שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

לצאת מכבלי התיאוריה הכלכלית

הסטודנטים לכלכלה באירופה מוחים, ובצדק: הם לומדים שמעורבות ממשלתית פוגעת ברווחה במשק, שבעבודה עצמה אין על ערך ועוד תיאוריות שלא עמדו במבחן המציאות

אריק שרמן 07:5713.12.13

לאחרונה התבשרנו על מחאתם של סטודנטים לכלכלה. מסתבר שהגורם למחאה אינו איכותם של המרצים, אלא התנגדות לתכנים דוגמטיים, הצרים מלהכיל את מורכבות הדיון בנושאי כלכלה וחברה, המועברים בהרצאות. פורסם כי סטודנטים לכלכלה באוניברסיטת מנצ'סטר קראו להשבתה מלאה של הלימודים, ובמוסד לימודים בצרפת (EHESS) התרחש מרד של ממש. בתור מרצה לכלכלה אני מזדהה עם מחאתם של הסטודנטים באירופה.

המקור הראשון טמון בתיאוריות מקרו כלכליות אורתודוקסיות. סטודנטים לכלכלה לומדים שמעורבות ממשלתית בכלכלה פוגעת ברווחה הכללית במשק. הם נחשפים לפרספקטיבה ניאו-ליברלית, לפיה חברה בניהול ציבורי נחותה מחברה בניהול פרטי, ושהגדלת הוצאות הממשלה במימון מיסים מהציבור הינה רעה חולה שיש להיזהר ממנה כמו ממגפה. עוד לומדים שפיקוח ורגולציה הם כשלשלאות המכבידות על תפקודה של היד הנעלמה, הדואגת לאיזון המחירים ולתחרות.

 

נגיד הבנק המרכזי האמריקאי בן ברננקי עונה על שאלות סטודנטים נגיד הבנק המרכזי האמריקאי בן ברננקי עונה על שאלות סטודנטים צילום: רויטרס

 

מחאתם של הסטודנטים התעוררה לאחר הסערה ששוררת בשווקים מאז 2008, עת שיעורי האבטלה בעולם המערבי עלו בחדות וכלכלות רבות עמדו בפני פשיטת רגל. התברר שהיד הנעלמה הפכה ליד מעלימה. מחאתם צודקת לנוכח התובנה שרמת החיים במדינות בהן התושבים משלמים שיעורי מס גבוהים מחד, ונהנים משירותים ציבוריים ברמה גבוהה מאידך, לדוגמה מדינות סקנדינביה, דומה לרמת החיים במדינות בהן הוצאות הממשלה והמיסים נמוכים – ארה"ב לדוגמה. אם כך, נכון להתעקש להיחשף לפרספקטיבות אלטרנטיביות לפיהן הפרטה, הקטנת רגולציה וצמצום המגזר הציבורי אינם הנתיבים הבלעדיים לרווחה חברתית, אלא כאלה הדוגלות בשילוב ידה הגלויה של הממשלה וידה הנעלמה של התחרות.

 

תיאוריות מיקרו כלכליות הינן מקור נוסף למחאה. לדוגמה, במסגרת הדיון בהתנהגות הצרכן, לומדים הסטודנטים שרווחת האדם מושפעת אך ורק מפנאי ומצריכה חומרית שמקורה בהכנסה ריאלית. הם לומדים שבעבודה עצמה אין כל ערך.

 

בתור תלמיד לתואר ראשון לכלכלה הזדעקתי לנוכח דלותה של תיאוריה זו– מה משמעות הפנאי ללא עבודה? האם אנו עובדים אך רק בשביל הכסף? אם כך, מה מניע את נשיא המדינה שלנו? מה הוביל את סטנלי פישר לבחור במשרה בשכר זעום בהשוואה לשכרו טרם מינויו לנגיד בנק ישראל? מדוע אנשים מתנדבים?

 

סטודנטים לכלכלה אמורים לפקפק בתיאוריה המתארת מקבלי קצבאות בתור אנשים עצלנים הבוחרים להימנע מעבודה, הואיל והמדינה מציעה להם רשת ביטחון בדמות קצבת הבטחת הכנסה. הם צריכים להבין שתיאוריה זו מהווה את הבסיס האידיאולוגי להחלטות ממשלה לצמצם קצבאות.

 

מחאתם של הסטודנטים לכלכלה בישראל תתעורר אם הם ייחשפו למציאות העגומה לפיה צמצום קצבת הבטחת הכנסה בשנת 2003 לא הוביל לצמצום העוני ואי השוויון הכלכלי, וקיצוץ קצבאות הילדים בשנה האחרונה, כך אני משער, רק יעצים את העוני ויגדיל את הפערים החברתיים לרמות בלתי נסבלות. עליהם לדרוש להיחשף לתיאוריות המציבות את האדם העובד במרכז, לא רק בגלל שהוא סוכן כלכלי המחפש את אושרו בקניות בקניון, אלא גם עקב שאיפתו להפיק סיפוק והנאה מהעבודה עצמה.

 

לא מזמן פנה אלי תלמיד ושאל האם בקרב הכלכלנים אין מעט ענווה. שאלתו הכנה המחישה לי שלא די במחאת הסטודנטים, גם המרצים צריכים לעשות בדק בית. עלינו להתנער מכבלי התיאוריה השלטת ולצאת למסע מחקרי מתיש שבסופו, כך אני מקווה, נציע בשורה חדשה לא רק לסטודנטים שלנו אלא לחברה כולה. אולי נהיה מספיק צנועים כדי לשתף במסע זה גם חוקרים מדיסציפלינות אחרות, הרי אדם סמית, לו מקובל לייחס את התואר אבי הכלכלה המודרנית, היה בכלל פילוסוף.

 

ד"ר אריק שרמן, מרצה במחלקה לכלכלה וחשבונאות, המרכז האקדמי רופין 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x