פרילנס לנצח?

בתי הדין לעבודה עוסקים תכופות בסוגיית הפרילנסרים: באילו תנאים מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין מעסיק לבין פרילנסר, שמוציא חשבוניות עבור השכר שהוא מקבל מהמעסיק? עו"ד אורי שאבי בודק.

שני רופאים עבדו עבור מרכז רפואי, שהעניק שירותים לקופות חולים וללקוחות פרטיים. הם עבדו על בסיס שעתי ושכרם שולם בהתאם לתעריף שנקבע לכל סוג של ניתוח, תמורת חשבונית מס. לאחר שנות עבודה רבות התפטרו הרופאים, בטענה להרעה מוחשית בתנאי עבודתם.

בתביעה שהגישו לבית הדין לעבודה עתרו לתשלום פיצויי-פיטורים, פדיון חופשה, דמי הבראה וזכויות נוספות. המרכז הרפואי דחה את הדרישות וטען כי מעמדם המשפטי של הרופאים הוא כשל נותני שירותים עצמאיים ולא עובדים.

מעסיקים רבים סבורים שהעובדה שהם משלמים לפרילנסר את שכרו כנגד חשבונית ולא בתלוש-שכר, משמעה שלא מתקיימים עמו יחסי עובד-מעביד ומכאן שאינו זכאי לזכויות סוציאליות כגון פיצויי-פיטורים, חופשה ודמי-נסיעות. ואולם, במקרים רבים הפרילנסר – המכונה גם "נותן שירותים" או "קבלן עצמאי" – הוא עובד לכל דבר ועניין.

ההתקשרות בין הצדדים עומדת בבית המשפט למבחנים אובייקטיביים שנקבעו בפסיקה, שיכריעו אם ביחסים בין הצדדים התקיימו תנאים שמכוחם מגיעים לפרילנסרים זכויות סוציאליות והטבות אחרות. בית הדין בוחן את הנסיבות והסממנים של תקופת העבודה ועל פיהם קובע את טיב היחסים והזכויות.

הפגנה של עובדי קבלן מול ביה"ד הארצי לעבודה (ארכיון) צילום: נועם מושקוביץ

עובד או לא עובד?

המבחן הראשון והעיקרי הוא מבחן ההשתלבות, הנבדק על דרך החיוב ועל דרך השלילה: האם העובד מהווה חלק אינטגרלי מפעילות העסק והאם היעדרותו פוגעת בפעילות הרגילה של העסק, או שמא לעובד עסק עצמאי משלו שהוא נושא בהוצאותיו, ובכללם שכירות משרד והעסקת עובדים? ברור שפרילנסר, שיש לו עסק פיזי משלו, לא תתקבל טענתו ליחסי עובד-מעביד גם אם יתקיימו התנאים האחרים.

נבדקת גם מידת הקשר האישי בין העובד לעסק: אם העובד נוהג לשלוח מחליפים בימי היעדרותו, הרי שהוא קבלן ולא שכיר; אם הועסק תקופה ארוכה – ייתכן שיש מקום להחשיבו כשכיר. ומי נושא בעלויות הכלים והציוד המקצועי לביצוע העבודה, הוצאות הנסיעה, הטלפון נייד וכן הלאה? ככל שהמעסיק הוא בעליו של כל הציוד המשמש את העובד בעבודתו, הרי שיש מקום להכיר ביחסי עובד מעביד.

שהמעסיק ישלם?

קיומם של יחסי עובד-מעביד מחייבים את המעסיק לשלם לעובד תנאים סוציאליים, ובהם תגמולים לפנסיה, דמי-חופשה וגם פיצויי-פיטורים, כאשר העובד זכאי להם, בהתאם להוראות החוק.

עיקר תביעתם של שני הרופאים נגד המרכז הרפואי התקבלה בבית הדין האזורי לעבודה, ואף נדחה ערעור שהגיש המרכז הרפואי בעניין. שני הרופאים זכו בתשלום פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות שונות בסכום כולל של כ-200 אלף שקל. על אף שבמשך שנות העסקתם במרכז הרפואי קיבלו הרופאים את שכרם כנגד חשבונית-מס, הרי שהנסיבות הצביעו על קיומם של יחסי עבודה ועל כן נשמעה גם טענתם להרעת תנאים.

לצד ההכרה בקיומם של יחסי עבודה, זכאי המעסיק לקבל חזרה כספים ששילם ביתר לעובד, כשנחשב לעצמאי. מדובר במקרים בהם שולם לעובד שכר גבוה בהרבה מזה שהיה משולם לו אילו היה מקבל תלוש-שכר כעובד מן המניין, וכן כשהוכח שהעובד הוא זה שבחר את דרך העסקתו כקבלן עצמאי. במקרים אלו, התשלום ששולם ביתר יתקזז עם הכספים שנפסקו לאחר שהוכחו יחסי עובד-מעביד, כך שתביעתו של הפרילנסר תדחה.

לסיכום, לא כל תביעה להכרה ביחסי עבודה שהוגשה על ידי פרילנסרים תתקבל, גם אם מדובר בעובד שעבד עם חברה אחת לאורך שנים. פרילנסרים בעלי זיכיון לניהול סניף של רשת, או נהגי משאית שהם בעליה ונושאים בהוצאותיה הן רק שתי דוגמאות שאינן עונות על יחסי העבודה המזכים בזכויות.

עם זאת, פרילנסרים החשים שיחסי העבודה שלהם עם המעסיק עונים על המבחנים דלעיל, כדאי שיקבלו יעוץ משפטי לעניין זכויותיהם. כך גם לגבי מעסיקים המתלבטים לעניין אופי היחסים עם קבלני המשנה המועסקים אצלם. בחינת המצב המשפטי עשויה למנוע תביעות כספיות בבית הדין לעבודה.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

הכותב הוא עו"ד העוסק בדיני עבודה

**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.