את הקרקע למינויו של הנשיא הבא. ככל הנראה קיווה שזה יהיה קצת פחות חצוף ו-"כפוי טובה" מקודמו. המנכ"ל הפך להיות "נושא הדגל" (לשון המבקר) להדחתו של הנשיא גולן. תלונות רבות החלו להגיע למשרדי הוועד המנהל של המכון כנגד גולן, ובמהרה הוכן "כתב אישום". בעזרתם של יו"ר הוועד המנהל - ד"ר שוקי גלייטמן, ויו"ר חבר הנאמנים - ד"ר משה בר לב, הצליח המנכ"ל להדיח את גולן, אשר לאחר מו"מ הסכים לפרוש מהכס בתמורה לפיצוי נדיב.

 

ליקויים חמורים בממשל התאגידי של המכון

 

"ההרגשה היא שבמכון המינהל השתלט על האקדמיה. אני החלטתי שלא אמשיך בתפקידי במכון…" אמר מר יהודה לשמן באחת מישיבות חבר הנאמנים. בפגישה עם צוות מבקר המדינה הוסיף: "יש במכון תהליך התחזקות של פלג (המנכ"ל – ד"ר) המתמשך כבר מספר שנים ושהביא לשליטת יתר שלו. כך נוצר מצב שבו פלג הוא הדמות המרכזית, הוא זה ששולט על תקציבים ועל הכסף, והשליטה על הכסף גורמת לכל מי שצריך במכון משהו לפנות אליו, כי מי ששולט על הכסף שולט על הכול ויש לו יותר כוח. לדוגמה, אנשים במכון לא יכולים לקבל מחשב אם דובי לא מאשר להם... זו לא רק בעיה של שליטה, אלא גם של פעולות שבוצעו שלא על דעת הנשיא".

 

ואולם ספק אם המנכ"ל יכול היה להצליח כה בתפקידו, לולא גייס את עזרתם של גלייטמן ובר-לב. בר-לב הוא חבר אישי של המנכ"ל, ומי שהביא אותו למכון. שבטו של מבקר המדינה לא חסך גם מהם ביקורת חריפה, במיוחד בכל הקשור למינויו והדחתו של הנשיא גולן. השניים חברו להדחת גולן בלי שקיפות ראויה כלפי גולן וכלפי חברי הוועד המנהל וחבר הנאמנים. אולי גם הם הבינו לאן הרוחות נושבות.

 

כיצד הידרדר המכון הטכנולוגי בחולון למצב זה? דו"ח המבקר מצביע על ליקויים חמורים בממשל התאגידי של המכון. התקנון של המכון אינו תואם את דרישות הות"ת, והמכון אינו מתנהל אף לפי תקנונו הוא. הוועד המנהל של המכון מונה 5 חברים בלבד, כאשר המינימום הנדרש הוא 9. בכירי המכון אינם מסיימים את תפקידם לפי הגבלת הכהונה הקבועה. בשל כך נכתב בדו"ח כי "לדעת משרד מבקר המדינה, על יו"ר חבר הנאמנים (בר-לב) ועל יו"ר הוועד המנהל (גלייטמן) לפרוש לאלתר מחברותם ומכהונתם במוסדותיו של המכון כמתחייב מתקנונו ומהנחיות הוות"ת."

 

בשפה מנומסת מסכם המבקר את המלצותיו בקשר למנכ"ל: "על המוסדות המנהלים של המכון לבחון את המשך כהונתו של המנכ"ל, ועל המכון לבחון את הדרכים להביא שהמנכ"ל ישיב למכון כספים שקיבל ביתר כמפורט בדו"ח".

 

המכון הבטיח למבקר המדינה לבצע שינויים רבים בממשל התאגידי שלו עד לאפריל 2014, ואולם סירב להשיב לבדיקת "כלכליסט" אם אכן קיים את הבטחתו, ובחר שלא להתייחס לדברי המבקר מעבר לתגובותיו בדו"ח עצמו.

 

פלג סירב להתייחס לדברים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x