$
משפט

בלעדי לכלכליסט

בעלי הון יוכלו לדווח על כספם שבמקלטי מס בלי להזדהות

רגע לפני שהמדינות החברות ב־OECD יחשפו זו לזו מידע על כספים המצויים בחשבונות בנקים למטרות מיסוי, מגבשת רשות המסים הליך גילוי אנונימי, שיאפשר לישראלים בעלי הון בחו"ל לחשוף את הונם מבלי להזדהות והליך מקוצר לבעלי הון של עד 2 מיליון שקל

עמרי מילמן 06:5428.04.14

רשות המסים מקדמת מהלך שתכליתו היא לעודד אזרחים וחברות לדווח על כספים שלהם שמצויים במקלטי מס ולהקל את נוהל הגילוי מרצון הקיים, זאת באמצעות קידום של אפשרות להגיש בקשה אנונימית לגילוי מרצון. הערכות רשות המסים מדברות על סכומים של עשרות רבות של מיליארדי דולרים שיושבים כיום בעשרות אלפי חשבונות של ישראלים בחו"ל שלא דיווחו על כך לרשויות המס בישראל.

שינוי נוסף שמתוכנן הוא יצירת מסלול מהיר לגילוי "כסף קטן": מי שיש לו עד 2 מיליון שקל הון בחו"ל יוכל להגיש, באופן גלוי, יחד עם בקשתו דו"ח מתקן. במקרה זה הרשות תעביר את התיק לפקיד השומה לבדיקת הבקשה, והמס ייגבה ללא תהליך של בחינה מעמיקה וארוכה של הרשות.

 

נוהל הגילוי מרצון החדש כבר נוסח ברשות והועבר לפרקליטות, שמסמיכה אותה לתת את החסינות הפלילית. הנוהל ממתין לאישור משרד המשפטים, שמנהל דיונים בנושא עם הרשות. הערכת בכירי הרשות היא שהנוהל ייכנס לתוקף בחודשיים הקרובים.

 

מנהל רשות המסים משה אשר. ממתינים לאישור משרד המשפטים מנהל רשות המסים משה אשר. ממתינים לאישור משרד המשפטים

 

פיילוט למשך שנה

 

נוהל הגילוי מרצון שקיים היום לא מאפשר גילוי אנונימי. כלומר, כאשר אזרח פונה לרשויות המס (גם אם דרך עו"ד או רו"ח) בבקשה לעשות גילוי מרצון, הוא מחויב להזדהות. החשש של רבים מבעלי הנכסים בחו"ל הוא, שאם לא יגיעו להסכם כלשהו עם הרשות, הם יישארו ברשימות הרשות וזו למעשה תפתח חקירה נגדם, כי היא יודעת שהם מסתירים משהו. בשלב זה מתכננת הרשות להריץ את הנוהל החדש כפיילוט לתקופה של שנה. אם הוא ישיג את מטרתו, הוא יישאר בתוקף. ברשות המסים מבהירים כי על פי הנוהל החדש, לא יהיו כל הקלות במיסוי. "לא יהיו שום מתנות או הנחות. האזרחים מקבלים הזדמנות לדווח על כספם לפני שהרשות תגלה את החשבונות בעצמה", מדגישים ברשות.

 

לשם השוואה, במדינות אחרות, כמו רוסיה ואיטליה, יש הליך שלפיו כל כמה שנים נותנות הרשויות חנינת מס לפי העיקרון: דיווח על ההון יזכה את האזרח במס מופחת. ברשות המסים מסבירים כי זו אינה כוונתם וכי הרשות אינה מכוונת לשם. "זה לא צודק ולא הוגן לתת מתנות לעוברי חוק", אומרים ברשות.

 

"הליך גילוי מרצון", מסביר עו"ד אורי גולדמן, מגולדמן ושות', "הוא הליך שבו אדם או חברה מגלים לרשות על עבירות מס שנעברו על ידיהם, כמו התחמקות ממס, העלמת הכנסות או ניהול ספרים כוזבים, ובכך הם מקבלים 'פטור' מהליכי חקירה ואין להם חשש שמא יעמדו לדין פלילי. כחלק מההליך עליהם להסדיר את תשלום המס האזרחי הנובע מהכספים שדווחו. התנאי לביצוע הגילוי מרצון הוא שהפונה לרשות המסים יעשה זאת מיוזמתו ושלא בעקבות חקירה של הרשויות, כלומר שאין לאף אחת מהרשויות מידע עליו בטרם פנייתו לרשות".

