שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

בני שטיינמץ מבקש לבטל את פסק הבורר עם יוסי לנגוצקי

במסגרת פסק ביניים דרמטי שניתן לפני כשנה נקבע כי סקורפיו של שטיינמץ תשלם 51 מיליון שקל לגיאולוג בגין איבוד זכויותיו במאגר תמר. החברה הפקידה ערבות למקרה שבקשתה לביטול פסק הבורר תידחה

תומר גנון וענת רואה 13:1624.10.13

סקורפיו של איש העסקים בני שטיינמץ הגישה בקשה לבטל את פסק הבורר לפיו היא תשלם 51 מיליון שקל ליוסי לנגוצקי ולעורכי דינו, בגין איבוד זכויותיו של הגיאולוג במאגר תמר. פסק הבוררות ניתן על ידי בועז אוקון, הבורר בסכסוך בין השניים. אוקון קבע את גובה הפיצוי כ-1% (הזכויות שאיבד לנגוצקי בשל סירובו של שטיינמץ לאפשר לו למצוא משקיע חלופי במאגר) משווי המאגר כיום.

 

סקורפיו טוענת בבקשה, שהוגשה על ידי עו"ד גד טיכו, כי: "במסגרת פסק הביניים קבע הבורר כי שומה עליו להכריע מה שיעור הסיכוי ההתחלתי שהיה ללנגוצקי לאתר משקיע חלופי במקום סקורפיו, ללא קשר להפרת ההסכם מצידה. הבורר פסק כי המבקשת פגעה בסיכוי שהיה ללנגוצקי לאתר מממן חלופי בשיעור 40%-50% וזאת מבלי שקבע מה היה שיעור הסיכוי ההתחלתי".

 

 

סקורפיו הפקידה ערבות למקרה שבקשתה לביטול פסק הבורר תידחה.

 

בפסק ביניים דרמטי שניתן כבר בחודש דצמבר על ידי אוקון נקבע כי סקורפיו, שותפתו לשעבר של לנגוצקי בגוף שהחזיק ב־5% מתמר - הפרה את ההסכם שהיה לה עמו, כשלא הודיעה לו מבעוד מועד על כוונתה לסגת מההשקעה בתמר. סקורפיו ויתרה על חלקה בתמר ללא תמורה בתחילת 2009, כאשר סברה כי רמת הסיכון הנעוצה בקידוח הינה גבוהה מדי. שבועות ספורים לאחר מכן, גילו השותפים שנותרו בתמר את מאגר הגז הגדול.

 

 בני שטיינמץ ויוסי לנגוצקי בני שטיינמץ ויוסי לנגוצקי צילום: עמית שעל

 

לנגוצקי טען במסגרת תביעתו נגד החברה כי ההודעה בעניין פרישת סקורפיו מתמר נמסרה לו בשלב מאוחר מדי, שמנע ממנו לאתר שותף אחר לתגלית. כתוצאה מכך, טען, הוא החמיץ את ההזדמנות להיות שותף בתגלית הגז הגדולה.

 

זכויותיהם של סקורפיו ולנגוצקי בתמר "התאיידו", לאחר שהשותפות לא השקיעה בפיתוח המאגר 2.2 מיליון דולר. בפסק הבוררות קבע אוקון כי לנגוצקי הצליח להוכיח שסקורפיו התעלמה מחובתה לסייע לו למצוא גורם חלופי שיסייע לו לממן את ההשקעה, כאשר עוד ניתן היה לעשות זאת, והתנערה מחובתה למסור לו הודעה על פרישתה בעיתוי מתאים. "לנגוצקי הצליח להראות שהוראותיו של הסכם היסוד לא עניינו את סקורפיו, שהודרכה על ידי האינטרסים שלה", קבע אוקון. "התוצאה המצטברת היא שסקורפיו הפרה באופן בוטה את החובה לשתף פעולה עם לנגוצקי".

 

בין השאר, קבע אוקון כי שטיינמץ כלל לא קרא את הסכם היסוד בין סקורפיו ללנגוצקי. הוא ציטט את הצהרתו של שטיינמץ שניתנה בפניו ובמסגרתה אמר: "אני לא קורא הסכמים של חמישה דפים ובטח שלא קורא הסכמים כאלה. בשביל זה אני מעסיק הרבה מאוד אנשים".

