שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

הסדרת יישובי הבדואים בנגב: אפשר גם אחרת

לאחרונה נשמעו הכרזות סותרות בנוגע לעתידו של מתווה פראוור. על רקע מצבה הלא ברור של התוכנית, ניתן לשקול פתרון חלופי למצוקת הקיום ולפגיעה המתמשכת בתושבי הכפרים הלא מוכרים בדרום

דליה דרומי 13:4305.01.14

לאחרונה נשמעו הכרזות סותרות בנוגע להצעת החוק להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב המקודמת בימים אלה בכנסת. השר לשעבר בני בגין וראש הממשלה בנימין נתניהו הודיעו בחודש שעבר כי תהליך החקיקה של הצעת החוק במתכונתה הנוכחית, המבוססת על מתווה פראוור-בגין, ייעצר. עם זאת, ח"כ מירי רגב, יו"ר ועדת הפנים והסביבה, הדנה בהצעת החוק, הודיעה כי הדיון בהצעת חוק יימשך. מצבו הבלתי ברור של החוק מזמן הזדמנות למחשבה נוספת ולבחינת חלופות על האופן שבו ניתן ורצוי להסדיר את ההתיישבות הבדואית בנגב.

על השולחן מונחת תוכנית-אב להכרה ופיתוח של כל הכפרים הבדואים, פרי יוזמה של קבוצת מתכננים ואנשי מקצוע מהמועצה לכפרים הלא מוכרים, מעמותת במקום ומהאקדמיה. התוכנית, שעליה שקדו המתכננים במשך שלוש שנים, מציעה פתרון מקצועי הנותן מענה למצוקת הקיום ולפגיעה המתמשכת בתושבי הכפרים הלא מוכרים באופן שוויוני והוגן, בשיתוף אמיתי של הקהילות ועל פי נורמות תכנוניות מקובלות.

 

יישוב בדואי בנגב. הקרקע היא מקור לתחושת הביטחון של בעליה יישוב בדואי בנגב. הקרקע היא מקור לתחושת הביטחון של בעליה צילום: חיים הורנשטיין

 

היישובים הבדואים הלא מוכרים מונים כל אחד מעל 300 תושבים. במחציתם האוכלוסייה גדולה מ-1,000 תושבים ומקצתם מונה עד 6,000 תושבים ויותר. מספר התושבים בכפרים אלה גדול למעשה מהמספר המינימלי בכל יישוב, על פי הגדרת מערכת התכנון הישראלית. יש לציין כי ביישובים יהודיים רבים בנגב - לרבות עשרות חוות משפחתיות - מספר התושבים קטן בהרבה מביישובים הבדואים הקיימים, ולכן הם אינם עומדים בסטנדרטים הנדרשים מהיישובים הבדואים על פי מתווה פראוור-בגין. יתרה מזו, בעוד הממשלה מסרבת להכיר ביישובים הבדואים ולהעמיד לרשותם תשתיות ושירותים כנדרש, ממש בימים אלה מקודמת תכנית ממשלתית ל-16 יישובים חדשים בנגב, ברובם מספר התושבים המתוכנן קטן בהרבה מהיישובים הבדואים הקיימים.

 

היישובים הבדואים הלא-מוכרים מאופיינים במבנה קהילתי-חברתי מגובש ובזהות מקומית ייחודית, אשר התפתחו לאורך דורות של חיים משותפים במקום. חלק מהיישובים יושב במקומו זה עשרות שנים וחלק מאות שנים. זיקתם של התושבים לקהילתם הספציפית ולמקום מושבם אינה מוטלת אפוא בספק.

 

מתווה פראוור-בגין אינו מכיר בזיקה זו של התושבים הבדואים לקהילתם ולמקום מושבם, וקובע כי יש להעביר כ-40-30 אלף תושבים (כשני שלישים מאוכלוסיית הכפרים הלא מוכרים) ממקום מושבם ההיסטורי אל יישובים אחרים, תוך התעלמות מרצונן של האוכלוסייה הנקלטת והאוכלוסייה הקולטת. מהלך זה צפוי לפגוע קשות במרקם החברתי-תרבותי והתפקודי של החברה הבדואית וסיכוייו להתממש קלושים.

