$
משפט

ראיון כלכליסט

עו"ד אסתר קורן: "ייצוגיות ונגזרות זוכות לשטיח אדום"

עו"ד קורן מלווה את כור בדרכה האחרונה, ומתקוממת נגד הרוח החדשה המנשבת מביהמ"ש הכלכלי ומהכנ"ר. לטענתה, העידוד שבית המשפט מעניק לתביעות נגד בעלי שליטה מרחיק משקיעים ומייבש את הבורסה

משה גורלי 08:1912.11.13

עו"ד (ורו"ח) אסתר קורן מלווה את כור בתחנות האחרונות של חייה. לפני כשנתיים היא ייצגה את חברת הענק הסינית כימצ'יינה בעסקה שבה רכשו הסינים מכור את השליטה בנכס המשמעותי האחרון שלה - חברת מכתשים אגן. בימים אלה ממש היא סוגרת מעגל ומייצגת את הוועדה העצמאית שניהלה מטעם כור את המו"מ למיזוג בדסק"ש, מהלך שיוביל את מי שהיה פעם הקונצרן הגדול במדינה לתחנתו הסופית - מחסן הגרוטאות של דסק"ש. 

בדרך צריך להתגבר על תביעה ייצוגית שהגישו מתנגדי המיזוג, עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם. אבירם, שייצג בהצלחה את דב כהנא נגד כור ואי.די.בי בעסקת כימצ'יינה, ינסה לשחזר את הצלחתו מול כור והכל בחסות בית המשפט הכלכלי, שמאיר את פניו לתובעים ייצוגיים ונגזרים. הפעם, מעריכה קורן, התביעה תידחה על הסף.

 

עו"ד אסתר קורן. מלווה את כור בדרכה האחרונה עו"ד אסתר קורן. מלווה את כור בדרכה האחרונה צילום: אוראל כהן

 

 

תצפית אופטימלית

 

קורן, ראש מחלקת מיזוגים ורכישות בגרוס קלינהנדלר חודק הלוי גרינברג ושות', ממוקמת בנקודת תצפית אופטימלית על שוק ההון הישראלי, והיא לא בדיוק אופטימית. "נכנסנו לסטגנציה. אין הנפקות. יותר ויותר חברות מבקשות להימחק מהמסחר. בשנתיים האחרונות נמחקו 64 חברות באופן יזום. יש הרבה כסף שמחפש איך להגיע לכאן, וכשהבורסה אינה צומת אטרקטיבית לכסף הזה, אנחנו בבעיה".

 

והסיבות לכך?

"יש אווירה ציבורית נגד הטייקונים, נגד אנשי העסקים. יש רגולציה ואכיפה שמחמירות את המצב. אנחנו עדים לריבוי ואינטנסיביות בשינויי חקיקה, למשל הגברה משמעותית בכוחו של המיעוט, התערבות במדיניות התגמול והשכר, מינוי מנכ"ל שדורש אישור אסיפה כללית, מה שלא היה בעבר ועוד".

 

אולי זו תגובה טבעית לחזירות הבלתי טבעית של כמה מהטייקונים.

"יש חברות שגם ללא הרגולציה לא היו בצד החזירי, ויש כאלה שלמרות כל הרגולציה ימצאו דרכים להיות בצד החזירי".

 

במקום לדחות על הסף

 

קורן משבחת את בית המשפט הכלכלי החדש על השירות המקצועי, היעיל ובעיקר המהיר, שמתאים עצמו לדינמיות הנדרשת בחיי העסקים והכלכלה. אבל יש לה גם ביקורת: "בית המשפט הכלכלי פורס שטיח אדום בפני תביעות ייצוגיות ונגזרות. שומעים את התובעים גם במקרים שבהם המהלכים העסקיים קיבלו רוב מוחלט.

 

במקום לדחות על הסף, מבררים את התביעות עד כדי כך שזה הפך למטרד. אחד השיקולים היום לביצוע עסקה הוא החשיפה לתביעה שתתקע מקלות בגלגלים. לדעתי, אסור בכלל שיהיה שיקול כזה".

