• תפריט
שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

ציפי לבני מחכה לוועדת אנדורן

שרת המשפטים מתלבטת אם לתמוך בהצעת חוק להטלת קלון על בעלי שליטה שביקשו הסדר אג"ח, או לתת לוועדה של מנכ"לית האוצר להגיש את המלצותיה, שצפויות לבחור בדרך של העברה אוטומטית של החברה במצב כזה לידי נושיה

משה גורלי 08:1529.01.14

שרת המשפטים ציפי לבני מצאה עצמה קרועה בשבוע שעבר. מצד אחד, הוגשה לוועדת השרים לחקיקה שבראשותה הצעת חוק דרסטית של חברי מפלגתה מאיר שטרית ועמיר פרץ לענישה של בעלי שליטה שביקשו תספורת חוב. מנגד, הגורם המקצועי במשרדה, המשנה הכלכלי ליועץ המשפטי עו"ד אבי ליכט, חבר בוועדת אנדורן, שמגבשת בימים אלה ממש פתרון להסדרי החוב במתווה שונה לחלוטין מהצעת החוק של חבריה.

יעל אנדורן היא מנכ"לית האוצר, ולכן גם האוצר מתנגד בחריפות להצעה של שטרית ופרץ, ששותפים לה גם ח"כ שלי יחימוביץ' והתנועה לאיכות השלטון, שסייעה לנסח אותה. התוצאה היא שההצעה ירדה ברגע האחרון מסדר היום של הוועדה. "לבני דווקא תומכת", מעדכן ח"כ שטרית, "אבל סיכמנו שנמתין להצעה של אנדורן. אם היא תיראה לי, אצטרף אליה. אם לא, אמשיך לקדם את 'חוק הקלון' שהצעתי".

 

יעל אנדורן יעל אנדורן צילום: אוראל כהן

 

ואכן, בדברי ההסבר להצעת החוק מדובר במפורש בקלון. "מטרת התיקון היא להטיל מעין 'קלון כלכלי' על מנפיקי אג"ח שלא עמדו בהתחייבויותיהם... כדי להגן על ציבור חוסכי הפנסיה וקופות הגמל מפני מנפיקי אג"ח שלא עומדים בהתחייבויותיהם וכדי להרתיע מנפיקי אג"ח מביצוע 'תספורות'".

 

להצעה שני מוקדים: הראשון, לאסור על המוסדיים לרכוש באמצעות קופות הגמל וכספי הפנסיה אג"ח של חברות שביצעו "תספורת" מרגע שאלה לא עמדו בהתחייבות לפירעון; ובמקרה של הגעה להסדר חוב - במשך עשר שנים ממועד האישור של הסדר החוב.

 

השני, כשלבעל השליטה יש אחזקות בחברות נוספות שמחלקות דיבידנדים - לשעבד את חלקו בדיבידנד במטרה לפרוע את החוב לנושים. השעבוד לפי ההצעה יחול גם לטובת נושים שהחברה הגיעה עמם ל"הסדר חוב" כל עוד לא שולם להם החוב המקורי במלואו.

 

מנקודת מבט משפטית, מדובר בחוק מרחיק לכת. ניתן לראות בו סוג של "הרמת מסך" בין אחזקותיו השונות של בעל השליטה. המטרה, נכתב בהצעה, "למנוע התחמקות מתשלום חוב בתואנה של היעדר מקורות תשלום בשעה שכיסי בעלי השליטה מתמלאים מעסקיהם האחרים". שני המוקדים שהוזכרו כאן מתכתבים ישירות עם מה שראינו כשדלק נדל"ן ביקשה הסדר חוב.

 

שרת המשפטים ציפי לבני שרת המשפטים ציפי לבני צילום: אביגיל עוזי

 

עו"ד איתן שמואלי, מנהל מחלקת שוק ההון במשרד איתן מהולל שדות, תוקף את הצעת החוק בדיוק בנקודה זו. "האם בגלל הכישלון בדלק נדל"ן תשובה לא יוכל לקבל הלוואות באף אחת מהחברות האחרות בקבוצה? זו פגיעה במשקיעים. מענישים את המשקיעים בכל קבוצת דלק הענשה גורפת ללא הבחנה", הוא טוען.

 

התשובה של עו"ד נילי אבן חן מהתנועה לאיכות השלטון היא ש"אם החוק היה אז בתוקף, אולי התספורת בדלק נדל"ן היתה נחסכת. אם תשובה היה חשוף לסנקציות החריפות שבהצעה, הוא כנראה היה מכניס את היד עמוק יותר לכיס". אבן חן ממשיכה ומסבירה שהצעת החוק נועדה להגן על כספי הפנסיה "כדי שלא ילכו למקום שהסיכון בו כבר הוכח". והיא מוסיפה את הטיעון המתבקש: "התיקון בא להביע את תחושת הקבס ושאט הנפש הציבורית על כך שהציבור צריך לשלם מכיסו על כישלונות של אחרים. חולבים דיבידנדים, נוטלים סיכונים מטורפים, ובסוף מגלגלים עיניים".

