מפלגת הסייבר, או: פרקים נבחרים בהפחדת הציבור
מה קורה כשגוף פוליטי הופך את המלחמה בפשע המקוון לחלק מהמצע שלו, איך הופכת תעשיית ההייטק את סן פרנסיסקו לעיר נטולת שוטרים ומורים ומה שוות האפליקציות שמבטיחות לכם שימוש אנונימי לחלוטין
ברכותי, הפכתם לנושא חם פוליטי
איך יודעים שפשעי סייבר הפכו לדבר החם הבא - ברמה בה כולם מדברים עליו בלי להבין מה זה ומה עושים עם זה? כשמפלגה פוליטית הופכת את הנושא לחלק מהמצע שלה. וזה בדיוק מה שעשתה מפלגת הלייבור הבריטית.
שרת הפנים בממשלת הצללים של הלייבור, איווט קופר, צפויה לקרוא היום לפעולה תקיפה מצד המשטרה ושירותי המודיעין נגד פשעי הרשת, בדגש על (בפעם הטריליון בעשור האחרון) פורנוגרפיית ילדים וטרור.
ה-BBC הניח ידו על הנאום שצפויה קופר לשאת, וסיפר שהיא צפויה לומר ש"הממשלה קוברת את ראשה בחול ומקווה שהנושא ייעלם". עוד צפויה קופר לומר ש"מול עליה בפשע המקוון ובניצול לרעה של הרשת, ובזמן שפושעים וקיצונים מנצלים את התקשורת המקוונת, הממשלה ושירותי המודיעין והבטחון צריכים להיות מסוגלים לפעול ביתר יעילות בעולם הדיגיטלי הזה". אבל, היא צפויה להוסיף, "בכדי שיוכלו לעשות זאת, אנחנו גם צריכים הגנות חזקות יותר והגבלות עליהם, כדי לשמור על הפרטיות שלנו ולשמור על אמונה בתפקיד החיוני שלהם".
וואלה. אפשר את זה ביותר ריקני וחלול? באותה המידה אפשר היה לכתוב ש"מול עליה בפשע המאורגן ובניצול לרעה של רשת הטלפון, ובזמן שפושעים וקיצונים מנצלים את האפשרות להדפיס עלונים בזיל הזול, הממשלה ושירותי הצנזורה צריכים להיות מסוגלים לפעול ביתר יעילות נגד תקשורת ההמונים". סוגיות טכנולוגיות כמו סייבר מבלבלות את הקהל הרחב לא פעם. ומפלגות עושות בעובדה זו שימוש כדי להפחיד את הציבור אף יותר ולהסיט את תשומת ליבו מדברים קריטיים בהרבה (למשל, יוקר המחיה); הרבה יותר קל לזעוק "האקר רשע יגנוב לכם את כל הכסף!" מאשר להסביר מדוע הממשלה עצמה עושה זאת. בקרוב אצלנו.
קורסים פנימה
משבר הדיור בסן פרנסיסקו, שהוא תוצאה של ריכוז של כמה אלפי אנשים עם הרבה יותר מדי כסף – עובדי עמק הסילי-קון ובעיקר המנהלים שלהם – לא מראה סימני דעיכה. המשכורת הממוצעת של עובד עמק הסילי-קון היא כ-100,000 דולר בשנה. בית שניצב בסמוך לכמה תחנות הסעה של חברות ההייטק הוצע לאחרונה למכירה במחיר של 895,000 דולר, ונמכר תוך שבועיים במחיר של 530,000 יותר.
ועד כמה שזה נשמע מוזר, זה יוצר בעיה. ערימה של מיליונרים חדשים - ההנפקה של טוויטר יצרה כ-1,600 מהם בערך - דוחקים החוצה את האנשים ה"רגילים". מחירי הדיור הופכים למשהו שאדם סביר לא יכול להרשות לעצמו.
בדיקה העלתה שמורים וגננות כבר לא יכולים להרשות לעצמם דירה בעיר; מורה מרוויח כמעט 60,000 בממוצע; אין אף דירה למכירה בסן פרנסיסקו שהוא יוכל להרשות לעצמו. שוטרים עושים בממוצע 80,000 דולר; יש דירה אחת שנמצאת כרגע למכירה שהם יוכלו להרשות לעצמם. אחת.
על פי הנתונים, רק לפני חמש שנים מורים ושוטרים יכלו להרשות לעצמם כ-36% מכלל הבתים שעמדו למכירה. המשמעות היא שעמק הסילי-קון מושך אליו עוד ועוד אנשים, מה שאומר שהוא יצטרך יותר שירותי משטרה והרבה יותר שירותי בית ספר וגנים. האנשים האלה מתרבים, אחרי הכל.
