שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בלעדי לכלכליסט

חגיגת השכר של הפקידים הבכירים במשרד הבריאות נחשפת

מערכת הבריאות נמצאת בגירעון קשה, אבל ראשי המשרד נהנים מהצמדה לשכרם של מנהלי בתי החולים ומשתכרים פי שניים ויותר ממקביליהם במשרדי ממשלה. מנכ"ל המשרד רוני גמזו: הבעיה הפוכה, השכר לא גבוה מספיק כדי למשוך אנשים טובים

שאול אמסטרדמסקי 07:0804.11.13

מהו הקו המחבר בין ההטבות המפליגות לאנשי הקבע, המשכורות המנופחות של עובדי הנמלים וחברת החשמל וחבילת הפרישה של מנכ"ל ביטוח לאומי ומנהל הדסה לשעבר פרופ' שלמה מור יוסף? כולן דוגמאות למקרים שבהם כסף ציבורי (או חצי ציבורי) פוגש אנשים שיודעים איך להפעיל את המערכת — איך לנהל את המנגנון כך שיקבלו שכר ותנאים שרוב העובדים במשק יכולים רק לחלום עליהם גם אחרי תקופת חיים שלמה של עבודה.

 

קבוצה מצומצמת נוספת של אנשים שפיצחו את השיטה הם הפקידים הבכירים במשרד הבריאות. "כלכליסט" חושף לראשונה את חגיגת השכר בצמרת המשרד, בזמן שמערכת הבריאות עצמה נמצאת בגירעון קשה.

 

 

בלי קשר להצלת חיי אדם

 

בציבור שורר קונצנזוס רחב למדי, שבא לידי ביטוי בתמיכה הציבורית בשביתת הרופאים הארוכה ב־2011, ששכר הרופאים במערכת הציבורית צריך להיות גבוה למדי — במיוחד זה של הרופאים הטובים ביותר, כדי לוודא שהם נשארים במערכת ותורמים לחברה כולה.

 

גם מנהלי בתי החולים הציבוריים (שרובם המוחלט רופאים בהכשרתם) מרוויחים שכר גבוה מאוד, שנע בין 60 ל־80 אלף שקל בחודש ברוטו ואף יותר, במקרה של מנהל בית החולים שיבא תל השומר פרופ' זאב רוטשטיין. כעת מתברר שגם הפקידים הבכירים במשרד הבריאות נהנים מהטבות אלה. הם אמנם ממלאים תפקידים פקידותיים, כמו פקידים בכירים במשרדי ממשלה אחרים, אולם משתכרים פי שניים מהם ולעתים יותר.

 

מנתוני השכר של 2012 עולה כי שיאן השכר במשרד הבריאות הוא המשנה למנכ"ל ד"ר בעז לב: שכרו החודשי בשנה שעברה עמד על יותר מ־80 אלף שקל ברוטו בממוצע. סכום זה נובע מכך שבדומה לפקידים בכירים אחרים במשרד הבריאות, שכרו צמוד לשכרם של מנהלי בתי החולים. צירוף הצמדה זו עם שנות הוותק הרבות שצבר במערכת — לב משמש בתפקידים שונים במשרד, ובהם מנכ"ל המשרד, מאז 1995 — הוליד שכר אסטרונומי במונחי עובדי משרדי ממשלה.

 

אחרי לב נמצא ד"ר מיכאל דור, שמשמש כסמנכ"ל מינהל רפואה, והשתכר בשנה החולפת 75 אלף שקל ברוטו בחודש. מנכ"ל המשרד פרופ' רוני גמזו סוגר את שלישיית מקבלי השכר הגבוה במשרד, עם כ־69 אלף שקל ברוטו בחודש בשנה החולפת.

נתונים אלה גבוהים משמעותית מנתוני השכר של אותם פקידים שהתפרסמו על ידי הממונה על השכר במשרד האוצר בדו"ח האחרון שלו, משום שהציג נתונים לשנת 2011, טרם החתימה על הסכם השכר עם הרופאים. בעקבות ההסכם גדל משמעותית שכרם של הפקידים הבכירים במשרד, שרובם המוחלט רופאים ולכן זכאים גם הם לתוספות השכר.

 

 

אילן לוין, לשעבר הממונה על השכר במשרד האוצר, סיפר בשיחה עם "כלכליסט" כי אחת הבעיות העיקריות עם השכר של בכירי משרד הבריאות היא העובדה שהם אינם מועסקים בחוזים אישיים כמו יתר ההנהלות של משרדי הממשלה, אלא נכללים בחוזה הקיבוצי של הרופאים. "איך יכול להיות שבמשא ומתן עם הרופאים יושבים אנשים של משרד הבריאות שבעצמם מושפעים מהסכם השכר?", שואל לוין. "אתה הרי צריך אנשים שירסנו את דרישות השכר, ולכן יש כאן טעם לפגם. במשרדים אחרים הבכירים מועסקים בחוזים אישיים, מדרג סמנכ"ל ומעלה, וצמודים למדד המחירים לצרכן. זה לא אנושי לצפות מאדם לשים את האינטרסים האישיים שלו בצד, ולכן הם צריכים לנהל מערכת יחסי עבודה מבלי שיש להם צד אישי בעניין ולהישאר אובייקטיביים".

