אקרובטיקה מילולית במיטבה

הנגידה קרנית פלוג

למשל הנושא הכאוב של נזילות הנתונים. בהודעת הריבית שפרסם, מציין הבנק כי ברבעון הרביעי של 2013 צמח המשק בשיעור שנתי של 2.3% בלבד. הפחתת הריבית עשויה להעניק רוח גבית לפעילות במשק, כי היא גם מקטינה את עלויות היצרנים וגם מחלישה את השקל ומסייעת בכך ליצואנים. אבל ברבעון הקודם צמח המשק רק ב־2.1%. מדוע אז לא הופחתה הריבית? יתרה מזאת, ברבעון הרביעי של 2013 זינק היצוא בשיעור שנתי של 21.5%, לעומת ירידה של 14.1% שנרשמה בו ברבעון הקודם. בנקודה זו היה היום לבנק ישראל הסבר מעניין, ודי משכנע: "התפנית שנרשמה לטובה ביצוא ברבעון הרביעי מתבססת בעיקרה על יצוא התרופות המתאפיין בתנודתיות". הבעיה היא שטיעון התנודתיות, לצד השכנוע העצמי, פועלים בבנק ישראל רק בכיוון אחד. הפחתת הריבית עלולה להאיץ את העלייה במחירי הדירות, וכפועל יוצא מכך גם את העלייה בשכר הדירה.

גם במקרה זה היה לבנק ישראל הסבר ראוי: "סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) ירד בינואר ב־0.6%". אלא שגם כאן מתעוררת בעיה לא פשוטה. מה שגרם לירידה בסעיף הדיור היא ירידה של 0.9% בחוזי שכירות שנחתמו בחודשיים האחרונים, זאת כאשר ידוע כי מחירי השכירות נתונים כל שנה בחודשי החורף לתנודתיות גדולה מהרגיל. אלא שבנקודה זו קפצה על אנשי בנק ישראל שכחה, ועניין התנודתיות פשוט פרח מזיכרונם.