$
דעות

לפונדקאיות מגיע חוק חדש

מדוע המחוקק לא הסדיר עד היום את תחום הפיקוח על מרכזי הפונדקאות?

מינה יולזרי ועדה אטיאס 08:3525.10.13

פונדקאות והסדר פונדקאות הם תהליכים שלהם משמעויות מוסריות, רפואיות, וחברתיות מורכבות. האם הפונדקאית עוברת תהליכים רפואיים שעלול להיות בהם סיכון בריאותי, בהם, טיפולים הורמונליים והריון, שמחייבים אותה לשמור על אורח חיים מסוים. בסופו של התהליך היא מוסרת את היילוד להוריו הביולוגים ואז חוזרת לחייה. אמנם, מקבלת הפונדקאית פיצוי כספי, אבל במידה מסוימת היא אמורה לחזור לשגרה ולטפל בעצמה ובמשפחתה כשנפשה, כמו גופה, עדיין מנסים להתאושש מהתהליך הארוך והמפרך שחוותה.

 

מתוך הבנה של הצורך בליווי תהליכי פונדקאות על ידי גורם מקצועי, המחוקק הישראלי קבע סכום של 9,000 שקל שיוקדש לצורך ליווי פסיכו-סוציאלי או פסיכולוגי עבור הפונדקאית ומשפחתה. סכום זה מופקד לחשבון נאמנות מיוחד על שם הפונדקאית על ידי הזוג המבקש להרות באמצעות פונדקאות. בפועל, מעט פונדקאיות נעזרות בסכומים האלה, מסיבות שונות. חלקן מעדיפות להתעלם מרגשות קשים ומהצורך בהכלה רגשית, מתוך חשש להראות חולשה או ספק לגבי הבחירה הבלתי שגרתית שעשו כאם פונדקאית. קיימות גם נשים שאינן נוטות לצרוך שירותים שכרוכים בטיפול רגשי באופן כללי, ולכן אינן נוטות לעשות זאת גם הפעם. סיבה נוספת יכולה להיות יצירת בסיס עתידי לבקשת חלק מהכסף או כולו, כתמורה נוספת מעבר לתמורה שהיא מקבלת כפונדקאית. אולם גם נשים שמעוניינות בליווי התהליך, נתקלות לא פעם בחוסר נגישות לגורמים מטפלים ובקושי לבחור אדם מתאים, שעליו הן סומכות ושלא יסב נזק.

 

הריון. המחוקק הישראלי קבע סכום של 9,000 שקל שיוקדש לצורך ליווי פסיכו-סוציאלי או פסיכולוגי עבור הפונדקאית ומשפחתה הריון. המחוקק הישראלי קבע סכום של 9,000 שקל שיוקדש לצורך ליווי פסיכו-סוציאלי או פסיכולוגי עבור הפונדקאית ומשפחתה צילום: שאטרסטוק

 

רוב תהליכי הפונדקאות בארץ מוסדרים באמצעות גופים המכונים "מרכזים", מושג שנתבע היטב בגלל הגוף הראשון שקם בארץ לצורך ליווי וטיפול בזוגות ובפונדקאיות בתהליכי פונדקאות. הליווי האישי והצמוד שמציעים חלק מהמרכזים כולל מנגנוני טיפול, הכוונה, יעוץ וגישור במצבי קונפליקט. חשוב לציין, מדובר בשירות שהוא מעבר למה שמספק עורך דין, מכיוון שמקרה של פונדקאות לא מספיק להבין ולהכיר את החוק היבש. המרכזים הללו הם הגורם המקצועי היחיד שנוכח לכל אורך התהליך, מלווה, לעיתים גם באופן פיזי, ומייעץ לצדדים בכל אחד מהאספקטים השונים שלו: ההתמודדות הרגשית, התהליכים הרפואיים, ההתנהלות מול המעגל החברתי והמשפחתי והחזרה לשגרה. משום כך, יש חשיבות עילאית לכך שהאנשים שמטפלים בנושא כל כך רגיש יהיו מוסמכים לכך.

 

לצערנו הרב, בשנים האחרונות אנו עדים למצב בו קמו גופים, הקוראים לעצמם "מרכזים" העוסקים בפונדקאות, שמטבע הדברים נאלצים להתמודד עם המורכבויות הרבות שהליך זה טומן בחובו וללוות את הזוגות המיועדים ואת הפונדקאית. חלקם נסגרים לאחר תקופה קצרה וחלקם פועלים "במשרה חלקית", תוך שהם מנהלים במקביל עסקים נוספים בתחומים אחרים. תופעה זו מטרידה ביותר משום שרובם מנוהלים על ידי אנשים חסרי השכלה או בעלי השכלה בתחומים שלא תמיד רלוונטיים לתחום הפונדקאות.

