שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

איך מריצים חיפוש במחשב של עו"ד: פרשת הקבלנים מאתגרת את המשטרה

החוקרים פשטו על משרדו של עו"ד רועי בר והחרימו מחשבים. בר טען שעל החומר חל חיסיון עו"ד־לקוח. בהמשך הסכימו הצדדים על הכל, פרט לדרישת ההגנה לקבל מראש את מילות החיפוש שיריצו החוקרים. המשטרה סירבה וזכתה לגיבוי ביהמ"ש

זוהר שחר לוי 07:4608.04.14

ב־3 בפברואר הגיעו חוקרי להב 433 למשרדו של עו"ד רועי בר, היועץ המשפטי של עיריות רחובות וראשון לציון ופשטו על המקום.

 

הפשיטה המשטרתית התרחשה על רקע החשד שעו"ד בר קיבל טובות הנאה מקבלנים בתמורה לקידום פרויקטים בפרשה שזכתה מאוחר יותר לכינוי "פרשת הקבלנים". במהלך החיפוש תפסה המשטרה מסמכים רבים. על חלקם, כיאה למשרד עו"ד, חל חיסיון עו"ד־לקוח. השאלה המהותית שעלתה בין החוקרים לבין עו"ד בר ופרקליטיו היתה כיצד יישמר החיסיון הזה במהלך החקירה המשטרתית? כיצד ניתן להגן על זכויות הלקוחות, ובמקביל לא להפריע למשטרה להגיע לחקר האמת?

 

עו"ד רועי בר בבית המשפט. המשטרה וההגנה זכו למחמאות על ההסכמות שהשיגו עו"ד רועי בר בבית המשפט. המשטרה וההגנה זכו למחמאות על ההסכמות שהשיגו צילום: נמרוד גליקמן

 

הפשיטה הפכה את החקירה לגלויה

 

בלהב 433 ניהלו במשך תקופה ארוכה חקירה סמויה בעניין החשדות נגד עו"ד בר. במרכז החקירה עמדו שלושה פרויקטים נדל"ניים הקשורים ליזמים מוכרים, ובהם פרויקט של גינדי השקעות. הפשיטה על משרדו של עו"ד בר בתחילת פברואר הפכה את החקירה לגלויה. המשטרה פשטה במקביל גם על משרדי הקבלנים.

 

בסופו של אותו יום נעצרו עו"ד בר ומעורבים נוספים, ובהם מנור גינדי ושותפו אורי לוי, רון יצחקי, בעלי קבוצת יצחקי השקעות, ומישאל יצחקי בעלי חברת מגדלי מירב.

 

ערב המעצר הצטופפו כל העצורים באולמו של שופט בית משפט השלום בכפר סבא מיכאל קרשן, וזה האריך את מעצרם. בימים שלאחר מכן שוחררו כל המעורבים בפרשה, ובמקביל החקירה המשטרתית נמשכה.

 

שבועות ספורים לאחר מכן, במהלך מרץ, הגישה המשטרה לבית המשפט "בקשה למתן הרשאה לעיון במחשב שלגביו נטענת טענת חיסיון עו"ד־לקוח". זאת, מתוך החומרים שנתפסו במשרדו של בר. בבקשת המשטרה נכתב שלפי עו"ד בר, על החומרים שהעתיקה המשטרה מהמחשבים שנתפסו במשרדו ומהטלפון הנייד שלו חל חיסיון עו"ד־לקוח.

 

פרופ' דוד ליבאי: "בית המשפט חושב שהפרוצדורה שנקבעה מגנה על החיסיון וגם על החקירה. חלקנו על דעת המשטרה בעניין מילות החיפוש, אך הודענו שלא נערער" פרופ' דוד ליבאי: "בית המשפט חושב שהפרוצדורה שנקבעה מגנה על החיסיון וגם על החקירה. חלקנו על דעת המשטרה בעניין מילות החיפוש, אך הודענו שלא נערער" צילום: אריאל בשור

 

לפיכך נדרשה המשטרה לאישור מבית המשפט לערוך את החיפוש, לבצע מיון של החומרים, ולאחר המיון להביא את החומר להכרעת בית המשפט.