 

עסקת כור־דסק"ש, לדעתה, היא בדיוק המקרה הזה. מתווה העסקה נולד בסיפור ההוא של כימצ'יינה, שבו כזכור ייצגה קורן את הסינים. "זהו פסק הדין המשמעותי ביותר של בית המשפט הכלכלי", אומרת קורן, "הפסיקה יצרה רעידת אדמה בשני מובנים: ראשית, שינוי התמורה לבעלי המניות, ושנית, באופן ביצוע עסקאות שבעלי שליטה מעורבים בהן. בית המשפט קבע שמבחינת ממשל תאגידי נכון, צריך ליצור ועדה בלתי תלויה שמורכבת מדירקטורים בלתי תלויים, והוועדה הזו מנהלת את המשא ומתן. זהו מהלך שאין לו אחיזה בחוק החברות. הפסיקה הלכה צעד קדימה מעבר למקובל גם בעולם: לא רק אישור, פיקוח ובדיקה בידי ועדה עצמאית, אלא נטילת הסמכויות מההנהלה, שאף היא נחזית בעיני בית המשפט כנגועה וכממונה על ידי בעל השליטה, כדי לקדם את המהלכים העסקיים".

 

והנה, בעסקת כור־דסק"ש הוקם והופעל המנגנון מפסק הדין ההוא. קורן, עם השותף הבכיר דוד חודק, מייצגת את הוועדה מטעם כור. העסקה אושרה ברוב של 99.9% באסיפה הכללית על סמך שתי הערכות שווי עצמאיות, קיבלה את אישור אנטרופי ולמרות זאת הוגשה תביעה ייצוגית נגדה. לדסק"ש אין כסף והעסקה מומנה מכספי כור, שקונה למעשה את המניות של עצמה. הבקשה לאישור הייצוגית בעסקת כור־דסק"ש באולמה של השופטת רות רונן מתכתבת עם המלחמה על קונצרן אי.די.בי, שמתנהלת באולמו של השופט איתן אורנשטיין. אם וכאשר תושלם העסקה, ייצא כסף מכור לא רק לבעלי המניות מהציבור, אלא לטובת אי.די.בי פתוח. דסק"ש רוכשת בעסקה 13% ממניות כור שמחזיקה פתוח תמורת מאות מיליוני שקלים שיוזרמו במזומן לקופתה המחוררת.

 

יתרון של עיתוי

 

התובעים הייצוגיים מבינים את היתרון שעיתוי זה מקנה להם, ומצפים למחיר גבוה יותר תמורת המניות. קורן מעריכה שהשופטת לא תתערב ככל שתשתכנע שעסקת המיזוג עמדה בכל מבחני הפרוצדורה שנקבעו בחוק ובפסק דין כימצ'יינה, ושהמחיר שהושג במשא ומתן אמיתי. התביעה, אגב, קיבלה רוח גבית מפתיעה מהכנ"ר, שהתבקש לאשר את התמורה ששולמה מכספי כור. הכנ"ר דוד האן קבע שאין מניעה ליישם בעסקת המיזוג סעד הערכה, מכשיר שנלקח ממתווה אחר - הצעת רכש מלאה, שבו גורם שמעוניין לרכוש את המניות פונה ישירות לבעלי המניות מעל ראשן של החברות.

 

קורן מנסה להמעיט מהחשיבות של נקודה זו: "עמדת הכנ"ר, שמבקשת לייבא מנגנון ממתווה אחר וליישמו במנגנון שנבחר ואושר בחברות לפי כל הכללים והמגבלות היא חדשנית, ואינה עולה בקנה אחד עם הפסיקה ועם עקרונות יסוד בדיני התאגידים".

 

את מתרשמת שהכנ"ר מתייצב לצד התובעים הייצוגיים?

"לא ברור לחלוטין. אמירתו לא נדרשה בתיק. ננסה לשכנע את בית המשפט שעמדתו שגויה בנסיבות העניין".

 

תעודת זהות

 

  • עו"ד (רו"ח) אסתר קורן (45)
  • ראש מחלקת מיזוגים ורכישות במשרד גרוס קלינהנדלר חודק הלוי גרינברג ושות'
  • התמחתה במקביל במשפטים ובראיית חשבון במשרד הביטחון
  • אם לשניים, גרה בתל אביב
  • לקוחות נבחרים: מוטורולה, מקורות, רכבת ישראל, כור תעשיות, אלביט מערכות, אינטל, תנובה, כת"ב (כלל תעשיות ביוטכנולוגיה), נייר חדרה
  • משהו נוסף: היתה חברה במועצה המייעצת של בנק ישראל בשנים 2007–2010

בטל שלח
    לכל התגובות
    x