האמריקאים מאבדים את האופטימיות

ייתכן שהרוח האמריקאית נדבקה מהרוח הישראלית? זו התחושה בחודש האחרון. זה זמן רב ההערכות והתחזיות לכלכלה האמריקאית לא היו אופטימיות כמו בתקופה האחרונה, ואולם המשקיעים בארה"ב דווקא בדיכאון. מדד דאו ג'ונס איבד 7% מתחילת 2014 ו־S&P 500 רשם ירידה של 5%.

אם היה מדובר בישראל, לא היה דבר מפתיע בתופעה, שכן אנחנו אלופי הקיטורים והדכדוך, אבל האמריקאים? הם הרי אוהבים להיאחז בכל פיסת אופטימיות, דלה ככל שתהיה, ולפעול על פיה, גם בחיי היומיום ובמיוחד בחיים הפיננסיים. על כך בנויה במידה רבה הכלכלה האמריקאית, שמונעת על ידי מצב רוח טוב שגורם לאומה שלמה לקנות תוך הזרמת כסף בלתי פוסקת למערכת.

כעת מתחילה להתבהר תמונה חדשה, שנוצרה גם היא על ידי הזרמת כסף בלתי פוסקת כמיטב המסורת האמריקאית, אך הפעם לא על ידי הציבור הרחב לחנויות המותגים, אלא על ידי הבנק המרכזי לתוך המערכת הפיננסית. תוכנית רכישות האג"ח של הפד שהוביל היו"ר בן ברננקי היתה כנראה נחוצה להצלת הכלכלה האמריקאית, אך מדובר בהנשמה מלאכותית. כזו שיצרה מציאות חלופית שהקפיצה את שוקי המניות בשנים האחרונות בזכות סכומי כסף עצומים שהזרים הפד.

צבי סטפק צילום: עמית שעל

צבי סטפק, ממייסדי בית ההשקעות מיטב דש, העריך אתמול כי כלכלת ארה"ב תתרחב בקצב שנתי של 3.5% ב־2014. הערכה זו אופטימית יותר אף מהתחזית הממוצעת של 2.8%, שאף היא כבר לא רעה בפני עצמה, וכן לעומת הצמיחה של 1.9%ב־2013 או 2.8% ב־2012.

סטפק הוא לא הראשון שמספק תחזית אופטימית לכלכלה האמריקאית, ומכך בדיוק חוששים המשקיעים. אותם כבר לא מעניינת הצמיחה, הם רואים רק את האינפלציה מתחילה להרים שוב את ראשה ואת הריבית חוזרת לעלות וזה מפריע למניות. כולם התרגלו בשנים האחרונות לחיים במציאות החלופית, וכעת, כשהכלכלה האמריקאית מתחילה לחזור סוף כל סוף לפסי צמיחה נאים והפד מתחיל לצמצם את היקף הרכישות — איש לא רוצה לחזור לחיים האמיתיים. מי צריך את כאב הראש הזה של הקשר ההדוק בין צמיחה לאינפלציה ולריבית? כבר כמעט ושוב היתה לנו "כלכלה חדשה".