 

לעו"ד שמואלי אין מילים טובות על החוק. "זו הצעה פופוליסטית שמקנה עוד כוח מוגזם לרגולטורים להתערבות בשוק. זו התערבות גסה בניהול תיק החסכונות של הציבור. אם היו מציעים חקיקה שמגבילה כהונה של מנהלי מוסדיים שכשלו בהשקעה רשלנית, זה הגיוני בעיניי". והוא גם מאמין בשיטה: "לשוק יש זיכרון. אם תשובה ירצה לגייס אג"ח חדשות, יתמחרו אותן בריבית גבוהה יותר כי פרמיית הסיכון תגדל והריבית תפצה על הסיכון".

 

איפה האינסטינקט

 

לבני מקשיבה לאלה ולאלה. האינסטינקט החברתי שלה תומך בשטרית. האינסטינקט הכלכלי שלה קשוב גם לליכט ולוועדת אנדורן, שהולכים בכיוון אחר לגמרי, לא פחות מרחיק לכת: בעל שליטה בחברה שמאבדת את כושר הפירעון שלה יאבד את השליטה בה באופן אוטומטי, ללא מעורבות בית המשפט. אלא שהקושי הגדול הוא באיתור נקודת הזמן שבה יתרחש אובדן שליטה כזה.

 

הנטייה היא ללכת למודל הבריטי - כל עוד חברה משלמת כסף לנושיה, אין להם זכות לתבוע ממנה דבר; אולם ביום שבו החברה נמנעת מלשלם אפילו פני אחד מחובותיה, היא עוברת באופן מיידי למנהל מיוחד, שתפקידו להוביל לפתרון הטוב ביותר עבור כספם של הנושים - פירוק, מכירה או העברת השליטה לבעלי החוב.

 

ההצעה של שטרית, פרץ ויחימוביץ' ננעלת על בעל השליטה וממשיכה לרדוף אותו גם בעסקיו האחרים וגם עשר שנים קדימה. ועדת אנדורן מתמקדת בדיני חברות. הצעת שטרית מדגישה את הפן האישי של דיני פשיטת רגל. בשנה שעברה, מספר ח"כ שטרית, "כשהעליתי את הנוסח החריף יותר של ההצעה, איסור מוחלט להלוות לבעל שליטה שעשה תספורת, פגשתי את ראש הממשלה במליאה ושאלתי אותו, 'האם אתה היית מוכן להלוות שוב כסף ללווה שלא החזיר לך חובות בעבר?'. 'ודאי שלא', השיב ביבי וביקש ממני להמתין עם הצעת החוק. מאז הוא לא חזר אליי".

 

נכון שמאז לא שקט המחוקק על שמריו ובסדרת תיקונים לחוק החברות קבע לא מעט הגבלות על כוחו של בעל השליטה: בהגברת כוחו של המיעוט, בקביעת מדיניות שכר, וגם ביצירה ובחיזוק מעמדו של המומחה בהסדרי חוב. לדעת עו"ד אבן חן, ההגבלות האלה אינן מספיקות. "התפיסה הבסיסית בתיקונים היא שמשאירים את החתול והשמנת באותו החדר, אבל מקיפים אותם בשומרים. החתול בסוף ימצא דרך להגיע לשמנת. הכי בטוח לשים את החתול ואת השמנת בחדרים שונים".

 

פתח מילוט אחד

 

האיסורים בהצעת החוק החדשה מרחיקים לחדרים שונים את החתולים, בעלי השליטה, שסרחו מהשמנת הציבורית, עם פתח מילוט אחד: "מוצע להקנות לממונה על שוק ההון סמכות לאשר קניית אג"ח של לווים שלא עמדו במועדי הפירעון, אם לדעתו תנאי ההסדר אינם מצדיקים הטלת קלון כלכלי, בהתחשב בנסיבות". והרעיון הוא שהקשיים של החברה היו תוצאה של נסיבות שאינן קשורות להתנהלותה הישירה, כמו מלחמה או אסון טבע.

 

"לך תבדוק את הסיבות לכישלון", מפקפק עו"ד שמואלי גם בהקלה זו. "האם המשבר הכלכלי של 2008 הוא סיבה חיצונית שבגינה לא יוטל הקלון?".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x