 

לא רק רופאים לשעבר נהנים

 

השכר הגבוה של בכירי משרד הבריאות לא עוצר רק במי שהם רופאים במקצועם, אלא מגיע גם לשני סמנכ"לים מקצועיים, יעקב קידר ודב פסט. אף שאינם רופאים, ולכן לא צמודים להסכם השכר שלהם, שכרו של כל אחד מהם בשנה החולפת הגיע לכ־54 אלף שקל ברוטו בחודש, סכום גבוה בהרבה ממה שמקבלים סמנכ"לי כוח אדם במשרדי ממשלה אחרים. לשם השוואה, ב־2011 השתכר סמנכ"ל משאבי אנוש במשרד החקלאות 35 אלף שקל בחודש ברוטו בממוצע.

 

אחד הטיעונים להצדקת שכרם הגבוה של פקידי משרד הבריאות הוא שאם המערכת מעוניינת למשוך אליה אנשים מוצלחים ומוכשרים, היא לא יכולה להרע את תנאי שכרם בעת המעבר שלהם מתוך מערכת הבריאות (בעיקר מבתי החולים) אל המשרד עצמו. ובכל זאת, יש דוגמאות למקרים שבהם מנהלים בכירים במגזר הפרטי עברו למגזר הציבורי תוך ירידה משמעותית בשכרם מתוך תחושת שליחות. כך למשל, אפשר להצביע על מנכ"ל חברת נייס לשעבר חיים שני, שהתמנה למנכ"ל משרד האוצר בתקופת השר הקודם יובל שטייניץ, או על מנכ"לית האוצר הנוכחית יעל אנדורן, וכך גם ראש אגף התקציבים לשעבר רם בלינקוב והחשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו.

 

"לא כולם באים מבתי החולים, חלק מהנהלת המשרד הגיע מהצבא", אומר לוין. "הם פורשים לפנסיה ומגיעים למשרד. אפשר גם לעשות שמירת שכר, כלומר לקחת מישהו ספציפי, מוכשר ומצוין מבית חולים, להקפיא את שכרו בנקודת הזמן ההיא ולהצמיד אותו למדד המחירים לצרכן במקום שימשיך להיות מוצמד לשכר של מנהלי בתי החולים".

 

אילן לוין, הממונה לשעבר על השכר במשרד האוצר: "במשרדים אחרים הבכירים מועסקים בחוזים אישיים, מדרג סמנכ"ל ומעלה. במשרד הבריאות הם נכללים בחוזה הקיבוצי של הרופאים" אילן לוין, הממונה לשעבר על השכר במשרד האוצר: "במשרדים אחרים הבכירים מועסקים בחוזים אישיים, מדרג סמנכ"ל ומעלה. במשרד הבריאות הם נכללים בחוזה הקיבוצי של הרופאים" צילום: נמרוד גליקמן

 

לוין מציין כי בעיה נוספת בתנאי ההעסקה של בכירי משרד הבריאות היא שחלקם מקבלים היתר לעסוק בעבודה פרטית, נוסף על תפקידם במשרד. נכון להיום, יש בהנהלת המשרד שניים כאלה: מיכאל דור ויורם לוטן, שרשאים להעניק שירותי רפואה באופן פרטי, תמורת תשלום. בנוסף, המדען הראשי של משרד הבריאות (ולשעבר מנכ"ל המשרד) ד"ר אבי ישראלי מחזיק בהיתר לעבודה נוספת, ומשמש גם יועץ לבית החולים הדסה.

 

אגב, המשרד הממשלתי היחיד שבו נהוגים תנאי שכר גבוהים כל כך הוא משרד המשפטים. השכר של פקידיו הבכירים ביותר צמוד לשכר שופטי בתי המשפט המחוזיים, ונע בין50 ל־60 אלף שקל בחודש, אבל לא מגיע לרמה של שיאני השכר במשרד הבריאות.

 

"צריכים לקבל אפילו יותר"

 

בשיחה עם "כלכליסט" הסביר מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו כי שכר בכירי המשרד הנו ראוי, ואם כבר הבעיה היא שהוא לא מספיק גבוה לטעמו. "מנהלי משרד הבריאות צריכים להשתכר יותר מאשר בבתי החולים, כי אחרת לא יהיו אנשים טובים שיגיעו לתפקידים ציבוריים במשרד הבריאות", אמר. לשאלה אם לא ניתן להשתמש במנגון של שמירת שכר, כפי שמציע לוין, השיב גמזו כי הוא אינו מכיר את הפרוצדורה הזו, וכי הוא הראשון שיהיה מוכן לנתק את שכרו מההצמדה למנהלי בתי החולים.

 

"אני חושש שהבעיה תחריף בשנים הקרובות בגלל הפיתוי הגדול במערכת הבריאות הפרטית", אמר גמזו. "רופאים מוכשרים כבר לא רוצים להיות מנהלי בתי חולים אלא מנהלי מחלקות, משום שכך הם יכולים להמשיך לעבוד במערכת הפרטית. יש חשש שהתגמול הנוכחי לבכירי משרד הבריאות לא יספיק בעתיד".

 

לגבי השאלה כיצד יכול להיות ששכרם של שני סמנכ"לים במשרד הבריאות שאינם בדרג רופאים גבוה משמעותית משכר של סמנכ"לים מקצועיים במשרדי ממשלה אחרים, השיבו במשרד הבריאות כי שכרם צמוד לשכר הסמנכ"לים בבתי החולים שמהם הגיעו לתפקידיהם הנוכחיים במשרד הבריאות.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x