שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

פלוג: להגדיל את ההוצאה על שירותי חינוך, בריאות ורווחה ולהעלות מסים

נגידת בנק ישראל מציעה להמשיך לטפל בכלכלה השחורה ולהעמיק את הגבייה. בהתייחסה לצמיחה אמרה כי הגידול במגזר החרדי והערבי גורע מקצב הצמיחה השנתי

כתב כלכליסט 11:3617.02.14

"אפתח את דבריי בנתונים מעבודה של ה-OECD שהשוותה את התוצר לנפש במדינות הארגון בהשוואה לארה"ב, עם חלוקה לגבי הגורמים שמסבירים את הפער בין המדינות השונות לבין ארה"ב. ניתן לראות שב-2011 היה פער של קרוב ל-50% בין התוצר לנפש בישראל בארה"ב. בעבודה זו ניסו גם לחזות כיצד תיראה התמונה בשנת 2060 בהנחה שהמדיניות במדינות השונות תימשך במגמה הנוכחית, ויימשכו המגמות הדמוגרפיות הצפויות. ניתן לראות שהפער בין ישראל לארה"ב צפוי פחות או יותר להישמר, תוך שישראל צפויה להתדרדר בארבעה מקומות בדירוג המדינות. זוהי כמובן תמונה מטרידה", כך אמרה הבוקר נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג בכנס "פני החברה לאן" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

לדבריה, "המדיניות הכלכלית פועלת תחת מגמות שונות ואילוצים, אם כי עלינו לזכור כמובן שבטווח הארוך ניתן להשפיע גם על מסגרת האילוצים. בין אלו ניתן למנות את המגמות הדמוגרפיות, את המצב הגיאו-פוליטי, את מידת המשילות והיעילות של המגזר הציבורי, את היקפי ההוצאה הציבורית, המיסוי והחוב, וכמובן שגם הסביבה העולמית בה אנו פועלים היא מאוד מאתגרת.

 

קרנית פלוג קרנית פלוג צילום: בלומברג

 

"המגמות הדמוגרפיות הצפויות מצביעות על שני גורמים מאוד דומיננטיים. מצד אחד, צפוי שינוי בהרכב המגזרי של האוכלוסייה, תוך גידול במשקלם של המגזר הערבי, ויותר מכך של החרדי, באוכלוסייה. מצד שני צפוי שינוי בהרכב הגילאים – האוכלוסייה בישראל צעירה יחסית לזו של המדינות המפותחות, אבל גם אצלנו יש מגמה של הזדקנות, ושיעור בני 25-64, שהיום הוא כ-10%, צפוי להגיע לכ-17%".

 

עוד אמרה פלוג, "בשוק העבודה, שיעורי התעסוקה של גברים חרדים ונשים ערביות הם כידוע, נמוכים, וגם אלו שמשתתפים בשוק העבודה במגזרים אלו מתאפיינים, בממוצע, בפריון נמוך. החדשות הטובות הן שיש שיפור, אם כי איטי, בשיעור התעסוקה של שני מגזרים אלו. אולם, אם נניח הנחה קיצונית, על פיה שיעורי התעסוקה של מגזרים אלו יישארו כפי שהם היום, אנו יכולים להראות שהמגמות הדמוגרפיות כשלעצמן צפויות לגרוע כ-7% משיעור התעסוקה בטווח הארוך. לכן חשוב שנמשיך להשקיע בגידול ההשתתפות ובהגדלת הפריון במגזר הערבי והחרדי, אחרת, לא רק שלא נדרוך במקום, אלא אף נגדיל את הפער למול המדינות המפותחות. ניתן לראות, שבהישגים הלימודיים ישנו כבר היום פער בין ישראל לבין המדינות המפותחות, וניתן להניח שהאוכלוסייה הערבית והחרדית נמצאות כשלעצמן בפער מול האוכלוסייה הכללית בהישגים אלו. המשמעות היא, שבתנאים הנוכחיים, הגידול בהשתתפות בכח העבודה של מגזרים אלו יבוא לידי ביטוי בכניסה לכח העבודה של עובדים המתאפיינים בפריון נמוך.