 

בישראל, יש לציין, המחוקק מעולם לא דרש רישום מסודר של "מרכזים", לא יצר רשימת דרישות וקריטריונים למי שמנהל "מרכז" ומעולם לא העלה דרישה של פיקוח על אותם מרכזים. לצורך המחשה, גם אדם בעל עבר פלילי יכול לנהל "מרכז" מהסוג הזה ולטפל בלקוחותיו בתהליכי פונדקאות הן בארץ והן בתהליכים עבור תושבי הארץ שנעשים בחו"ל. מצב זה, בו אין הגדרה מסודרת בחוק לגבי אופי הגורם המוסמך לנהל מרכזי פונדקאות, יכול להוביל למצב של פגיעה הן בזוגות והם בפונדקאיות.

 

הפגיעה יכולה להיות אובדן זמן וכסף, או פגיעה רגשית ובריאותית. בנוסף, מצבים בהם עין לא מקצועית בוחנת את הפונדקאית יכול ליצור מצג שווא לגבי התאמת הפונדקאית לתהליך. למשל, פונדקאית שחיה בסביבה שמתנגדת לתהליך, עלולה להיות חשופה לכעס ולאי הבנה, שיפעילו עליה לחץ רב ושעלולים להשפיע על רמת המחויבות שלה לתהליך. במקרים אחרים, קיים חשש שאדם שלא עבר הכשרה מתאימה לא יוכל להתמודד עם הניואנסים הרבים שכרוכים בתהליך הפונדקאות המחייבים מעורבות של גורם מקצועי, בעל השכלה והכשרה מתאימים, שכן הרבה יכול להשתבש בתהליך המורכב הזה.

 

סוגיה נוספת שחשוב לתת עליה את הדעת היא היעדר היכולת למצות את הדין או להעניש את מי שאינו איש מקצוע, ובכל זאת עוסק בתחום הפונדקאות. כיום, במידה והעומד בראש המרכז אינו איש מקצוע אשר עשוי עקב אי התנהלות תקינה ו/או אתית לאבד את רישיונו המקצועי, יכולים שיקולים עסקיים וכלכליים לגבור על שיקולים מקצועיים מוסריים ולסכן את הצדדים בתהליך.

 

משום כך, מפליא ביותר שהמחוקק הישראלי לא נתן דעתו להסדיר את תחום הפיקוח על מרכזי הפונדקאות. נכון להיום, מדובר בתחום פרוץ לחלוטין, דווקא בנושא רגיש וחשוב כל כך, שעלולות להיות לו השלכות רגשיות, חברתיות ורפואיות קשות. לשם השוואה, החקיקה בתחום האימוץ בישראל שונה לחלוטין. מדובר בתחום בו הנושא הרגולטורי מפותח מאוד ומסודר הן בישראל והן בעולם כולו, במטרה למנוע מצב של סחר בילדים. משרד הרווחה, שאמון על הנושא, מפקח על גופים הפועלים בתחום לאורך כל השלבים עד שתהליך האימוץ מושלם. גם במקרה של אימוץ בינלאומי, הגורמים המעורבים נדרשים להיות עמותות מאושרות שנתונות תחת פיקוח במדינות המקור של הילד המאומץ.

 

לאור כל אלה, יש חשיבות מכרעת שהמדינה תיקח אחריות ותפעל בכיוון של עיגון בחקיקה של הרשאים לעסוק בליווי הפונדקאות והשוואת המצב הרגולטורי לזה של חוק האימוץ. הרי בשני המקרים מדובר באלטרנטיבות נוספות ליצירת משפחה ולכן לשתיהן יש חשיבות זהה המחייבת התייחסות בחוק הישראלי. הסדרת הנושא תביא לכך שהמרכזים המלווים את תהליך הפונדקאות ינוהלו על ידי אנשים בעלי ידע וניסיון מתאימים, שיעסקו אך ורק בתחום זה ויפתחו בו מומחיות נדרשת. מאות הליכי פונדקאות שהתקיימו לאורך 17 השנים האחרונות מאז נכנס חוק הפונדקאות לתוקף, מראים כי לא מדובר באפיזודה חולפת. על המחוקק הישראלי להתאים את החקיקה להתפתחויות בחברה הישראלית ולא להשאיר אותו כתחום פרוץ. אם היום נדרשת הסמכה ורישיון למי שרוצה לעסוק ברפואה, עריכת דין, ראיית חשבון ואף בתיווך נדל"ן שאינו עוסק בדיני נפשות, אין שום היגיון בכך שתחום כל כך רגיש כמו פונדקאות לא ייכלל ברשימה זו.

 

הכותבות הן עובדות סוציאליות, בעלות תואר שני עם התמחות בטיפול זוגי ומשפחתי, מנהלות המרכז להורות באמצעות פונדקאות

בטל שלח
    לכל התגובות
    x