$
דו"ח מבקר המדינה 2014
דו"ח מבקר המדינה 2014

דו"ח המבקר 2014

המבקר: חברת החשמל ממשיכה לנהל את רכש הדלקים בצורה לקויה

לאחר שב-2012 הודו בחברה בהוצאות חריגות של 1.5 מיליארד שקל ברכישת הדלקים, מגלה דו"ח מבקר המדינה כי גם כיום חישובי ההוצאות אינם מדויקים וכי החברה מוציאה חלק מחשבוניות הספקים שלה, בהיקף שנתי של 29 מיליארד שקל, באופן ידני

ליאור גוטמן 16:0414.05.14

בספטמבר 2012, מיד לאחר חגי תשרי, פרסמה חברת החשמל הודעה לקונית לבורסה שניסתה להחביא "פשלה" מערכתית רוחבית בחברה. ההודעה יצאה באמצע הלילה, שעות לאחר סיום יום המסחר, וזו לשונה. "מבדיקות ודיונים שנערכו בחברה בנושא עם סיום חודשי הקיץ, ולאחר קבלת נתונים עדכניים, בין היתר, אודות הגידול בהיקפי הצריכה בחודשי הקיץ, אשר חייבו רכישת דלקים בהיקף גבוה מההיקף החזוי, והעלייה במחירי הדלקים, חל גידול של כ-1.5 מיליארד ש"ח בהוצאות הדלקים של החברה עד לסוף שנת 2012, ביחס לתחזית תזרים המזומנים של החברה", טענה חברת החשמל.

במילים אחרות - חברת החשמל הודתה כי חישבה לא נכון את ההכנסות וההוצאות שלה, ולמעשה "פספסה" את התחזית בהיקף של מיליארד וחצי שקל. הפרסום התמים לכאורה גרר אחריו מהומה רבתי, ולאחר בדיקות נוספות של משרד רו"ח חיצוני העלו שה"פספוס" גולש לשנת 2013 והיקפו 2.3 מיליארד שקל. התוצאה: שתי ועדות חקירה, עזיבה מרצון של גזבר החברה (זכרייה קיי), התפטרות של סמנכ"ל הכספים הראל בלינדה וחקירה של הרשות לניירות ערך שהסתיימה בקנס זעיר בגובה 5 מיליון שקל.

 

סמנכ"ל הכספים לשעבר הראל בלינדה. התפטר בעקבות הממצאים ב-2012 סמנכ"ל הכספים לשעבר הראל בלינדה. התפטר בעקבות הממצאים ב-2012 צילום: אריאל בשור

 

כמעט שנתיים לאחר הפיאסקו החשבונאי של אחת החברות הכי גדולות במשק, זו שסיימה את 2013 בהספד של 936 מיליון שקל והיקף התחייבויות של כ71 מיליארד שקל, מגלה משרד מבקר המדינה שהמעקב אחר הוצאות החברה, הבקרה עליהן וחישובי הדלקים רחוקים מלהיות מושלמים. למעשה, עד היום חברת החשמל עוד לא מנטרת אחר צריכת הדלקים לה בצורה מושלמת וחלק מחשבוניות הספקים שלה, בהיקף שנתי של 29 מיליארד שקל, היא מוציאה באופן ידני.

 

אז מה אם קנו מערכת

 

ביקורת משרד מבקר המדינה מתרכזת הפעם ברכישת מערכת ממוחשבת לכלל זרועות החברה. חברת החשמל החליטה בתחילת העשור הקודם (2002) להצטייד במערכת מחשוב בעלות ענק של 442 מיליון שקל. לפי חברת החשמל, התקנת המערכת על כל יכולותיה, שדרוגה ותחזוקה יעלו לה עד סוף העשור תוספת של 320 מיליון שקל. לשם השוואה, שני התקציבים יחד שווי ערך לשלושה אחוזים בתעריף החשמל.

 

למרות רכישת המערכת, בחברת החשמל "שכחו" לבדוק מה היא שווה. "ועדת ההיגוי העליונה של הפרויקט לא התכנסה מפברואר 2010 ועד מועד סיום הביקורת, ספטמבר 2013. יוצא אפוא שהוועדה לא אישרה את תכנית העבודה השנתית של הפרויקט ואת תקציבו", כותב  המבקר יוסף שפירא.

 

מבקר המדינה יוסף שפירא. "תהליך התשלום לספקים יוצר כפילויות ומגדיל את הסיכון לטעויות" מבקר המדינה יוסף שפירא. "תהליך התשלום לספקים יוצר כפילויות ומגדיל את הסיכון לטעויות" צילום: עמית שאבי

 

אבל זה רק המתאבן. "תחום הדלקים בחח"י מנוהל באמצעות שלוש מערכות מידע שפותחו ב-1994 וב-2000, והן משמשות לניהול נושאי המלאי, הרכש והמעקב אחר צריכת הדלקים. כמו כן, מידע רב בנושא הדלקים מנוהל זה שנים באמצעות טבלאות אקסל ובאופן ידני, לרבות החוזים עם ספקי הדלקים, הוצאת הזמנות לרכש דלקים ואישורן וביצוע בקרה על ההתאמה בין הזמנות הדלקים לבין החשבוניות שהתקבלו בגינן, בהיקפים של מיליארדי ש"ח בשנה", אומר מבקר המדינה, מה שמעלה את השאלה למה בכלל רכשו מערכת כ"כ יקרה ומי למען השם בכלל עושה בה שימוש.

