שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דו"ח מבקר המדינה
דוח המבקר 2013 דף כתבה

דו"ח המבקר

אגף שוק ההון התרשל באכיפה על גופי הפנסיה הרוכשים אג"ח קונצרניות

המבקר מצא שאגף שוק ההון לא העיר לגופי פנסיה שלא הגדירו מדיניות השקעות ברורה ביחס לדרישת בטוחות בעת רכישת אג"ח קונצרניות. קובע: על שלושת הרגולטורים בתחום הפיננסים לפעול בשיתוף פעולה לצמצום פערי רגולציה בתחום השקעה באג"ח קונצרניות כדי לצמצם את הסיכון לציבור החוסכים

רחלי בינדמן 16:0215.10.13

מבקר המדינה מטיל ביקורת חריפה על התנהלות אגף שוק ההון במשרד האוצר, שבראשו עמד עד לסוף אוגוסט, פרופ' עודד שריג, בכל הנוגע לאכיפה והפיקוח על גופי הפנסיה הרוכשים אג"ח קונצרניות.

 

יצוין כי בדיקת "כלכליסט" הזהירה שרשת הביטחון שאמורה להציל את המשקיעים מלאה חורים. גם בקריסות הבאות האג"ח שבידי הציבור יהפכו לזבל.

 

האגף אמון על פיקוח ואכיפה אחר גופי הפנסיה. המבקר מטיל אף חיצי ביקורת על הרגולטור המקביל לאגף, רשות ני"ע האמונה לפקח על קרנות הנאמנות שנקט אף בגישה מרוככת עוד יותר בכל הנוגע להשקעה באג"ח קונצרניות. בשורה התחתונה, דורש המבקר משלושת הרגולטורים – בנק ישראל, אגף שוק ההון במשרד האוצר ורשות ני"ע לשתף ביניהם פעולה לצמצום הפערים הרגולטורים ביניהם בנושא. זאת ברקע עליה חדשה במספר החברון שנכנסות להליכים של הסדרי חוב.

 

"מאז הרבעון הראשון של 2010 לא עקב האגף באופן שוטף אחר קיומן של בטוחות ואחר איכותן בהנפקות של אג"ח לא ממשלתיות, שבהן השתתפו גופים מוסדיים שבפיקוחו", כתב המבקר. "מתבקש היה כי אגף שוק ההון יעקוב אחר הביטחונות הניתנים למחזיקי האג"ח ואף ישקול לקדם פעולות נוספות שיביאו להגדלת משקל האג"ח המובטח הנרכש על ידי המשקיעים המוסדיים ולהעלאת איכות הביטחונות אך הוא לא עשה כן".

 

המבקר אמנם מחמיא לאגף על הצעד החשוב שעשה ביולי 2010 עת יישם את המלצות ועדת חודק לשיפור ההגנות שעל גופי הפנסיה לדרוש בעת רכישת אג"ח קונצרניות. עם זאת, הוא תוקף את האגף על כך שלא עקב מספיק כדי לוודא שגופי הפנסיה דורשים בטוחות בפועל בעת רכישת אג"ח קונצרניות.

 

עוד מצא המבקר כי למעלה ממחצית מהאג"ח הלא ממשלתיות ותעודות הסל האג"חיות (52%) בהיקף של 77.7 מיליארד שקל מוחזקות בידי גופי הפנסיה, שכלל לא קבעו מדיניות השקעה לעניין קיומן של בטוחות, או סדר קדימות הנשייה בעת פירעון החוב. המבקר תוקף את האגף "שלא בדק את מדיניות ההשקעה של הגופים המוסדיים בכל הנוגע לקיומן של בטוחות". עוד קובע המבקר "אף על פי שהיו בידיו מסמכים של מדיניות ההשקעה של גופים מוסדיים רבים, המשקיעים עשרות מיליארדי שקלים באג"ח אלו עבור ציבור העמיתים שלהם, האגף לא העיר לגופים המוסדיים שלא הגדירו מדיניות השקעות המבוססת על קיומן של בטוחות".

 

המבקר טוען גם כי האגף לא העיר לגופים שבחרו לפטור את עצמם מלדרוש אמות מידה פיננסיות בשעת השתתפות בהרחבת סדרת אג"ח קיימת (שלא כפופה לדרישות חודק).

 

למעשה, מבדיקת מבקר המדינה עולה כי אגף שוק ההון ביצע בינואר 2011 בדיקה לצורך מעקב אחר יישום מסקנות חודק. מהבדיקה התברר כי היקף ההנפקות המבוצעות באמצעות הרחבת סדרה גדול מאד ולכן בפועל הנפקות רבות מבוצעות ללא התייחסות כלל לדרישות חודק.

 

כך, התגלה כי 16 הנפקות אג"ח, בהיקף של 2.3 מיליארד שקל נעשו בשיטה של הרחבת סדרה – דובר אז ב-58% מהיקף ההנפקות שבוצעו. עוד התברר כי חברות יכולות להמשיך ולהנפיק אג"ח באמצעות הרחבה סדרה מאותה עת בהיקף נוסף של 8.5 מיליארד שקל ובתקופה של 8.5 שנים בסך הכל. כתוצאה מהבדיקה החליט האגף לבטל את ההקלה על יישום חודק לגבי הרחבות סדרה ופרסם חוזר שדרש מגופי הפנסיה לגבש מדיניות השקעה גם לגבי הרחבות סדרה.  

