תיקון עולם: מכוער, אבל טעים

ב־2005 פרסם המשרד להגנת הסביבה תוצאות סקר שבדק את הרכב האשפה בישראל. כצפוי, בישראל כמו כמעט בכל העולם המערבי, 40% מהפסולת המושלכת מדי יום במשקי הבית היא שאריות מזון. נתון עוד יותר מדאיג הוא שכ־40% מהפירות והירקות בבריטניה, למשל, אינו מגיע כלל למדפי המרכולים. רשתות השיווק, בהתאם להעדפות של הצרכנים, פשוט מסרבות לקבל פירות וירקות מכוערים.

תבואת העץ והשדה, מה לעשות, רחוקה משלמות. תותים הם לרוב לא יותר מאוסף חטוטרות מפלצתי, קולרבים אוהבים לפתח נמשים, עגבניות לעולם אינן מופת של עגלגלות, ומלפפונים וגזרים רחוקים מהגזרה הדקה של דוגמניות־העל. תפיסת היופי שלנו מובילה לבזבוז משווע.

ירקות צילום: נמרוד גליקמן

בשנים האחרונות החלו לא מעט אנשים לרכוש את הירקות שלהם מחקלאים מקומיים בארץ. מלפפונים עם עיקול בלתי אסתטי הצליחו אפילו לחדור אל המדף בחנויות האורגניות, ועם ההיכרות באה גם ההכרה. "חריגים קולינריים" (CulinARy MiSfiTS) היא חברת קייטרינג ברלינאית שהמטבח שלה מבוסס על פירות וירקות חריגים בחיצוניותם. "אנחנו רואים בהם יצירות אמנות", כתבו היזמיות ליה ברמסק וטניה קרקובסקי באתר שלהן. מתחילת 2012 יוצאות שתי המעצבות־בשלניות כל יום לחוות אורגניות מסביב לברלין ורוכשות את התוצרת הכעורה שלא עוברת את סף המרכול, במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק. האם יש כאן היגיון עסקי? קרקובסקי משיבה במייל: "אנחנו מצליחות להגדיל את שולי הרווח שלנו משמעותית משום שאנחנו משלמות מעט על ירקות שאין להם קונה". מה שקרקובסקי לא מספרת זה שבזכות ההגשות יוצאות הדופן והאידיאולוגיה הסביבתית הפך הקייטרינג ללהיט בבירה הגרמנית.

"חריגים קולינריים" צמח על קרקע פוריה: ביולי האחרון השיקו שלושה סטודנטים גרמנים קמפיין בשם "פירות מכוערים" (Ugly Fruits). השלושה הציעו לשנות את טעמם של הצרכנים באמצעות הקמה של רשת מרכולים שתתמחה במכירת פירות מכוערים. הקמפיין זכה לחשיפה עצומה, והשלושה הוצפו בפניות של צרכנים שרצו לדעת מתי הרשת תיפתח. "נראה שהביקוש קיים", כותב מוריץ גלוק, אחד מיוזמי הקמפיין במייל. "הופתענו לגלות שהרבה אנשים ישמחו לרכוש תוצרת שמשיקולים אסתטיים פשוט מושלכת לזבל. מחיר או אידיאולוגיה – נראה שקונים לא יחסרו".

אבל יותר מהכל, נראה שהאתגר של האכלת האנושות הוא זה שצריך לשנות את הרגלי הצריכה של כולנו. עד 2050 יצטרפו לאוכלוסיית העולם עוד כ־3 מיליארד פיות. באו"ם מעריכים שכדי להאכיל את כולם ייצור המזון יהיה חייב לצמוח ב־70%. תנועת הפירות המכוערים מציעה אולי את אחת הדרכים ההגיוניות והזולות ביותר, גם סביבתית וגם לכיס, להתמודד עם האתגר הזה.