 

בנוסף לכך, "מערכת ה-ERP אינה משמשת לניהול נושאי המלאי, הרכש וצריכת הדלקים, אלא רק לניהול המכירה של תוצרי הלוואי של הדלקים ולקבלת מידע על חשבוניות ועל ערך מלאי הדלקים. במצב זה, הוזנו בשנת 2012 חשבוניות רכש דלקים בהיקף של כ-15.7 מיליארדי ש"ח באופן ידני לשתי מערכות במקביל - מערכת ה-ERP ומערכת הדלקים הקיימת", אומר שפירא, ומספק אולי הסבר מדוע חברת החשמל מחזיקה כל כך הרבה אנשים, חלקם אמורים לפרוש במסגרת הרפורמה הגדולה במשק החשמל.

 

שהכסף עוד פעם לא יברח לנו

 

ואם כל ממצאי מבקר המדינה לא מספקים, בדיקה של ניהול הדלקים מעלה את הממצאי המדהים הבא. "אף שהוצאות הדלקים היו ההוצאה התפעולית הגדולה ביותר של חח"י בשנים 2011 ו-2012 (12.9 ו-19.5 מיליארד ש"ח בהתאמה), ואף שכבר בשנת 2009 הומלץ בסקר הסיכונים להעביר את מערכת הדלקים לתשתית ה-ERP או לגבש פתרון מחשובי אחר - עד מועד סיום הביקורת, ספטמבר 2013, לא יושם במלואו פתרון מחשובי כולל לתחום הדלקים, לרבות לניהול תהליך רכש הדלקים; זאת אף על פי שתהליך מובנה לרכש ציוד ושירותים, למעט דלקים, הוטמע במערכת ה-ERP, כחמש שנים לפני מועד סיום הביקורת. יצוין כי תחום הדלקים נועד להיות מיושם עוד ב-2006 בשלב ג' של הפרויקט".

 

במילים אחרות, כל המשבר הפיננסי של חברת החשמל, הריצה למשרד האוצר לבקש הלוואות, ערבות המדינה שניתנה לחברה על חשבון עסקים קטנים, ההתפטרות של בכירי אגף התקציבים שם ובסוף - עליית תעריף החשמל. כל אלו יכלו להימנע אם מישהו בסך הכל היה עושה את תפקידו. זאת ועוד - ממצאי המבקר מעלים את שאלה למי היה דחוף "לסלק" מחברת החשמל את הגזבר וסמנכ"ל הכספים, במיוחד ששנה ויותר לאחר מכן התווחר שניהול הדלקים של חברת החשמל רחוק מלהיות משביע רצון.

 

העברות ידניות, כפילות בחשבוניות

 

למרבה הצער, לא רק תחום הדלקים זכה לביקורת של יוסף שפירא. עיון בממצאי מבקר המדינה בתחום הפסקים העלה ש"תהליך התשלום לספקים באמצעות העברות בנקאיות והמחאות, שהסתכמו בשנת 2012 בכ-29 מיליארדי ש"ח, כרוך בהעברה ידנית של נתוני תשלומים ורישומם בשתי מערכות. הדבר יוצר כפילות בעבודה ומגדיל את הסיכון לטעויות". מדוע אם כך החברה לא מנצלת את המערכת הממוחשבת שנרכשה ב442 מיליון שקל? על זה אפילו מבקר המדינה לא יכול לענות, אבל מה שכן הוא מצא להפתעתו ש"יותר משליש מהעובדים שנדגמו המורשים להשתמש במערכת ה-ERP אינם משתמשים בה או שמשתמשים בה במידה מועטה".

 

ואם זהו המצב, מדוע בכלל קנו את המערכת מלכתחילה או לחילופין למה משקיעים בה עוד 320 מיליון שקל אם היא לא מעניינת אף אחד?

 

מחברת החשמל נמסר בתגובה: "הדו"ח המדובר נערך תוך שיתוף פעולה מלא בין משרד המבקר וחברת החשמל. בביקורת עלו מספר נקודות לטיפול אשר נלמדו ונבחנו על ידי חברת החשמל. חברת החשמל הפיקה את הלקחים והנקודות לטיפול תוקנו או נמצאות בתהליך תיקון, בהתאם ללו"ז שהוגדר לנושא. חברת החשמל העבירה למבקר המדינה תגובה מפורטת לכל אחת מהנקודות לעיל. נכון להיום מרב התהליכים העסקיים העיקריים ומהתהליכים התפעוליים יושמו במערכתERP הארגוני ובוצע צמצום מהותי של מספר מערכות המידע בחברה, עם זאת, עדיין לא הושג היעד המקורי".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x