שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

רוצים הרחבות בקיבוצים? שלמו 200 אלף שקל

מהנדס מכונות שנקלט עם משפחתו בקיבוץ גלאון בבית של 50 מ"ר לא יכול לבנות במסגרת הרחבת הבנייה בקיבוץ מאחר שלא יכול לעמוד בתנאי החכירה של רשות מקרקעי ישראל. האם יש פתרון באופק?

בנימין לוין 11:1012.09.13

ישיבת השדולה החקלאית בכנסת, שהתקיימה ביולי האחרון, עסקה בסוגיות הבנייה בקיבוצים ובמושבים ובסטטוס הטיפול בהן מול רשות מקרקעי ישראל – רמ"י. הדיון התמקד, בעיקרו, בנושא ההקפאה של הבנייה בקיבוצים, בעקבות סירוב רמ"י לחתום על היתרי בנייה.

 

בין היתר נכחו בישיבה מְנהל רמ"י בנצי ליברמן, יו"ר קק"ל אפי שטנצלר וח"כים חברי השדולה החקלאית - עמר בר-לב (ראש השדולה), יצחק וקנין וזבולון כלפה.

 

נציין, כי רמ"י הוקמה במסגרת הרפורמה לייעול הטיפול במקרקעי המדינה והמרת זכויות החכירה בבתי-מגורים לבעלות מלאה של החוכרים. רמ"י אמורה היתה להחליף את מנהל מקרקעי ישראל. אלא שבפועל, פרט לשינוי השם לא השתנה הרבה - רוב סעיפי הרפורמה לא יושמו עד היום.

 

הרחבה באחד הקיבוצים (ארכיון) הרחבה באחד הקיבוצים (ארכיון) צילום: צפריר אביוב

 

העמדת הפנים של רמ"י

 

במכתב שפורסם באתר רמ"י תחת הכותרת "מנהל מקרקעי ישראל משחרר חתימה על היתרי בנייה בקיבוצים", צוינו התנאים לאישור הבנייה בקיבוצים. אלא שהכותרת היא לעג לרש משום שבפועל, התנאים שצוינו במכתב גרמו להקפאה מוחלטת של הבנייה.

 

על פי תנאי רמ"י, נדרשים הקיבוצים, שהחלו בהליכי שיוך דירות, להשלים את ההליכים תוך שנה או לבטלם. קיבוצים באזור המרכז נדרשו לערבות בנקאית בסך 200 אלף שקל ליחידת דיור, ואילו קיבוצים באזור עדיפות ב' נדרשו לערבות בסך 50 אלף שקל. הערבות תחולט אם הקיבוץ לא ישלים את השיוך בזמן.

 

מצוקת דיור בקיבוצים

 

אבנר גולן בן ה-35, נשוי ואב לשניים, חקלאי בכל רמ"ח אבריו, התקבל כחבר בקיבוץ ביולי 2006. בדומה לחברי קיבוץ אחרים, אבנר לא זכה ליחידת דיור משלו, והוא קיווה שיוכל לבנות במסגרת הרחבת הבנייה. אולם, מאחר שהקיבוץ נמצא במחסור תקציבי, הוא לא יכול לעמוד בתנאי החכירה של רמ"י.

 

גם אלעד זלקין, מהנדס מכונות שנקלט עם משפחתו בקיבוץ גלאון, תיאר מצב דומה. זלקין ומשפחתו מתגוררים בבית של 50 מ"ר והם מעוניינים לבנות במסגרת הרחבת הבנייה בקיבוץ, אלא שתנאי הערבות אינו מאפשר זאת. יש להדגיש: הערבות נדרשת למרות שכלל לא ידוע מה הערך השמאי של המגרש עליו אמור להיבנות ביתו של זלקין.

 

"הממשלה צריכה להחליט"

 

מנהל רמ"י השיב למתקפה נגדו. לדבריו, קיבוצים החלו ליישם הסכמי שיוך מבלי ששולם דבר על הקרקע, למרות שבמושב סמוך נחלה יכולה להימכר ב- 300-400 אלף שקל. לדבריו, חוות דעת היועמ"ש קבעה כי חוזי השיוך הינם עסקה במקרקעין, החייבת במס ובדמי חכירה מהוונים.

 

ליברמן הדגיש, כי אין מצדו שום אמירה ערכית בנושא: אם הממשלה סבורה שלחברים הוותיקים בקיבוצים יש זכות על בתיהם ושרישום הבתים על שמם פטורה מדמי חכירה ואינה בגדר אירוע מס - עליה להסדיר זאת בחקיקה. במצב המשפטי הנוכחי, רמ"י נדרשת להבטיח בדרך כלשהי את הבנייה החדשה.

 

ליברמן רמז, כי האחריות למצג שניתן למשתכנים, מוטלת על הקיבוצים בלבד, כאשר גם לקיבוצים היה ברור שיידרשו דמי חכירה ריאליים. הוא הזכיר, שכיום אין מניעה לבנות עבור חברים ותיקים או להגדיל את בתי החברים הקיימים עד 160 מ"ר, שכן לא נדרשים לצורך כך דמי חכירה.

כיום ניתן גם לבצע הרחבות בהסכם בין המדינה לבין המשתכן, אך הקיבוצים מעדיפים לקבל משתכנים כחברים באגודה השיתופית ולבצע את השיוך במסגרתה.

 

איך ישוחרר פקק ההרחבות?

 

ועדה בראשותו של ליברמן מנסה למצוא מסלול נוסף, במודל, שקודקודיו הם המדינה, האגודה והמשתכן. השאיפה היא לסיים את עבודת הוועדה עד סוף 2013.

 

בשלב הזה, כל שניתן לעשות הוא לשלם דמי חכירה "מלאים" על הקרקע (91%), או ללכת להסדר ביניים, המחייב את הקיבוץ לעמוד בלו"ז של שיוך בתים תוך מתן ערבות.

 

ליברמן הודה, כי ייתכן וערבות של 200 אלף שקל גבוהה למקומות מסוימים במרכז, וצריך לשקול את התאמתה. מספר משתתפים הציעו לפתור את העניין בחקיקה, אך לא נראה שזהו פתרון ריאלי.

 

לסיכום, נראה כי יישום הליך שיוך הבתים צפוי להימשך עוד שנים רבות, ולכן אין מוצא אחר מלבד מתווה ביניים מוסכם, שייקבע תנאים סבירים להמשך הבנייה בקיבוצים עוד בטרם יושלמו הליכי השיוך.

 

* הכותב הוא עו"ד העוסק בדיני מקרקעין.

**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.

 

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

בטל שלח
    לכל התגובות
    x