שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דו"ח מבקר המדינה 2014
דו"ח מבקר המדינה 2014

דו"ח המבקר 2014

המבקר על רשות השידור: התנהלות רשלנית בפרויקט המעבר ל-HD

ביקורת חריפה בנושא ההתקשרויות לרכישת הפקות טלוויזיה חיצוניות: במקרים מסוימים הרשות מעבירה תשלום מלא אף שהמפיקים חרגו מתנאי החוזה עימה; המבקר טוען כי אין טיפול ראוי בארכיון הרשות

אופיר דור 16:0314.05.14

רשות השידור היא מבוקר פופולרי של משרד מבקר המדינה וגם בדו"ח שמפורסם היום היא זוכה לפרק משמעותי המתייחס לשלושה נושאים: ניהול המעבר לשידורי טלוויזיה ב-HD, התקשרויות לרכישת הפקות טלוויזיה ממפיקים חיצונים והטיפול בארכיוני הטלוויזיה והרדיו.

 

משחקי מונדיאל 2010 היו האירוע הראשון שהרשות שידרה ב-HD. מכיוון שלא היתה לה היכולת הטכנולוגית המתאימה, שכרה הרשות ניידת מיוחדת בעלות של 30 אלף שקל ליום כדי להעביר את המשחקים ב-HD. לאור התגובות החיוביות מהצופים הוחלט ברשות לשדרג את הציוד ולהתאים את אחד האולפנים כדי לאפשר המשך שידורים ב-HD כולל של תוכניות הערוץ. הרשות אף קיבלה לכך תקציב של 10 מיליון שקל מהאוצר. בדו"ח המבקר מתוארת התנהלות פרויקט המעבר ל-HD כרשלנית, לא מקצועית ומשקפת "היעדר זהירות בכספי ציבור".

 

בין השאר מציין המבקר כי הפרויקט התנהל ללא תוכנית עבודה מפורטת ולוחות זמנים לביצוע, כשעלויותיו צמחו במהלכו מ-10 ל-28 מיליון שקל. המבקר גם רומז להתנהלות לא כשרה במכרזים שפורסמו במהלך הפרויקט, כשהוא כותב כי "במקרים מסוימים אף עלה החשש להעדפה של ספק מסוים". לא במפתיע הפרויקט למעבר ל-HD לא הושלם עד לתאריך היעד – שידורי אולימפיות לונדון בקיץ 2012- מה שגרר הוצאות נוספות לרשות השידור.

 

מונדיאל 2010, דרום אפריקה מונדיאל 2010, דרום אפריקה צילום: MARCELLO CASAL JR

 

גם בנושא ההתקשרויות לרכישת הפקות טלוויזיה חיצוניות זוכה הרשות לביקורת חריפה. המבקר מתאר כיצד בניגוד לנוהל מרבית ההתקשרויות של הרשות עם מפיקים חיצוניים נעשות מבלי לבחון את כלל ההצעות בשוק ולתת הזדמנות שווה לכל המועמדים. ההתקשרויות נעשות גם ללא דיון מקצועי ויסודי כנדרש ומאושרות בחלק מהמקרים בהליך חפוז.

 

המבקר טוען כי במקרים מסוימים הרשות מעבירה תשלום מלא על הפקות חיצוניות, אף שהמפיקים חרגו מתנאי החוזה עימה. כך לדוגמה הרשות שילמה כ-7.4 מיליון שקל על סדרת דרמה בת 26 פרקים. על פי הפירוט התקציבי המצורף להסכם, תסריט הסדרה תומחר בכ-470 אלף שקל. אלא שההפקה נעשתה ללא תסריט כלל, מה שלא מנע מהרשות לשלם למפיקים.

 

הנושא של שימור הארכיונים של רשות השידור הוא קריטי במיוחד כיוון שאלו כוללים אוספי קול ותמונה בעלי חשיבות לאומית ותרבותית. ארכיון הרדיו כולל חומרים מ-1936, אז פעלה תחנת "קול ירושלים" שהפכה עם קום המדינה "לקול ישראל", וארכיון הטלוויזיה מ-1968. ברוב התקופה לא פעלו עוד ערוצי טלוויזיה ותחנות רדיו. למרות זאת, החומרים

בארכיונים נתונים בסכנת כליה בשל תנאי אחסון לא נאותים ושחיקה משימוש תכוף מדי. רוב החומרים אינם מגובים ובדו"ח כאלו שנעלמו ולא ניתן לאתרם.

