פלוג: "הקטנת המסים הישירים תרמה לעלייה באי השיוויון בישראל"
נגידת בנק ישראל דיברה בכנס של מכון טאוב והתייחסה לאי השוויון בהכנסה הפנויה: "יש טרייד אוף בין גמישות שוק העבודה לבין אי שוויון בהכנסות הפנויות"
שתי תופעות בולטות במשק הישראלי, רמת האי שוויון הגבוהה וגמישת שוק העבודה בישראל, הן תופעות שקשורות זו לזו. כך אומרת נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, בכנס שעורך מכון טאוב בירושלים.
אי השוויון בהכנסה הפנויה בישראל הוא מהגבוהים בקרב המדינות המתקדמות, כך על פי נתוני מדד ג'יני אותם הציגה נגידת בנק ישראל.
- "אי־שוויון הוא לא תנאי הכרחי לצמיחה בשוק התעסוקה"
- הר החובות של הישראלים: נטל החוב שלכם כבד יותר ממה שסיפרו לכם
- רשות המסים תציג השבוע מתווה להעלאת הגבייה מחברות ארנק
קרנית פלוג צילום: אוראל כהן
לצד נתונים אלה, התייחסה פלוג לעובדה לפיה שוק העבודה בישראל הפך למאוד גמיש ב-15 השנים האחרונות - בישראל קיים שיעור השתתפות גבוה בשוק העבודה, כמו גם שיעור אבטלה נמוך יחסית. פלוג הציגה עוד נתונים לפיהם קיים מתאם גבוה בין שוק העבודה למחזור הכלכלי: השכר הריאלי ירד בזמן המשבר הכלכלי בכ-10 אחוזים, והחל להתאושש עם החזרה לצמיחה. תופעה דומה נרשמה גם בשיעור האבטלה, שעלתה בזמן המשבר, וירדה לאחריו. פלוג אמרה שלדעתה אי השוויון אינו בלתי קשור לגמישות שוק העבודה. לדבריה, "יש טרייד אוף בין גמישות שוק העבודה לבין אי שוויון בהכנסות הפנויות". הקטנת המסים הישירים ותשלומי ההעברה, היא הוסיפה, תרמו גם לגמישות שוק העבודה וגם לעלייה באי השוויון.
פלוג אמרה את הדברים במסגרת הכנס השנתי של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל בנושא הסיבות וההשלכות לאי־שוויון כלכלי, הנערך היום בישראל. בכנס נדונו מחקרים הסוקרים את הסיבות לזינוק באי־השוויון בהכנסות במרבית המדינות המפותחות וההשלכות הכלכליות־חברתיות, וכן נערך דיון על אי־שוויון בישראל.
השאלות שהציגה פלוג למשתתפי הכנס לאור הנתונים האלה: האם אנחנו באיזון נכון בין גמישות שוק העבודה לרמת אי השוויון בישראל? האם ניתן למצוא מדיניות שתתרום להפחתת אי השוויון בלי לפגוע בגמישות שוק העבודה?
בין היתר הוצג בכנס מחקר של פרופ' אייל קמחי וקיריל שרברמן, לפיו חלה הרעה במצבם היחסי של של העובדים בעשירונים השמיני והשביעי - כפי שקמחי ניסח זאת, "בשוק העבודה, מעמד הביניים הולך ונעלם". בנוסף הציג קמחי נתונים לפיהם אי השוויון בהכנסות בין שכירים הוא החריף ביותר בין עובדים בכלכלות המתקדמות, גם אם נרשמה בו מגמת ירידה מסוימת, במיוחד לאחר המשבר הכלכלי של אמצע העשור הקודם.
