הטייפון בפיליפינים: המחויבות, וההזדמנות
מעבר לחובה הטבעית שלנו לסייע לעם במצוקה, מדובר בהזדמנות פז לתקוע יתד במדינה מתפתחת שעתידה להפוך לאחת הכלכלות הגדולות בעולם
08:0022.11.13
ב-1947, כשהיינו זקוקים בנואשות לכל קול, הייתה פיליפינים המדינה היחידה באסיה שהצביעה באו"ם בעד הקמתה של מדינת ישראל, ולמעשה העניקה את הקול האחרון והחשוב ביותר בהכרעת ההצבעה. מאז התפתחה בין המדינות ידידות קרובה וחמה, אם כי היקף הסחר שלנו עם הפיליפינים בהשוואה למדינות אחרות במזרח אסיה, נותר עגום ונמוך מאוד.
פיליפינים אחרי הטייפון צילום: אי פי איי
בימים אלה, כשפיליפינים חווה את אחד מאסונות הטבע הגדולים בהיסטוריה, היא זקוקה לעזרתנו, בדחיפות. באסון אנושי בסדר גודל שכזה, מחובתנו הטבעית, כעם היהודי, היא לסייע ככל הניתן, במה שרק אפשר. הפיליפינים אולי רחוקה יותר ונידחת יותר מטורקיה אליה נשלח סיוע בעבר אחרי רעידות האדמה שפקדו אותה, אבל זה יהיה שווה כל קילומטר. מעבר לחובה הטבעית שלנו לסייע לעם הפיליפיני, מדובר גם בהזדמנות פז לתקוע יתד במדינה מתפתחת שעתידה להפוך בעתיד לאחת הכלכלות הגדולות בעולם.
פיליפינים אחרי הטייפון צילום: אי פי איי הפיליפינים נמצאת על המסלול להפוך לאחת המעצמות הכלכליות בעולם, כך לפי דעתם של גדולי הבנקאים בעולם. בדו"ח שפרסם לפני שנים ספורות וויליאם בויטר, הכלכלן הבכיר של ענקית הבנקאות סיטיגרופ, עולה כי עד שנת 2050 ישתנה הסדר העולמי ובין 11המעצמות הכלכליות של העולם תופיע בין היתר, גם הפיליפינים. במחקר דומה הנקרא "11 הבאות בתור", של בנק ההשקעות הנודע גולדמן זאקס, גם כן מופיעה הפיליפינים כאחת ממעצמות הכלכלה העתידית.
למה ומדוע? אז ראשית כל, מדובר באוכלוסיה של 100 מיליון איש, עם קצב גידול אוכלוסין מסחרר ועם גיל ממוצע צעיר מאוד העומד כיום על 23. ההשכלה יחסית גבוהה, מוסר העבודה גבוה והאנגלית המעולה השגורה בפיהם הפכה את הפיליפינים כבר היום, למעצמת מוקדי השירות וה-Outsourcing העולמית.
נכון, לא תמיד פשוט לעשות בה עסקים. התשתיות עדיין רעועות, השחיתות עדיין חיה ובועטת, יש הגבלות מעצבנות על בעלות זרה הן בעסקים והן בנדל"ן, ולעיתים קשה להסתגל לתרבות העסקית המשונה, שבה אנשי עסקים מרוב נחמדות ופחד מלפגוע ברגשות העומד מולם, יאמרו "כן, כן, כן", בעוד תשובתם האמיתית היא, לא מוחלט.
אך למרות כל הקשיים, בהחלט אפשר וצריך לעשות בה עסקים, וההוכחה לכך: זרם בלתי פוסק של חברות זרות מכל רחבי העולם הממשיכות להגיע לפיליפינים בהמוניהן. הן עושות עסקים, מרוויחות לא רע, ותוקעות יתד עמוק, לעתיד הרחוק. מומלץ כי גם מדינת ישראל והתעשיות הישראליות יגיעו לפיליפינים ביתר שאת, ועכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי.