וכששוטרים ומורים לא יכולים לחיות בעיר שלך, היא בבעיה. פתרון, בינתיים, אין. תל אביב, מאחוריך.
אנונימיות? אל תצחיק אותי
שורה של אפליקציות דלוחות - וויספר, סיקרט ואחרות - עלו לכותרות בחודשים האחרונים, משום שהן מאפשרות לכאורה לאנשים אנונימיים לפזר סודות על עצמם ואחרים. בפועל מה שהן מאפשרות הוא דיבה ללא אפשרות ערעור, אבל על זה כבר סיפרתי לכם.
אלא שאם מישהו חושב שהאפליקציות הללו מבטיחות לו אנונימיות, הוא טועה. מארק רוג'רס, ראש האבטחה לכנס DefCon, אומר שקשה מאד לשמור על אנונימיות במחשב, אבל כשזה מגיע לסמארטפון? תשכחו מזה. המכשיר שומר עליכם יותר מדי מידע, והאפליקציות מבקשות יותר מדי מידע מכדי שזה יהיה מעשי. יהיה קל מאוד לבנות פרופיל של המשתמש שיאפשר זיהוי שלו באמצעות המידע שהן אוספות.
האפליקציה סיקרט, למשל, שומרת את המייל של המשתמש ויש לה גישה לרשימת אנשי הקשר שלו כדי שתוכל לשתף את ה"סוד" שפרסם לכמה שיותר בני אדם במידת הצורך. מאליו מובן שהיא יכולה לזהות את המשתמש. אחד המייסדים של האפליקציה אמר בתגובה ש"'אנונימיות משמעה 'ללא שם,' לא שאי אפשר לזהות אותך." באמת תודה רבה.
ומה קורה אם מישהו כותב משהו בעייתי באמת, כמו, למשל, מצהיר על כוונת התאבדות? וויספר תעלים את הפוסט שלו ותשלח לו קישור לאתרי מניעת התאבדות, אבל לא תפנה לרשויות אלא אם הפוסט עוסק בהתעללות בילדים.
עבדכם הנאמן עבד פעם בפורטל שהיה לו אתר חדשות כמו גם פורום משגשג, ומדי כמה שבועות אחד ממנהלי הפורומים היה מתקשר עם הודעה על כך שאחד המשתמשים מודיע על כוונת התאבדות. היה לנו נוהל שהזעיק את הרשויות במהירות ואני מעריך שיש כמה אנשים שעדיין חיים בזכותו. עשר שנים אחרי, באפליקציה יוקרתית שיוצאת מעמק הסילי-קון ושמושכת משקיעים כמו זבובים, אין אפילו את זה.
קצרצרים
1. בורסת הביטקוין הגוועת Mt. Gox הודיעה כי היא מקימה קו סיוע לנפגעי פשיטת הרגל שלה, שבו היא תוכל להודיע להם בצער רב וביגון קודר שהכסף שלהם התאדה. עתה מסתבר שהיא לא משקיעה בקו הזה יותר מדי. כתבי הרג'יסטר הבריטי הטרידו את הקו החם טלפונית ולא הצליחו לדבר עם המפעילים שלו אלא פעם אחת, ואז האישה בצד השני התנצלה על כך שאיננה מדברת אנגלית, וזה בסדר כי זה יותר ממה שהעיתונאים יכלו לומר ביפנית. שיחקתם ברולטת ביטקוין? זה הזמן ללמוד שפה חדשה. מילים שכדאי להתעכב עליהן: "בועה", "הונאה", "בזבוז".
2. IBM מוצאת את עצמה בבעיה: היא התחייבה בתחילת העשור שעד 2015 היא תרוויח 20 דולר על כל מניה. כרגע, היא מרוויחה רק באזור ה-15 ומגרדת אותו מלמטה. 2015 מגיעה אוטוטו. כדי לשכנע את וול סטריט שהיא מסוגלת לעמוד במילתה, היא פיטרה לאחרונה אלפי עובדים. העובדים האלה מרוכזים בחלקם הגדול בכמה עיירות קטנות. וטראח, IBM נכנסה ישר למלכודת הקלאסית בארה"ב: פיטורים של אלפי עובדים בעיירות קטנות כדי לרצות את וול סטריט. כי ככה זה בקפיטליזם המאוחר: מה שחשוב הוא לא המוצר אלא מחיר המניה, כי הוא זה שמעניין את המשקיעים והוא זה שמשפיע על הבונוס של המנכ"ל. רוצה לשנות את מחיר המניה? פטר עובדים. זה יפגע בחברה, בתדמית שלה ובמוצר, אבל יעלה את המניה.