 

אולם, בתגובה שהגישו פרופ' דוד ליבאי ועו"ד גיל דחוח לבית המשפט בשמו של עו"ד בר, הועלו טענות בנוגע לחוקיות התפיסה של החומרים, ונטען שהחיפוש בשרת המחשב ובמסרונים שבטלפון הנייד יפגע בחיסיון עו"ד־לקוח. השופט קרשן זימן את הצדדים לדיון בפניו, שאליו התייצב גם נציג לשכת עורכי הדין, עו"ד מייק יורק, שהוא פרקליט ועדת האתיקה ופרקליט המחוז. המשתתפים בדיון עסקו בסיוע לשופט להכריע כיצד תוכל המשטרה להמשיך בחקירת החומרים שנטלה, אך בלי לפגוע בחיסיון.

 

הצדדים הגיעו להסכמה כמעט מלאה

 

בתום הדיון הגיעו הצדדים להסכמה כמעט מלאה על המנגנון לביצוע החיפוש בחומר שהועתק מתוך שרת המחשב של משרד עו"ד בר. הוסכם ששוטרים ממחלק מיצוי ראיות מחשב הם שיערכו את החיפוש, ולא החוקרים בפרשה עצמה.

 

עוד הוסכם שהחיפוש בשרת המייל ובתיקיות הספציפיות שהעתיקה המשטרה יבוצע לפי מילות חיפוש הקשורות לחקירה, וכל מסמך שיעלה בחיפוש יודפס ויוכנס למעטפה אטומה. כל התהליך יתנהל בנוכחות נציג לשכת עורכי הדין.

הצדדים הסכימו עוד שצוות החקירה לא יעיין בתוכן המעטפות הסגורות, ושעורכי הדין ליבאי ודחוח וגם עו"ד בר יוזמנו למשטרה כדי לעבור כל החומר שהודפס בנוכחות החוקרים. עו"ד בר, כך נקבע, יוכל לטעון טענות הקשורות לחיסיון עו"ד־לקוח (חסיונות שלא הוסרו על ידי הלקוחות), וכן טענות אחרות בנוגע לחומר שהודפס. כל מסמך שלא הושגה לגביו הסכמה יוחזר למעטפה שתיאטם שוב, ויובא לבית המשפט שיחליט בנושא לאחר שידון בטענות החוקרים ובנימוקי עו"ד בר ובא כוחו ליבאי.

 

על דבר אחד לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה - איך ייבחרו מילות החיפוש בשרתים שנתפסו. סוגיה זו הובאה להכרעת השופט קרשן. עמדת המשטרה היתה שצוות החקירה יבחר את מילות החיפוש. אך עו"ד בר ופרקליטו טענו שהמילים צריכות להיקבע בהסכמה בין הצדדים. המשטרה התנגדה נחרצות לעמדת ההגנה, בנימוק שהעברת מילות החיפוש לידי בר וסנגורו עשויה לשבש את החקירה.

 

כך מצא עצמו השופט קרשן נקרא להכריע בעניינים שטרם נמצאה להם תשובה בחקיקה. בהחלטה שנתן השופט בימים האחרונים הוא סקר פסיקות קודמות של בית המשפט העליון בסוגיות של חיפוש משטרתי ושל חיסיון עו"ד־לקוח. לדבריו, העליון נמנע עד כה לעצב הסדר באשר לחיפוש בחומר ממוחשב, שכן הדבר נמצא על ידי המחוקק כראוי להסדרתו של מפכ"ל המשטרה.

 

השופט מיכאל קרשן: "הבחירה באילו מילות חיפוש יש להשתמש כדי לקדם את מטרות החקירה היא עניין המסור באופן טבעי ומתבקש לשיקול דעתם של החוקרים" השופט מיכאל קרשן: "הבחירה באילו מילות חיפוש יש להשתמש כדי לקדם את מטרות החקירה היא עניין המסור באופן טבעי ומתבקש לשיקול דעתם של החוקרים"

 

"המפכ"ל עדיין לא קבע הנחיות"

 

"המפכ"ל ככל הנראה לא קבע עדיין הנחיות והגבלות כאלה, והעניין גם לא מצא את פתרונו בחקיקה", כתב השופט.