 

"הנתונים מצביעים על כך שבעשורים האחרונים נשמר הפער מבחינת התוצר לשעת עבודה בין ישראל לבין המדינות המפותחות. בין הגורמים לכך ניתן למנות גם את הסביבה העסקית הלא ידידותית, כפי שהיא משתקפת במדדים בין לאומיים כדוגמת Doing Business, את בעיית התחרותיות הנמוכה בענפים מסוימים, ושיעור השקעה נמוך שמביא למלאי הון שאינו מספק. גם בהסתכלות על התוצר לנפש ניתן לראות שלא סגרנו את הפער בעשורים האחרונים. למרות שבשנים האחרונות, לאור הפגיעה המתונה יחסית של המשבר במשק הישראלי לעומת משקים מפותחים, היינו עדים לצמיחה מהירה יותר בתוצר לנפש אצלנו, לא נרצה כמובן לאורך טווח לקוות להמשך צמצום הפער בין ישראל למדינות המפותחות בהסתמך על גורם זה. שתי המגמות הדמוגרפיות שתיארתי, קרי, הירידה בחלקה של האוכלוסייה בגיל העבודה, והגידול במשקלם של המגזרים ששיעורי התעסוקה שלהם נמוכים יחסית, צפויות לגרוע 1.3 נקודות אחוז מקצב הצמיחה השנתי. בהקשר זה הזכרתי כמובן את השיפור, שהוא עדיין איטי, במגמות התעסוקה במגזר הערבי והחרדי.

 

"הזדקנות האוכלוסייה צפויה להביא לירידה חדה ביחס בין מספר האנשים בגיל העבודה למספר הקשישים מ-5.5 היום, ל-3 בשנת 2050. המשמעות היא שיהיה צורך בהגדלת ההפרשות לקצבת זקנה, בהוצאה לבריאות, לסיעוד וכדומה, על מנת לשמור על הרמה הנוכחית של הקצבאות והשירותים הללו. סוגיה נוספת עמה יהיה עלינו להתמודד היא סוגיית העוני. בשנים האחרונות ישנה מגמה של גידול בשיעור העוני בקרב משפחות עם עובדים, כאשר היציבות בשיעור העוני הכללי היא תוצאה של גידול במשקלן של המשפחות שבהן אחד או שני ההורים עובדים, כתוצאה ממגמת הגידול בהשתתפות בכח העבודה. התמונה היא למעשה של עובדים שכושר ההשתכרות שלהם אינם מאפשר להם פרנסה בכבוד, ולכן יש גידול במספר המשפחות העניות שבהן אחד או שני מפרנסים. בהקשר זה, הרחבת מענק מס ההכנסה השלילי הנה כלי מדיניות יעיל לטיפול בבעיה, היות והיא ממוקדת בעניים העובדים, ובניגוד למדיניות הקצבאות, אינה כוללת תמריצים שליליים. בטווח הארוך, כמובן שהמפתח העיקרי לפתרון בעיית העוני הנו המשך ההשקעה בחינוך ובהגדלת כושר ההשתכרות.

 

לדבריה של פלוג, כדי להבטיח שהשמירה על רמת ההוצאה האזרחית לא תפגע במאמץ להקטין את נטל החוב, יהיה צורך להמשיך ולהגדיל את תקבולי המיסים. זאת על ידי העלאת שיעורי המס, שמגדילה את הנטל על הפעילות והצמיחה; הערכה מחדש של מערך הפטורים ממס; הפחתת הכלכלה השחורה והעמקת הגבייה.

 

פלוג הוסיפה, "ככל שנוכל לעשות יותר בתחום ייעול מערך הפטורים והעמקת הגביה, נוכל להעלות יותר את סך תקבולי המיסים מבלי להעלות את תקבולי המס. עם זאת, להערכתי, התמודדות עם האתגרים שהצגתי תצריך ככל הנראה העלאה כלשהיא של שיעורי המס.

 

"אם לסכם, המשק עומד בפני אתגר של עידוד צמיחה מכלילה, המשלבת אוכלוסיות בעלות שיעור השתתפות נמוך, תוך עליה בהון האנושי ובכושר ההשתכרות שלהן ועלייה בפריון. לצורך כך, עלינו לגבש תכנית אסטרטגית ממוקדת, שתכלול שילוב אוכלוסיות בתעסוקה (חרדים, ערבים, מבוגרים), טיפול בהעלאת הון אנושי, טיפול בגורמים לצמיחה איטית של הפריון (תשתיות, סביבה עסקית, תחרותיות), היערכות מערכות השירותים הציבוריים (בריאות, סיעוד וכדומה), וצמצום הכלכלה הבלתי-מדווחת באמצעות שיתוף פעולה בין כלל הגופים".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x