 

הדיון בבוררות בין לנגוצקי וסקורפיו פוצל לשני שלבים, בינואר הוכרעה שאלת האחריות של סקורפיו כלפי לנגוצקי. כעת נקבע שיעור הפיצויים שיקבל הגיאולוג. לנגוצקי דרש פיצוי של 100–120 מיליון דולר, ועו"ד יוסי שגב, שייצג אותו במסגרת הסכם שכר טרחה המותנה בהצלחה, אמור לקבל כ־15% מהסכום שנפסק בתוספת מע"מ.

 

איך התחילה הפרשה

 

לקראת סוף שנות ה-90 יזם לנגוצקי סקר בדבר חיפושי נפט וגז טבעי בים התיכון במטרה לאתר אתרים פוטנציאלים להפקת גז ונפט. הממצאים הצביעו על סבירות להימצאות נפט וגז טבעי מתחת לקרקעית הים. בתחילת 1999 פנה לנגוצקי לממונה על ענייני הנפט ממשרד התשתיות, ד"ר יחזקאל דרוקמן, בבקשה לקבל "היתר מוקדם עם זכות קדימה - 'גל'.

 

במקביל עניין לנגוצקי את חברת חיפושי הנפט הבריטית BG באזור החיפושים, והעביר לה את כל זכויותיו בבקשה לקבל היתרים לחיפוש גז. בתמורה קיבל אופציה לרכוש חזרה 5% מהזכויות בהיתרים תמורת אותו סכום ששילמו שני שותפים ישראלים אחרים שיכנסו לפרויקט.

 

כיוון שהמיזם דרש השקעה כספית גדולה נכנסה סקורפיו של בני שטיינמץ לתמונה. לנגוצקי ביקש לממש את האופציה לרכישת 5% מהזכויות בתמר מחלקה של BG במיזם, ועל מנת להשיג את ההון הדרוש פנה לשטיינמץ.

 

טרם חבירת בני שטיינמץ למיזם שלח לו לנגוצקי נתונים אודות שטחי רשיונות באגן הים התיכון, וציין את ההערכות הגיאולוגיות לגבי התגלית האפשרית בהם. לגבי תמר העריך לנגוצקי כי הוא עשוי להכיל גז בכמות של 45 TCF (טריליון רגל מעוקב). כיום ההערכה המעודכנת ביותר לגבי מאגר תמר מדברת על רזרבות מוכחות של 9 TCF.

 

החלק של לנגוצקי – 1% מתמר

 

בסוף המו"מ בין לנגוצקי לבני שטיינמץ נקבע כי שניהם יקימו יחד תאגיד החזקות ששטיינמץ יחזיק ב-80% מהזכויות בו ולנגוצקי יחזיק ב-20% מהזכויות בו. עקב העובדה כי חלקו המקורי של לנגוצקי היה אופציה ל-5% מתמר, ירד חלקו ל-1% מהתגלית נטו לאחר ההסכם. עם זאת, מדובר בנתח בדילול מלא, מאחר ושטיינמץ התחייב לבצע את כל ההשקעות הדרושות, כולל אלה המיוחסות לחלקו של לנגוצקי.

 

במסגרת אותו הסכם נקבע כי לנגוצקי יקבל שכר חודשי של 2,000 דולר כיועץ של תאגיד החזקות.

 

שווי מאגר תמר נאמד על ידי ועדת ששינסקי בכ-9.1 מיליארד שקל בלבד אחרי יישום חוק ששינסקי בכנסת. בפסק הדיון הוערך שווי מאגר תמר ב-8 מיליארד דולר, אך הערכה זו דומה יותר להערכות שנשמעו בשוק ההון טרם המלצות ועדת ששינסקי.

 

יחד עם עו"ד שגב ייצגו את לנגוצקי עורכי הדין תומר שקרצי ובעז שגב. סקורפיו יוצגה על ידי עורכי הדין רונן יניב וגדעון שפק.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x