 

עודד שריג, לשעבר המפקח על שוק ההון והביטוח באוצר עודד שריג, לשעבר המפקח על שוק ההון והביטוח באוצר צילום: נועם מושקוביץ'

 

עם זאת, לגופים המוסדיים ניתנה אפשרות לסטות מהמדיניות לגבי הרחבת סדרה ספציפית. מבקר המדינה ביצע בדיקה של התנהלות תשעה גופי פנסיה בעת השתתפות בהרחבות סדרה. מהבדיקה עלה כי שישה גופים פטרו עצמם דרך מדיניות ההשקעה שקבעו מלדרוש אמות מידה פיננסיות בהרחבת סדרה וזאת גם לאחר יישום חוזר ההבהרה של האגף בנושא.

 

בשורה התחתונה המבקר ממליץ לאגף שוק ההון לחייב את הגופים המוסדיים לדרוש גם בטחונות בהנפקות אג"ח. כדי למנוע פגיעה בשוק ההון, מציין המבקר כי על האגף לשקול לקבוע תקופת מעבר נאותה שתאפשר לשוק להיערך ליישום הוראותיו.

 

בשולי הביקורת, מעיר המבקר לאגף שוק ההון גם על האופן שבו הוא מבצע את הביקורות שלו "לדעת משרד המבקר מן הראוי שהליכי הבדיקה של אגף שוק ההון בגופים המפוקחים יכללו דוח סיכום של הבדיקה, גם אם לא התגלו בה ממצאים. מן הראוי שבדיקות שמתבצעות יהיו מתועדות וממחושבות".

 

המבקר שולח חיצי ביקורת גם על הרגולטור המקביל של אגף שוק ההון – רשות ני"ע. הרשות, שבראשה עומד פרופ' שמואל האוזר, בחרה שלא ליישם כללים מקבילים לחודק בכל הנוגע לרכישה של אג"ח קונצרניות על ידי מנהלי קרנות הנאמנות עליהן היא מפקחת. כלומר, נוצר פער רגולטורי בין דרישות אגף שוק ההון המפקח על גופי הפנסיה לבין דרישות הרשות. ההחלטה שלא ליישם כללי חודק מקבילים על קרנות הנאמנות התקבלה בתקופתו של היו"ר הקודם, פרופ' זוהר גושן.

 

באופן אבסורדי נוצר מצב שאג"ח קונצרניות רבות שלא ענו על דרישות חודק, התגלגלו לפתחם של המשקיעים בקרנות הנאמנות שלא כפופים לדרישות דומות. "החלטת רשות ני"ע שלא לחייב את קרנות הנאמנות לקבוע מדיניות השקעות לעניין תניות חוזיות ואמות מידה פיננסיות עלולה לפגוע ביכולת לחזק את ההגנות החוזיות לעמיתי הקרנות המושקעים באג"ח קונצרניות" קבע המבקר.

 

לסיכום, קובע המבקר כי אגף שוק ההון "לא עשה מספיק לשיפור ההגנות הניתנות לרוכשי אג"ח. הביקורת העלתה שורה של ליקויים בפיקוח ובהסדרה של אגף שוק ההון. על האגף לעקוב אחר הביטחונות הניתנים למחזיקי האג"ח ולשקול פעולות נוספות שיביאו להגדלת משקלו של האג"ח המובטח הנרכש על ידי הגופים המוסדיים ולהעלאת איכות הביטחונות". המבקר נוזף באגף על כך ש"זו הפעם השלישית שבו מעיר משרד המבקר על חשיבות הבדיקה של הביטחונות. על אגף שוק ההון לנקוט בהקדם כל הצעדים המתחייבים כדי לתקן את הליקויים".

 

המבקר גם לא מקבל את הגישה של אגף שוק ההון לבצע הסדרה של השוק הקונצרני בדמות הסדרה שאינה מחייבת, וללא אכיפה נאותה של הוראותיה. "גישה כזו פוגעת ביכולת לייצר משמעת שוק, מגבילה את היכולת לצמצם את הפערים בכוח השוק שיש למנפיקי אג"ח מול המשקיעים המוסדיים, פוגעת בשכלול השוק ויוצרת פערים בין רגולטורים שונים".

 

בשורה התחתונה מבקש המבקר משלושת הרגולטורים בתחום הפיננסים – בנק ישראל, אגף שוק ההון ורשות ני"ע לשתף פעולה ולצמצם את הפערים הרגולטורים ביניהם. "מדובר בכספים שהגופים המוסדיים משקיעים עבור ציבור החוסכים בלי שגופים אלה נושאים בסיכוני ההשקעה ועבור אזרחים רבים מדובר בחסכונותיהם היחידים לפנסיה. על כן חשוב שמקבלי ההחלטות ינקטו צעדים מחייבים הן לצמצום הסיכונים שכספי החוסכים והמשקיעים באג"ח קונצרניות חשופים אליהם, והן לצמצם את התרחבות התופעה של כניסת לווים להסדרי חוב, הגורמים נזקים לחוסכים ולשוק ההון במדינת ישראל".

 

תגובת אגף שוק ההון באוצר

 

"ממצאי בדיקת שוק האג"ח הקונצרני מבהירים באופן חד משמעי כי חל שינוי מהותי, ניכר ויסודי בשוק האג"ח הקונצרני בישראל. מבחינת ההנפקות של הסדרות החדשות בשנים האחרונות, עולה כי חלק גדול מהן הונפקו בגיבוי של ביטחונות. כך למשל, במחצית 2013 פחות מ20% מההנפקות היו ללא בטחונות. איסור גורף על השקעות באג"ח ללא בטחונות עלול לפגוע בפעילות שוק ההון בכלל ובהשקעות המוסדיים והתשואה לעמיתים בפרט. כמו כן, ניהול סיכונים מושכל מתייחס בין היתר להמצאת בטחונות".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x