יש לכם רעיון לפטנט? מה כדאי להראות למשקיעים

ענף הקניין הרוחני ותחום הפטנטים, מתאפיינים בחוסר ודאות ולעתים השאלה האם המצאה פלונית כשירה לרישום כפטנט (פטנטבילית) איננה ברורה כלל ועיקר. כאשר ממציא פונה למשקיעים ושותפים פוטנציאליים טיבה של ההבטחה כלפיהם אינו נהיר, ולכן ישנה חשיבות לכך שיציג בפניהם אסמכתאות בדבר הפטנטביליות של המצאתו.

כפי שהוסבר בטור הקודם, על מנת שהמצאה תהיה פטנטבילית, עליה לעמוד במספר מבחנים, בהם המבחן הסטטוטורי ומבחני הידע הקודם. כדי לצלוח מבחנים אלו, המלצנו בחום להתקשר עם מידען מומחה שיערוך דו"ח חיפוש ידע קודם, שמטרתו לוודא כי ההמצאה חדשנית, וכן לקבל חוות דעת משפטית מאדם הבקיא בדיני פטנטים שתאשש את כשירותה החוקית להירשם כפטנט.

שני כלים אלו, שמפיגים את חוסר הוודאות סביב סיכויי הרישום של ההמצאה כפטנט, חשובים ביותר בבואנו לגייס משקיעים.

אילוסטרציה צילום: shutterstock

גיוס הון ומסחור ההמצאה

תהליך הבחינה של בקשות הפטנט אורך שנים, בין היתר בגלל סחבת במשרדי הפטנטים ולנוכח מורכבות הבחינה של בקשות הפטנט. לכן, תרחיש שכיח הוא, שהממציא מתחיל לפעול למסחור המצאתו בסמוך לאחר הגשת הבקשה לפטנט ולעתים אף קודם לכן.

במאמצי המסחור וגיוס ההון חוות דעת חיובית על פטנטביליות הינה כלי חשוב ביותר. משקיע בר דעת לא ישקיע אגורה שחוקה מכספו, לפני שייווכח כי ההמצאה אכן פטנטבילית. ניסיון גישה אל משקיע מקצועי או שותף אסטרטגי פוטנציאלי ללא דו"ח חיפוש וחוות דעת, נחשב חובבני וככלל צפוי לכישלון.

באותם מקרים נדירים, בהם ההמצאה מעניינת משקיע או שותף אסטרטגי אף ללא אסמכתא לכשירותה, הדבר עלול להוביל לכך, שהממציא יזכה בתמורה פחותה מזו לה היה זוכה אילו היו בידיו דו"ח החיפוש וחוות הדעת. אם טרח הממציא והגיש בקשת פטנט על המצאתו או קיבל עליה פטנט זה מכבר, התמורה אף תגדל, כיוון שיש יותר "בשר" סביב העצם הרעיונית של ההמצאה.

חשוב שחיפוש ידע קודם יערך בידי מידען מיומן ושחוות דעת תהיה מנומקת היטב וחתומה ע"י בר סמכא. דו"ח חיפוש שטחי או חוות דעת חובבנית עלולים לעורר חשדנות באשר לרצינותו של הממציא והצלחת המיזם. משקיעים ושותפים אסטרטגיים רציניים לא יסתפקו בחוות דעת מטעם הממציא ויערכו בדיקה עצמאית מטעמם – אך ללא ספק ירצו להיווכח שהממציא טרח לבדוק את כשירותה של ההמצאה בעצמו.

חלק מגופים שמשקיעים במיזמים בשלב מקדמי, טרם להגשת בקשת הפטנט או בסמוך להגשתה, מחפשים התייחסות מיוחדת לאספקטים נוספים מלבד פטנטביליות.

בוחני המענק המנהלתי "תנופה" מטעם המדען הראשי במשרד התמ"ת, למשל, מחפשים התייחסות לנושא חופש הפעולה (Freedom-to-Operate). לעתים המצאה מהווה שכלול ביחס לפטנט קודם או מצריכה שימוש ברכיב חיוני שמוגן בפטנט. במצב כזה נשלל חופש הפעולה ואף אם יקבל ממציא פטנט על המצאתו, עדיין יהיה מנוע מליישמה, כיוון שהיישום יהיה כרוך בהפרה של פטנט קודם. לרוב, בשלב מקדמי כל כך בחיי ההמצאה אין כלל אפיון פרטני דיו של המוצר הסופי, בכדי שיהיה אפשר לקבוע באופן חד משמעי לעניין חופש הפעולה. אולם, התייחסות פרלימינארית לחופש הפעולה בהחלט אפשרית וכמובן ממקסמת את סיכוייו של הממציא לזכות במענק ולקבל את ההשקעה.

גופים ומשקיעים אחרים מחפשים התייחסויות מיוחדות לנושאים אחרים, כגון היקף המונופולין, סוגי הגנה מומלצים או קשיים צפויים באכיפת הפטנט. לכן רצוי לברר תחילה מה הן ההעדפות של אותו הגוף שניגשים אליו ולוודא כי חוות הדעת מכילה התייחסויות לנושאים אלו.

כדאי לבדוק בדו"ח החיפוש:

• אסטרטגיית החיפוש מפורטת בדו"ח
  
• נעשה שימוש בסיווגי פטנטים וסימוכין לסיווגים מצוינים בדו"ח
  
• מאגרי המידע בהם בוצע החיפוש מפורטים בדו"ח
  
• קיימת התייחסות לכיסוי המידע של מאגרי המידע הנ"ל
  
• הדו"ח אינו מוצף בכמויות בלתי נלאות של ממצאים ספק-רלוונטיים להמצאה
  
• ישנם פרסומים אחדים באורך מלא לרבות שרטוטים (Full Text)- זהו סימן שמישהו עיין בהם
  

כדאי לוודא שחוות הדעת:

• מכילה תאור תמציתי של ההמצאה המציג באופן ברור את מושא חוות הדעת
  
• היקף הממצאים שנסקרו אינו נרחב מדי והעיון בממצאים לא נראה שטחי
  
• מתייחסת למבחנים משפטיים נוספים, שאינם תלויי ידע קודם, ולפחות למבחן הסטאטוטורי
  
• מנומקת וסמוכה כראוי
  
• חתומה ע"י אדם בעל ידע משפטי בתחום הפטנטים
  
• קיימת התייחסות לאספקטים נוספים, מלבד פטנטביליות, במידה והיא מיועדת לשרת משקיע כלשהו
  

סיכום

סקירת ידע קודם וניתוח פטנטביליות, שיוצרים סימולאציה יזומה של בחינת הבקשה, הם האסמכתא האולטימטיבית עבור משקיעים ושותפים אסטרטגיים, עוד בטרם לאישור הפטנט או להגשת הבקשה; וגם אם עלותם של השניים אינה מבוטלת – חשוב לזכור כי ניסיונות גישה אל משקיעים רציניים יקרים מפז אף הם.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

הכותב הואו עורך דין ועורך פטנטים, בעל משרד העוסק ברישום וליטיגציה של זכויות קניין רוחני