 

מיישרים קו עם העולם

 

תזמון המהלך אינו מקרי. המוסדות הפיננסיים בעולם פועלים ומתקדמים כיום לכיוון של שקיפות ושיתוף פעולה וליצירת עולם ללא מקלטי מס וללא הון שחור. כל זאת, על רקע המשבר הכלכלי העולמי שבמהלכו מדינות רבות הבינו כי העשירים ביותר לא משתתפים בנטל המס. יריית הפתיחה היתה בארה"ב עם חקיקת חוק התאמת המיסוי הזר, ה־FATCA Foreign Account Tax Compliance Act)). לפי החוק, שאושר ב־2010, כל מוסד פיננסי במדינות השונות צריך לדווח על חשבונות של אזרחי ארה"ב לרשויות המס האמריקאיות.

 

בנקים שיסרבו לשתף פעולה מסתכנים בסנקציות של המשק החזק בעולם. כך הצליחה למעשה ארה"ב לכופף את המדיניות הסודית של הבנקאות השוויצרית. כתוצאה מכך מרבית הבנקים בעולם החלו לדרוש מאזרחי ארה"ב שבבעלותם חשבונות אצלם להסדיר את המיסוי על ההון שלהם ולהציג אישורים מרשויות המס של מדינתם שההון מדווח. בישראל נוסחה על ידי משרד האוצר ורשות המסים החלטת ממשלה לשיתוף פעולה עם הליך ה־FATCA. היא טרם נתקבלה, אך אין ספק שהיא תתקבל בקרוב. במקביל פנו ברשות המסים לארה"ב כדי לקבל מידע על חשבונות של ישראלים בארה"ב. הבקשה טרם התקבלה, אך ברשות המסים מעריכים כי היא תאושר.

 

בעקבות זאת, גם ה־OECD מקדם בימים אלה אמנה של שיתוף מידע בין רשויות המס באופן אוטומטי. לפי האמנה, עשרות המדינות שחתומות עליה מחויבות להעביר מידע רלבנטי זו לזו על ההון של אזרחיהן.

 

ישראל טרם חתמה על האמנה האירופית, משום שלפי פקודת מס הכנסה, אין לרשות סמכות לעשות זאת. כעת מקדמים רשות המסים ומשרד המשפטים את תיקון 200, שעבר כבר בקריאה ראשונה, ושתפקידו לאפשר לישראל להצטרף לאמנה. אם נוסיף לזה גם את התקנות שיזמה נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, שעומדות להיכנס לתוקף בימים הקרובים, מצמצמות מאוד את החיסיון הבנקאי ומחמירות את חובות הדיווח של נותני שירותים פיננסיים, נראה כי יכולת רשות המסים לאתר מעלימי מס בארץ ובחו"ל גדלה בשנים האחרונות באופן משמעותי.

 

ניסיון דומה ב־2012

 

זו אינה הפעם הראשונה שרשות המסים מקדמת מהלך של גילוי מרצון אנונימי. ב־2012 נעשה ניסיון דומה. אך אז דובר על הון פסיבי בלבד, למשל ריבית שנצברת על הון קיים, ולא על הון אקטיבי כמו הכנסות. המהלך של 2012 לא הוכתר כהצלחה: נתקבלו כ־1,350 פניות מצד אזרחים ונחשפו כ־12 מיליארד שקל. המס על הסכומים שהתגלו לא היה גדול ועיקר הפונים היו בעלי ירושות בחו"ל. אך הרשות כן למדה מהמהלך על ההיקף הגדול של הכסף הישראלי שמסתובב בעולם.

 

עו"ד אורי גולדמן עו"ד אורי גולדמן

 

עו"ד גולדמן מסביר כי "אם, לדוגמה, ישראל תחתום על הסכם חילופי מידע עם אנגליה, שלה יש כבר כיום הסכם חילופי מידע עם שוויץ, יוכלו רשויות המס בישראל להשיג באמצעות אנגליה מידע שברצונן לקבל על אודות חשבונות בנק של ישראלים בשוויץ, עד לאחרונה מעוז הסודיות הבנקאית הבלתי מעורער. משמעות התיקון, אם כך, היא הרחבה משמעותית של נגישות רשויות המס בישראל למידע בנוגע לנכסי ישראלים מחוץ לגבולות המדינה".

 

מרשות המסים נמסר: "הרשות גיבשה מתכונת מעודכנת לנוהל הגילוי מרצון שנועדה לאפשר לישראלים שיש ברשותם הכנסות לא מדווחות בארץ או בחו"ל לדווח עליהן לרשות ובכך להימנע מהליכים פליליים תוך תשלום המס המתחייב במלואו, כולל הפרשי הצמדה וריבית. הנוהל המעודכן הועבר למשרד משפטים להתייחסות. הערכת הרשות היא כי קיים בחו"ל הון בסכומי עתק בחשבונות בנקים או בנכסים אחרים שאינו מדווח. במטרה להגביר את אמון הציבור בתהליך תאפשר הרשות, כהוראת שעה לשנה, להגיש בקשות לגילויי מרצון באופן אנונימי. בהמשך, לאחר בחינת חבות המס הנגזרת, יימסר לרשות השם המלא של הנישום להמשך הליכי בדיקה ודיווח". 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x