$
מוסף פסח 2014

מהפכת הוועדים

הניסיון להיאחז בפתרון כלשהו הזניק בשנים האחרונות את מספר העובדים המתאגדים. 2014 עשויה להיות שנת מפנה אמיתית, כשלראשונה שיעור העובדים המאוגדים בישראל לא יירד ואולי אפילו יעלה

מיקי פלד 09:1913.04.14

אם הכל ילך לארגוני העובדים לפי התוכניות, השנה הנוכחית עשויה לסמן את אחד המפנים הדרמטיים בשוק העבודה הישראלי. אחרי שלושה עשורים של דעיכה בשיעור העובדים המאוגדים, 2014 תהיה השנה הראשונה שבה שיעור העובדים המאוגדים יישאר יציב, ואולי אפילו יעלה.

 

לכל הכתבות במוסף פסח של "כלכליסט", בנושא "עבודה אבודה", לחצו כאן

 

השנה נפתחה בהצלחה גדולה מבחינת הארגונים. בנוסף לוועדים בחברת הביטוח מגדל ובחברת מערכות המידע נס טכנולוגיות, הקימה ההסתדרות ועדים גם בחברות השכרת הרכב אוויס, אלבר ואלדן, ובבזק בינלאומי, והיא מנסה להשלים את אחיזתה בשלוש חברות הסלולר הגדולות עם ועד בפרטנר. בנוסף אף חתמה ההסתדרות על הסכמים קיבוציים ראשונים עם כמה מעסיקים גדולים, בהם כלל ביטוח וקופת חולים מאוחדת.

 

גם ארגון כוח לעובדים רשם לעצמו הישג באיגוד 1,200 העובדים של חברת האוטובוסים קווים, בנוסף למקומות קטנים יותר, כמו המורים מן החוץ בכמה מכללות. ההסתדרות הלאומית השלימה בסוף השנה שעברה את הקמת הוועד באלקטרה מוצרי צריכה, אחרי שדחקה משם את ההסתדרות הכללית.

 

אוויס. בחברה הוקם ועד עובדים אוויס. בחברה הוקם ועד עובדים צילום: תומר הדר

 

בתחילת השנה חשף מי שבקרוב יהיה כנראה יו"ר ההסתדרות וכיום ראש האגף לאיגוד מקצועי, אבי ניסנקורן, שההסתדרות מתכוונת לאגד השנה בין 40 ל־50 אלף עובדים חדשים - כמעט פי שניים ממספר העובדים שאוגדו בשנה שעברה, 26 אלף ב־39 מקומות עבודה. כיום, מוסרים בהסתדרות, התקבלו פניות מעובדים ב־730 מקומות עבודה.

 

את ההצהרה של ניסקורן צריך להבין בהתאם לנתוני המשק הישראלי. לפי ההערכות, השנה ייכנסו לשוק העבודה כ־70 אלף עובדים חדשים, כרבע מהם ייכנסו למקומות עבודה מאוגדים ומעט יותר מ־50 אלף למקומות לא מאוגדים. אם תוכניות ההסתדרות יתממשו, ובמקביל כוח לעובדים וההסתדרות הלאומית יאגדו גם הם כמה אלפי עובדים, יירשם שוויון בין מספר המאוגדים החדשים למספר העובדים החדשים שהצטרפו לשוק העבודה ואינם מאוגדים. במונחי נטו, כל עובד חדש שייכנס יהיה מאוגד.

 

 

מה גורם לעובדים הישראלים להתאגד במספרים גדולים יותר בשנים האחרונות? הנתון המרכזי שעשוי להסביר זאת הוא שחיקת השכר הריאלי, שירד מאז 2009 ב־0.2%. שחיקת השכר קיימת בכל מדינות המערב, וכלכלנים רבים, ובהם חתן פרס נובל ג'וזף שטיגליץ, טוענים כי אחת הסיבות העיקריות לכך היא שחיקת כוחם של ארגוני העובדים.

העובדים, המתמודדים מול שוק לא בטוח, שבו מקומות עבודה רבים נסגרים ואחרים נוקטים פיטורים וקיצוצי שכר, מנסים להיאחז במה שאפשר. ניהול משא ומתן מול המעסיק כקבוצה מאוגדת באמצעות ועד, אמור להעניק לעובדים יותר כוח להשיג תוספות שכר, תנאים סוציאליים וביטחון תעסוקתי, ולמנוע פגיעה חריפה בעת מצוקה. לפחות במפעלים שמצליחים לרשום רווחים סבירים, ועד עובדים אמור לדאוג ששכר העובדים יעלה יותר מהתייקרות המחירים, יותר מהאינפלציה.

 

במלים אחרות, אם שיעור העובדים המאוגדים השנה יעלה, וההסתדרות תפקח היטב על יישום הסכם עובדי הקבלן, 2014 עשויה להירשם כשנה של מהפכה חברתית, עם כל הכבוד להוזלת מחיר הקוטג'.

 

לצד ההצלחות, נרשמו גם כישלונות. עובדי איקאה לא הצליחו להקים ועד בהסתדרות, ועובדי HOT רשמו ניצחון חלקי במאבק להקמת הוועד דרך כוח לעובדים. הנהלת HOT הוכיחה שפעילות אגרסיבית ומתוחכמת יכולה לסכל הקמת ועד, כאשר העבירה טכנאים ומוקדנים לחברות קבלן.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x