הייצוא שלנו לפיליפינים עגום למדי, ובשנת 2012 הוא עמד על פחות מ-100 מיליון דולר. אם רק נשווה לרגע, הייצוא הישראלי לתאילנד עמד באותה תקופה על 700 מיליון דולר לערך. חבל, כי בפיליפינים יש מספיק מקום לחברות מכל קצוות הקשת התעשייתית של ישראל, החל מענפי הטכנולוגיה, תקשורת, חקלאות, רפואה, הייטק, וכן מוצרי צריכה ומזון.
אני מתגורר במנילה מזה ארבע שנים וחווה כאן מדי יום את כוח הקנייה האדיר, אם זה בביקוריי בסופרמרקטים, בקניונים וברחובות המסחריים. מדובר באחד משווקי הצריכה הגדולים בעולם, עם צריכה פרטית המהווה 70% מהתוצר. לפני שבועות ספורים נכחתי בהרצאה במנילה, שבה התלונן מנכ"ל חברת ביטוח מקומית, כי זו דווקא אחת הבעיות הגדולות ביותר של האזרח הפיליפיני הממוצע: זה שאינו חוסך אגורה או טורח לחשוב על עתידו, ובמקום זאת מבזבז את משכורתו תיכף ומיד. מנקודת מבט אחרת, מדובר בפוטנציאל גדול לשיווק ומכירת מוצרי צריכה תוצרת ישראל.
ומה עם התקשורת העגומה? בטייפון הנוכחי ראינו כיצד ערים שלמות בפיליפינים נותקו מן העולם באופן מוחלט, ללא כל יכולת ליצור קשר בין קרובי משפחה במשך ימים ארוכים. יש צורך בל-יתואר בשיפור והגברת הכיסוי של תדרי התקשורת בפיליפינים, וחברות התקשורת הישראליות מסוגלות לקחת חלק מרכזי בכך. נכון, לאופי הישראלי קשה להסתגל לאיטיות של הפיליפינים, אבל המפתח לעשיית עסקים בכלל הוא סבלנות וכך גם בפיליפינים נדרשת סלבנות. סבלנות מברזל.
לאלה שיש את הסבלנות ההכרחית, מחכות לא מעט הזדמנויות. לדוגמא, מדי שנה משקיעים מוסדות כמו הבנק העולמי והאיחוד הפיננסי הבינ"ל (IFC), מאות מיליוני דולרים בפרויקטים לשיפור התשתיות, התעשייה החקלאית והמגזר הפיננסי בפיליפינים. מדובר בהזדמנויות יוצאות-דופן עבור חברות ישראליות להשתתף במכרזים מסודרים המפוקחים על-ידי מוסדות בינ"ל. גם מומלץ לבדוק מעת לעת איזה סקטורים מקדמת ממשלת הפיליפינים, כמו תוכניתה המאתגרת בתחום האנרגיה להכפיל את השימוש באנרגיות חלופיות בעשרים השנים הבאות. כיום הן מהוות רק 30% מאספקת האנרגיה במדינה. גם כאן,יש פוטנציאל רב להחדרת טכנולוגיות ישראליות של אנרגיה סולארית, רוח וביומס. אבל שוב – בלי סבלנות מברזל, חבל על הזמן.
לסיכום, רבים טוענים כי הפיליפינים הם אחד העמים הרגישים ביותר בעולם. לעיתים קרובות, מכרזים גדולים ועסקאות כלכליות נסגרות כאן בעיקר לפי הרגש. אם ישראל תתמוך ותסייע לפיליפינים עכשיו, ובעוצמה, ניזכר כאן לטובה. יש לנו את ההזדמנות לעשות את הדבר הנכון, בשביל העם הפיליפיני, ולמען עתיד כלכלי טוב יותר לשני העמים.
הכותב הוא איש עסקים המתגורר במנילה ומנהל את אתר האינטרנט "ישראלי על האי", פורטל לישראלים המבקשים לדעת על הפיליפינים
