• תפריט
בארץ

משפחה בעשירון העליון משתכרת פי 13 מבעשירון התחתון

נתונים חדשים שפרסם ביטוח לאומי מראים שמצבם של השכירים בישראל רע בהרבה מזה שמשתקף מנתוני הלמ"ס. פערי השכר בין גברים לנשים גבוהים מדי, ושכר הברוטו בחודש נמוך ב־16% מהשכר הממוצע המוצהר

מיקי פלד 12:1415.10.13

5,831 שקל - זהו השכר ברוטו שחצי מהשכירים במשק בישראל מביאים הביתה פחות ממנו בכל חודש. נתון זה של השכר החציוני (חצי מעל, חצי מתחת) נחשף בעיבודים חדשים של ביטוח לאומי לפי מאגרי המידע שברשותו, ומספק מבט נוסף על הפער שבין הסטטיסטיקה השוטפת - ולפיה השכר הממוצע בישראל לפני שנתיים עמד על 9,461 שקל ברוטו בחודש - לבין המציאות היומיומית של מחצית מהציבור העובד.

 

לטבלה השכר לפי יישובים לחצו כאן

 

פער זה מלמד עד כמה מעוות נתון השכר הממוצע את החיים האמיתיים שחווים בתלוש השכר שלהם רובם של העובדים במשק. זאת משום שהשכר הממוצע נזרק מעלה עקב משכורות העתק שמקבלת קבוצה קטנה ומצומצמת של שכירים בכירים.

 

 

בניגוד לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), נתוני ביטוח לאומי לא מסתמכים על סקר אלא על נתוני התשלום בפועל של עובדים, מעסיקים ועצמאים. כשבוחנים את הנתונים הללו אפשר לראות שהסתמכות על נתון השכר הממוצע בעייתית לא רק כי הנתון לא רלבנטי עבור רוב העובדים בישראל, אלא גם כי הוא אינו מתחשב באפשרות של עבודה חלקית.

 

כשמביאים בחשבון כי עובדים רבים חווים פרקי היעדר תעסוקה במהלך השנה, רואים כי השכר ברוטו הממוצע שמשתכר שכיר מדי חודש הוא בפועל 7,964 שקל - 16% פחות מהנתון המקובל של השכר הממוצע המוצהר.

 

פער של 65% בין גבר לאשה

 

מספרים רבים פרוסים על פני 200 עמודי הדו"ח של ביטוח לאומי, והתמונה שהם מציירים היא מורכבת. מצד אחד, נרשמה עלייה של כ־5% בשכר החציוני בין 2010 ל־2011, בדומה לזו שנרשמה בשכר הממוצע. עלייה כזו מראה כי השכר הריאלי, זה שבניכוי האינפלציה, עלה בשנתיים האלו, וזו ללא ספק בשורה חיובית.

  

מצד שני, הפערים עדיין גדולים. אם מחלקים את כל המשפחות העובדות לפי רמת ההכנסה שלהן, רואים כי ההכנסה של המשפחות בשבעת העשירונים הראשונים קטנה אפילו מההכנסה הארצית הממוצעת שעומדת על 17,097 שקל בחודש ברוטו לזוג נשוי.

 

ההכנסה הממוצעת של משפחת עובדים של זוג נשוי בעשירון העליון הגיעה ב־2011 לכ־55,170 שקל - פי 13 בהשוואה ל־4,142 שקל בעשירון התחתון. הקצבאות שמחלק ביטוח לאומי והמסים שבאופן יחסי מוטלים ביתר שאת יותר על המשפחה מהעשירון העליון אמורים לצמצם מעט את אי־השוויון בהכנסות. עם זאת, כאשר 70% מהמשפחות בישראל קרובות יותר מבחינת הכנסה ברוטו לעשירון התחתון מאשר לעליון, קשה לומר שמדובר במצב טוב.

 

מאגר המידע של ביטוח לאומי מאפשר להסתכל על השכר הממוצע גם לפי יישוב, ובכך לקבל פרספקטיבה חדשה על פערי השכר בין משפחות לבין משפחות בפריפריה. באופן לא מפתיע, ההכנסה החודשית הגבוהה ביותר למשפחה היתה בתל אביב עם 23,485 שקל ברוטו, ולאחר מכן דווקא בחיפה עם כמעט 22 אלף שקל. מבין הערים הגדולות, בירושלים ההכנסה הממוצעת נמוכה אפילו יותר מהממוצע הארצי — 11,372 שקל בחודש למשפחה.

 

נתניהו. גם בניכוי הערבים והחרדים מצבנו לא מזהיר נתניהו. גם בניכוי הערבים והחרדים מצבנו לא מזהיר צילום: אלכס קולומויסקי

  

הפערים הבולטים ביותר לעין הם בין היישובים היהודיים ליישובים הערביים, שהפער בשכר הממוצע ביניהם עמד על 31%. בנצרת, אחת הערים הערביות המרכזיות בישראל, עמד השכר ברוטו הממוצע לעובד על כ־6,400 שקל בחודש, פחות אפילו מהממוצע הארצי. סביון מובילה כמובן את טבלת השכר הממוצע לעובד עם 21,960 שקל ברוטו בחודש, ואת טבלת היישובים סוגרת העיר החרדית מודיעין עילית עם 5,062 שקל.

 

הפערים ניכרים לא רק בין המגזרים אלא גם בין המגדרים. ב־2011 השכר הממוצע לחודש עבודה של נשים היה כ־65% מהשכר הממוצע של הגברים - הגבר הממוצע השתכר כ־11,800 שקל בחודש ברוטו והאשה הממוצעת 7,605 שקל. אגב, הנתונים מראים כי ככל שהשכר הממוצע של הגברים עולה, הפער בין שכר הגברים לבין שכר הנשים גדל גם הוא. לדוגמה, בסביון השכר של הגברים הוא הגבוה ביותר (27,634 שקל בחודש), והשכר הממוצע של הנשים הוא רק כמחצית ממנו (14,466 שקל).

 

המדינה לא מספקת פתרונות

 

הפערים בין הסטטיסטיקה למציאות, כמו אלה בין עשירים ועניים, יהודים וערבים וגברים ונשים, לא נמצאים על שולחן הדיונים של הממשלה. השבוע יציינו בעולם את היום הבינלאומי למלחמה בעוני, ושר הרווחה מאיר כהן צפוי לומר כמה מילים בנושא על חשיבות הורדת שיעור העניים ואי־השוויון. אולם עד כה לא כהן ולא אלו שלפניו הצליחו להציג תוכנית ברורה וממשית לצמצום מיטבי של ממדי העוני בישראל, מהגבוהים בעולם המערבי, כאשר אחת מכל חמש משפחות במדינה מוגדרת כענייה.

 

בניגוד לדברים קודמים שאמר ראש הממשלה בנימין נתניהו, בניכוי ערבים וחרדים מצבנו עדיין לא טוב, שכן לפי מחקר של פרופ' מומי דהן מהאוניברסיטה העברית, גם בניכוי שתי אוכלוסיות אלה שיעור המשפחות העניות בישראל יורד רק ל־16.5% במקום 20%. זו גם הסיבה לכך ששילוב של חרדים וערבים בשוק העבודה אולי יגדיל את הכנסתם ויוציא חלק גדול מהם מעוני, אבל לא יעזור לשפר באופן מהותי את הסטטיסטיקה העגומה של המציאות בישראל.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x