 

נחוץ וראוי להכיר בכל 35 הכפרים

 

הזיקה של האוכלוסייה הבדואית לקרקע היא מכרעת ויש להביא אותה בחשבון בכל מעשה תכנוני. משמעותה של הקרקע עבור הבדואים איננה מתמצה בערכה הקנייני בלבד. במציאות המשתנה שבה הם חיים לאורך דורות ושנים, הקרקע היא מקור לתחושת הביטחון של בעליה, היא מקור מחייתם, והמקום שבו מתנהלים חייהם ומשפחות צאצאיהם, לדורותיהם. אין תימה אפוא שמתווה פראוור-בגין, אשר איננו מכיר בזכויות ההיסטוריות של הבדואים על אדמות בנגב, ולמעשה מנשל אותם מ-90 אחוזים מאדמותיהם, מקהילתם הספציפית וממקום יישובם, מעורר סערת רוחות כה עזה בחברה הבדואית.

 

החלופה המוצעת בתוכנית האב מלמדת כי אפשר, נחוץ וראוי להכיר בכל 35 הכפרים. מדובר במתווה עקרונות למימוש ההכרה והתכנון של הכפרים על פי סטנדרטים ופרמטרים מקצועיים. התוכנית מתבססת על מערכות החיים החברתיות, התרבותיות והמרחביות הקיימות והמתפקדות ביישובים ומתייחסת למערכת המקרקעין המסורתית כגורם מכריע בהסדרתם. במסגרת תוכנית זו, מוצע מגוון של פתרונות מוניציפליים, בהתאם לגודלו ואופיו של כל יישוב ויישוב, אם בצירוף לעיירה שכנה, אם על ידי יצירת אשכול של כפרים ואם כיישוב עצמאי במסגרת מועצות מקומיות.

 

פתרון על בסיס הידברות ולא בכפייה

 

התוכנית אף מציעה אבי טיפוס של יישובים בדואים, על פי אורח החיים בו בוחרים יושביהם: יישוב כפרי-חקלאי (הנפוץ ביותר), יישוב קהילתי, שכונה כפרית, כפר רועים וחוות משפחתיות. כל הפתרונות המוצעים לכפרים בתכנית זו אינם "סגורים", והם מהווים בסיס להידברות כנה עם הקהילה. זאת ועוד, השתלבות היישובים הבדואים במרחב היא מרכיב מרכזי בתוכנית. כך, למשל, ההסדרים הספציפיים המוצעים לפיתוח היישובים משקפים גם יחסי גומלין אפשריים בין יישובים סמוכים, העשויים לתמוך זה בזה מבחינה ארגונית, ולהשתמש במשותף בשירותי ציבור, תעסוקה ועוד.

 

החברה הבדואית אינה מקשה אחת. כמו כל קהילה יש בה צרכים שונים ומגוונים, כך ישנם תושבים בדואים בכפרים הבוחרים באורח חיים מודרני יותר, ואילו אחרים מבקשים להמשיך באורח חיים מסורתי. כך או אחרת, כפיית השינוי באורח חייהם, מלמעלה, כפי שהדבר נעשה בתכנית פראוור-בגין, נדון לכישלון. על כך יעיד המצב העגום בשבע עיירות הבדואים בנגב והשלכותיו. הפתרון ההתיישבותי הראוי חייב לאפשר לתושבים מוביליות ושינוי, בדרך ובקצב שלהם, ולא לכפות זאת עליהם. פתרון שכזה יאמץ הסדרה ותכנון המתחשבים בצרכים התרבותיים, החברתיים והכלכליים של האוכלוסייה הבדואית, תוך שיתוף כן ואמיתי של קהילותיה, ויתבסס הן על שוויון והן על ישימות מקצועית. מנקודת מבט חברתית, תכנונית ומקצועית, צעדים אלה יבטיחו את השתלבותם של הכפרים במרחב ויקדמו פיתוח בר קיימא של הנגב הצפוני כולו, לטובת כל תושביו: יהודים ובדואים כאחד.

 

הכותבת היא מנכ"לית עמותת במקום - מתכננים למען זכויות תכנון.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x