$
דעות

כלכלת הקודש המסואבת של משרד הדתות

ביישוב אליכין הקטנטן, הרב המקומי משתכר 549 אלף שקל לשנה, בעוד שהקצבה הכוללת לשירותי דת מסתכמת ב-52 אלף שקל בלבד. לקראת ראש השנה, ראוי שהממונים יעשו חשבון נפש

שחף מזין 08:0904.09.13

נראה שבימי קדם השדרה הניהולית של היהדות פעלה כך: אלוהים היה מדבר אל השליח ואילו השליח בתורו היה יורד לעם עם הבשורה החדשה ומעביר את המסר. מנגנון פשוט מבוסס אמון ודורש שיקול דעת מינימאלי. במעמד הר סיני לא נדרש משה לנסח את הדיברות, רק להעביר אותן לעם.

 

עם השנים הארגון גדל, משרות חדשות ודרגי ביניים נוספו. כהנים, נביאים, רבנים וחכמים. פרשנים וצדיקים, מערכת שלמה שתפקידה לבאר את רצון האל, לנסח את שהתכוון בשפה פשוטה ולפקח על הביצוע. הסמכות לחוקק חוקים חדשים שהיתה נחלת האלוהים בלבד, החלה תהליך של הפרטה ומיקור חוץ. מערכת החוקים האלוהית שבסיסיה חקוקים באבן החלה להתעבות בשורה ארוכה של תקנות עזר והרחבות לחוק הנכתבים עד היום על ידי קבלני משנה בדמות המשרתים בקודש, אנשים בשר ודם אשר ניכסו לעצמם את הזכות להיות הרגולטור ובית הדין גם יחד של חוקי האל.

 

הרבנות בתל אביב הרבנות בתל אביב צילום: צביקה טישלר

 

עד שנת 2003 המערכת עבדה היטב, ואז בהסכם קואליציוני בין הליכוד לשינוי, בוטל משרד הדתות ואגפיו פוזרו בין משרדי הממשלה הרלוונטיים. במהלך שהובילה תנועת ש"ס, הוקם מחדש המשרד לשירותי דת בשנת 2008, זכה לתקציב של 27 מיליון שקל והוגדר כגוף הרגולטורי המגדיר ומבטיח שירותי דת איכותיים. זה הגוף שיכשיר את משגיח הכשרות לאמוד בשם האל את רמת שביעות רצונו ולתת בשמו תעודה חתומה בתמורה לאגרה שנתית ומשכורת. 

 

תקציב משרד הדתות צמח פי 20

תקציב משרד הדתות הוכפל פי 20 וגדל למימדים של מעל לחצי מיליארד שקל לשנה, כמחצית מהם מוקדשים לתשלום שכרם של המשרתים בקודש. למשל, רב העיר גן יבנה מקבל עלות שכר שנתית של יזם הייטק - 929,000 שקל. באלקנה שבשומרון, הרב יהודה שטרן המנהיג קהילה קטנה בת 3,700 איש בלבד, קיבל עלות שכר שנתית בסך 765,000 שקל. הרב יצחק הלוי מנהיג את קהילת קרני שומרון המונה 6,600 איש קיבל עלות שכר שנתית של 688,000 שקל.

 

חלק מהרבנים מרוויחים פי 8 או 10 מהכסף שניתן לשירותי דת לציבור. ביישוב אליכין הקטנטן, הרב המקומי משתכר 549,000 לשנה. עלות השכר והקצבה הכוללת לשירותי דת לתושבי אליכין כולם מסתכמים ב-52,000 שקל בלבד. סכום שצריך לשמש לחתונות, קבורות, מקווה, כשרות, הספדים ותפילות.

 

יהיו שיאמרו שיש צורך במשרד לשירותי דת, הבעיה היא שהצורך במשרד לשירותי דת נוצר רק מעצם קיומו. עובדתית ראינו שחמש שנים עברו ללא המשרד לשירותי דת והעולם המשיך להסתובב על צירו, אנשים התחתנו, התפללו, טבלו במקווה והתגרשו. זה עבד בלי מערכת פקידותית שלמה.

 

הפקידוּת עושה עבודתה נאמנה. יש כיום מי שיבאר לך את דעתו של האל במגוון נושאים, החל מתקנות ההקשבה למזמורים ועד לדעותיו הפוליטיות העדכניות של היושב במרומים. קשה לקבוע מה חמור יותר, השחתת הקופה הציבורית או המסחור של היהדות, המבריח ממנה אנשים טובים שאינם רוצים במנגנון מסואב. לקראת ראש השנה, ראוי שהפקידות והממונים יעשו חשבון נפש בנושא ובעיקר איך לקרב את העם למסורת ולא להרחיקה.

 

הכותב הוא כלכלן, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x