 

עוד מצוין שבהסדר שגיבשו לשכת עורכי הדין והמשטרה, שאף עוגן בפקודות הקבע של המשטרה, נקבע שבעת שנערך חיפוש בביתו או במשרדו של עו"ד, נלווה לחיפוש נציג הלשכה והכלל הוא שמסמכים שלגביהם מעלה עורך הדין טענת חיסיון נצררים בחבילה אטומה ומועברים להכרעת בית המשפט. במדינות שונות, לפי ההחלטה, אומצו אמצעים שונים להתמודדות עם הסוגיה, שהופכת מורכבת יותר ויותר בעידן שבו כלל התכתובות, המסרים והמסמכים הפכו ממוחשבים.

 

בדין האמריקאי נקבע שבמקרים כאלה ימנה בית המשפט מומחה לעניין. במקרים מסובכים יותר, שבהם היקף החומר גדול במיוחד, ימונה "צוות בדיקה" שיורכב משוטרים ומתובעים שאינם מעורבים בחקירה. בישראל טרם הוכרעה הסוגיה, ולכן בהיעדר הסכמה של הצדדים, מי שנדרש לבצע את המיון ולהכריע הוא בית המשפט.

 

השופט קרשן אכן הכריע. לאחר ששיבח את ההסכמות הפרוצדורליות שהשיגו הצדדים בנוגע לאופן החיפוש בחומרי המחשב, הוא קיבל באופן מלא את עמדת המשטרה בנוגע למילות החיפוש שבהן ייעשה שימוש. כלומר, מי שיקבע מהן המילים שאותן יחפשו יהיה החוקרים.

 

לדברי השופט קרשן, ההסכמות בין המשטרה לבין באי כוחו של עו"ד בר הביאו בחשבון "את מורכבות העניין, את היקף החומר ואת צורכי המשטרה מצד אחד, ואת זכויות החשוד וזכויות צדדים שלישיים מצד שני. השאלה היחידה שנותרה שנויה במחלוקת ביניהם היא שאלת מילות החיפוש".

 

"לאפשר למשטרה לחקור לפי הבנתה"

 

לפי החלטת השופט קרשן, "ברור שהמשטרה היא הגורם האחראי על החקירה וחובתה לקיים חקירה שתחשוף את האמת. כדי להגשים את החובה המוטלת על המשטרה, ראוי לאפשר לה לנהל את החקירה כפי הבנתה", קבע השופט.

לפי דעתו של השופט קרשן, "הבחירה באילו מילות חיפוש יש להשתמש כדי לקדם את מטרות החקירה היא עניין המסור באופן טבעי ומתבקש לשיקול דעתם של החוקרים".

 

בית המשפט הוסיף שיש לקבל את טענת נציג המשטרה בדיון, רפ"ק ערן מלכה, שלפיה חשיפת ההגנה למילות החיפוש עלולה, מטבע הדברים, לשבש את החקירה. "נכון הדבר", נכתב בהחלטה, "שהחשוד יודע שנתפסו מחשבי משרדו וכן שרת הדואר. נכון גם שהחשוד יודע מהם נושאי החקירה", כתב השופט.

 

הוא הוסיף כי "ברם נוכח היקפו העצום של החומר שנתפס וכן מורכבות החקירה, אין לחשוד ידיעה קונקרטית בדבר כיווני החקירה. מטעם זה, ברור שמסירת מילות החיפוש מראש לחשוד ולבא כוחו עלולה לסכל את החקירה כולה, ולכך לא ניתן להסכים".

 

אף שברור כי בתוך הררי החומר הממוחשב שנתפסו במשרדו של עו"ד בר, סביר שיימצאו מסמכים ותכתובות דוא"ל המתעדים עניינים שחל עליהם חיסיון עו"ד־לקוח, וייתכן אף שחלק מהמסמכים חוסים תחת הגנת הפרטיות. יש לאזן בין החקירה לזכויות ולאינטרסים של אותם צדדים שלישיים, כלומר הלקוחות.

 

פגיעה מינימלית והכרחית בלבד

 

לפי השופט קרשן, "יש ליצור מנגנון שיבטיח את הזכויות והאינטרסים הללו, ו"כך אמנם עשו הצדדים כאשר עיצבו את ההסדר. המנגנון המקיף שהוצע על ידי הצדדים", הוסיף השופט, "עונה בצורה נאותה על צורכי החשוד ועל צורכיהם של צדדים שלישיים בעלי חיסיון. החיסיון לא ייפגע מעבר למידה ההכרחית הנדרשת בתהליך מיון החומר, וההכרעה הסופית תהיה הכרעתו של בית המשפט".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x