 

אוניברסיטת הארוורד האמריקאית ורשות השידור חתמו ב-2008 על הסכם לפיו המוסד האקדמי יממן המרה של סרטי הפילם, התקליטים והקלטות בארכיון בתמורה לקבלת עותק לצורכי מחקר ולימוד. המבקר סבור כי נוכח החשיבות של החומרים לא היה נכון להסתמך על גורם פרטי מחו"ל כדי שיממן את שימורם. בד בבד מציין המבקר כי הרשות מצליחה לעכב את פרויקט הדיגיטציה בשל מחלוקות פנימיות והיעדר פיקוח מצד הדרג המנהל, כך שהיא מסתכנת באובדן ההזדמנות הגלומה בהסכם עם הארוורד.

 

תגובות

 

לעניין ההתקשרויות להפקות מקור, נמסר מרשות השידור כי "עם קבלת הטיוטות הראשונות של הדו"ח, יזם מנכ"ל רשות השידור שורה של צעדים לתיקון הליקויים, ובהם הקמת צוות לתיקון ליקויים בראשות המנכ"ל.עיקר הבעיה נבע מכך שלרשות לא היה הניסיון המקצועי והניהולי בטיפול בהפקות מקור חיצוניות בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, וכי עומסי הטיפול בהתקשרויות להפקות, בעקבות הצורך לעמוד בהוראות החוק, גרמו לקשיים אובייקטיביים בהתמודדות מול מסת ההתקשרויות. למרות זאת, עשתה ההנהלה מאמץ רב על מנת לעמוד בדרישות החוק וכפי שקבע גם בג"ץ בפסק הדין שנתן: בשנים 2012-2013 עמדה הרשות בכל מחויבויותיה בחוק ואף רכשה הפקות בסכום העולה על הסכום המינימלי הנדרש.

 

"בימים אלו השלימה הנהלת הרשות את עדכון נוהל ההתקשרויות בהתאם להערות מבקר המדינה, המנכ"ל אף ייסד פורום שבועי בראשותו ובשיתוף כל הגורמים המקצועיים, לצורך הסרת חסמים ועל מנת להאיץ את תהליך ההתקשרויות. עוד הקימה הנהלת הרשות, מערכת ממוחשבת לניהול ולפיקוח על ההפקות, בשילוב עם מודל בקרה, אשר כבר הוטמעו בעבודת הרשות. כמו כן, גובשה הצעה למערך ארגוני חדש שאותו היא בוחנת ביחד עם חברה לייעוץ ארגוני כדי ליעל ולשפר את הטיפול בהתקשרויות.

 

לעניין פרויקט מעבר ל-HD, נמסר מהרשות כי "הנהלת הרשות רואה חשיבות רבה בהבאת שידור טלוויזיוני איכותי וחדשני בשילוב פרוייקט ה- HD שהינו פרויקט מרכזי וראשון בתהליך ההתחדשות הטכנולוגית המתוכננת ברשות. לצורך השלמת הפרויקט הוגשה על ידי הגורמים המקצועיים, תכנית עבודה מפורטת, הכוללת תקציב ולוחות זמנים, המתעכבת עקב חוסר בתקציב".

 

 

 

בנושא הטיפול בארכיונים, נמסר מרשות השידור כי "העיכוב בפרויקט הדיגיטציה החל עוד בתקופת ההנהלה הקודמת והמנכ"ל הנוכחי ניסה לקדם את ביצוע הפרויקט, למרות המצוקה התקציבית של הרשות. הנהלת הרשות הנוכחית, עושה כל מאמץ במשאבים הקיימים, על מנת להציל ולשמר את הקיים, כדי שתוכל להפוך אותו נגיש לציבור הרחב. במסגרת זו ננקטו פעולות שונות, כמו שיקום ושימור הסרטים בארכיון ברדיו ובארכיון הטלוויזיה. ובנוסף, הוכנה תכנית עבודה מפורטת ברדיו ובטלוויזיה ובמסגרת ביצוע התכנית, הושלם שיקום הסרטים בארכיון הרדיו והחל שיקום ושימור סרטי הפילם בטלוויזיה. כמו כן, בימים אלו ההנהלה הנוכחית מנהלת מו"מ עם קרן מורשת כדי לקבל תקציב של 10 מליון שקלים להשלמת הפרויקט. העיכובים הנוכחיים נובעים מאילוצי תקציב".

 

שר התקשורת גלעד ארדן אמר בתגובה לדו"ח: "התמונה עגומה ביותר. אי הסדרים שנחשפו בדו"ח, ההתנהלות התקציבית והטיפול הקלוקל והמקומם בנכסי צאן הברזל השמורים בארכיון הרשות, מספקים הוכחה נוספת לכך, שהתוכנית שהצגתי להצלת השידור הציבורי בישראל, היא הדרך היחידה לשקם ולחזק את השידור הציבורי. אני נחוש להשלים את הרפורמה ברשות השידור ולהביא לביטול האגרה כדי להימנע מדו"חות כאלה בעתיד".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x