$
משפט

הבת והאלמנה של סמי שמעון: מנהל העיזבון השתמש בכספים להוצאות אישיות מוגזמות

הן מבקשות שבית המשפט יורה לגל גוטזגן שלא לקחת כספים נוספים מהעיזבון, מעבר ל-20 מיליון השקלים שעליהם סוכם בהסדר פשרה. גוטזגן: "מדובר בניסיון נוסף למנוע את ביצוע הצוואה"

זוהר שחר לוי 18:1022.09.13
נמשכות התביעות ההדדיות בין אלמנתו ובתו של סמי שמעון לבין מנהל העיזבון: הבת והאלמנה טוענות בתביעה חדשה כי המנהל נטל "סכום עתק של 20 מיליון שקל" מהעיזבון ודורש לקבל סכומים נוספים.

בתביעה שהוגשה ערב חג הסוכות לבית המשפט המחוזי תל אביב, מבקשות האלמנה, אנג'לה ובתה אלכסנדרה שמעון כי בית המשפט יורה למנהל העיזבון, גל גוטזגן, שלא לקחת כספים נוספים מהעיזבון, זאת בהתאם להסכם פשרה שניתן בין הצדדים לפני למעלה משלוש שנים ולפיו יהנה מנהל העיזבון מהסכום שנקבע – 20 מיליון שקל.

 

סמי שמעון המנוח ואלמנתו אנג'לה סמי שמעון המנוח ואלמנתו אנג'לה

 

"תובענה זו מוגשת עקב התנהלות חסרת תום לב ותקדים של גוטזגן", נכתב בתביעה, "אשר נטל מיליוני שקלים מתוך קופת עיזבנו של המנוח, סמי שמעון, ומתוך הנאמניות שהוקמו מכוח צוואתו, ללא אישור בית המשפט". לפי האלמנה והבת, בהתאם להסכם הפשרה בין הצדדים, מפברואר 2010, נקבעו הוראות שונות ביחס לשכר טרחתו והוצאותיו של גוטזגן, תוך שהוסכם ששכרו על ניהול העיזבון והנאמנויות יעמוד על סכום 20 מיליון שקל, כמחציתו הועברה לידיו מיד לאחר ההסכם והשאר מושקע בנאמנות.

 

התשלום של 20 מיליון שקלים, כך מצוין, עבור שכר טרחתו של גוטזגן התאפשר לאחר שהאלמנה הסכימה לשלם את הסכום מכספיה הפרטיים, טרם סיום ניהול העיזבון. "בזכות הסכמתה", נכתב, "גוטזגן נהנה מהטבות מפליגות".

 

אולם לדברי האלמנה, לאחר שביצעה את המוטל עליה ושילמה את מלוא הסכום שנקבע בהסכם הפשרה, החל גוטזגן להעלות טענות שונות בעניין פרשנות ההסכם. לדבריה, גוטזגן הודיעה לה, כי שכר הטרחה של 20 מיליון שקל אינו כולל אלא פעולות של הגשת בקשות למתן הוראות ומשלוח מכתבים וכי עניינים נוספים במסגרת העיזבון לא ישלומו מתוך שכר זה אלא ייגבו מהעיזבון או מהנאמנויות. "נדהמנו מעמדה זו של מנהל העיזבון", כותבות האם וביתה לבית המשפט, "שהרי היא מאיינת ומעקרת לחלוטין את האמור בהסכם הפשרה, בכל הנוגע לגובה שכר הטרחה ששולם מראש".

 

"גוטזגן", נכתב עוד, "אינו יכול להחזיק בחבל משני קצותיו" ולקבל תשלום כפול על אותן פעולות. הוא איננו רשאי לקבל מהאלמנה מראש שכר 'סופי ומוחלט' בסכום עתק של 20 מיליון שקל ולאחר שהוא מקבל אותו בפועל, לבקש מבית המשפט להורות על תשלום שכר טרחה נוסף מקופת העיזבון עבור באי כוח שבחר לעצמו (כביכול תחת הכותרת של 'הוצאות העיזבון') וזאת בניגוד להיגיון, לצדק ולהסכמת הצדדים בהסכם הפשרה".

 

מנהל העיזבון גל גוטזגן מנהל העיזבון גל גוטזגן צילום: אוראל כהן

 

לפי התביעה, שהוגשה באמצעות משרד יגאל ארנון, לאחרונה קיבלו האם ובתה העתק דו"ח כספי ובו פירוט הפעולות הכספיות שביצע גוטזגן במסגרת ניהול העיזבון בשנה שקדמה להגשתו. לדבריהן, הן נדהמו לגלות שקופת העיזבון שימשה אותו "לביצוע תשלומים שונים ומשונים למקורביו וידידיו ואף לצורך מימון הוצאות אישיות מוגזמות שלו". בין היתר, כך מתואר, במסגרת טיסות במחלקות עסקים ולינה במלונות פאר, בעלות של עשרות אלפי דולרים נוספים "והכל על חשבון האם והבת וללא אישור".

 

זוהי כאמור, תביעה נוספת בשרשרת תביעות הדדיות בין מנהל העיזבון לבני משפחתו של המיליארדר סמי שמעון, שנפטר לפני כארבע שנים והותיר אחריו נכסים בשווי המוערך בכמיליארד ו-700 מיליון שקל. לאחר מותו של שמעון, מונה גוטזגן כנאמן לנכסיו, בהתאם לצוואתו של שמעון. בין לבין נוהלו ועדיין מתנהלים סכסוכים שונים סביב הנכסים בבתי המשפט.

 

ביולי האחרון, הגישה הבת, אלכסנדרה, תביעה לבית המשפט ובה טענה כי הנאמן "מועל בתפקידו", "פועל בניגוד עניינים" ואף עושה שימוש שלא כדין בכספי העיזבון ודרשה להעבירו מתפקידו. בתביעתה טענה כי גוטזגן עושה שימוש בכספי אביה כאילו היו כספיו, מקיים אורח חיים ראוותני על חשבון העיזבון ומעכב ואף מסכל את חלוקת הנכסים על פי הוראות הצוואה על מנת להמשיך בתפקידו ככל האפשר.

 

גוטזגן, שופט בדימוס, הגיב בתביעה נגדית, שהוגשה רק בתחילת החודש, ובה תבע 6.8 מיליון שקל מהאלמנה. בתביעה הנגזרת שהוגשה גם נגד יכין-חק"ל, טען כי האלמנה עשתה בכספי החברה כבשלה וכי היא נעזרת בנהג צמוד ושתי מזכירות. לפי תביעתו, חושד גוטזגן כי הוצאותיה של האלמנה "המשולמות מתוך קופת החברה, מדווחות לרשויות המסים כהוצאות של החברה, על כל המשתמע מכך".

 

בא כוחו של גוטזגן, עו"ד יוסי בנקל ממשרד ראב"ד מגריזו בנקל מסר: "זהו מהלך נוסף של אמנתו וביתו של המנוח, שאינן משלימות עם צוואתו ועושות כל שביכולתן על מנת למנוע את ביצועה ואת חלוקת הכספים ל-65 אנשים שהמנוח ציווה להם סכומי עתק, למורת רוחן של האלמנה והבת. התביעה הנוספת - מטרתה לחמוק מהסכם פשרה שאושר כספק דין של בית המשפט לענייני משפחה, באופן שימנע ממנהל העיזבון למלא את תפקידו בהגנה על זכויות הנהנים ונושי העיזבון".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x