שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

בדיקת כלכליסט

גמר חתימה טובה: כמה הרוויחו עורכי הדין שתמכו באלשיך?

כש־100 עורכי דין חתמו על עצומת תמיכה בשופטת ורדה אלשיך, הם טענו שלא תהיה לכך השפעה על שכרם כמפרקים. "כלכליסט" בדק בקשות שכר של המפרקים הבולטים מאז, ומצא שלא תמיד היה קשר בין שכרם לבין התקנות בחוק החברות

ענת רואה 09:0021.08.13

משרדו של עו"ד שלמה נס, שחתם לפני כשנה וחצי על עצומת התמיכה בשופטת ורדה אלשיך בפרשת הפרוטוקול המשופץ, הגיש לה בשנה שלאחר מכן בקשות שכר טרחה של מיליוני שקלים. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי בשלושה מהתיקים הללו אישרה השופטת אלשיך עד כה שכר טרחה מצטבר של 16.5 מיליון שקל. מאחר שבכל תיק היו שני מפרקים, הרי שבפועל גבה משרד נס מחצית מהסכום, 8.25 מיליון שקל. 

בדיקת "כלכליסט" מעלה עוד כי גם עורכי הדין ארז חבר ואיתן ארז, שחתמו על עצומת התמיכה (עו"ד חבר אף ממארגני המכתב), הגישו בקשות שכר טרחה בשנה שלאחר מכן, אמנם בסכומים נמוכים בהרבה מאלה של משרד נס, אך בתחשיבים המבוססים על שכר חודשי קבוע או שעות עבודה ולא על התקנות הקבועות בחוק החברות.

 

נחזור לרגע שנה וחצי לאחור. פרשת הפרוטוקול המשופץ שנחשפה ב"כלכליסט" בינואר 2012 הובילה את יו"ר ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, להגיש נגד אלשיך תלונה לנציב התלונות על השופטים אליעזר גולדברג. כצעד נגדי לתלונה התארגנו כ־100 עורכי דין מתחום הפירוקים וכתבו מכתב המהלל ומשבח את אלשיך. הם ציינו כי היא שופטת "חכמה, אמיצה, עניינית וחרוצה באופן יוצא מגדר הרגיל" וגיבו את הצורך בתיקוני פרוטוקול בנימוק שהדיונים באולמה של אלשיך נעשים לרוב כשהאולם מלא ועמוס באנשים.

 

בעת כתיבת המכתב ידעו המפרקים שמדובר במעשה חסר תקדים, ועל כן כתבו כי הם צופים שייטען נגדם "שחותמיו מחפשים להם טובות הנאה כאלה ואחרות, פסיקות שכר וכו'". אלא שהמפרקים ביטלו במכתבם את החשש בנימוק ש"שכר בעלי תפקידים נקבע על פי דין בהתאם לתקנות ובפיקוח הכנ"ר (כונס הנכסים הרשמי - ע"ר), ופסיקת השופט איננה חורגת לרוב מהמלצת הכנ"ר ולעתים אף נמוכה יותר".

 

הטענה ששכר הטרחה נקבע רק בהתאם לתקנות אינה מדויקת: לשופט יש שיקול דעת נרחב באשר לסכום שיפסוק, מה גם שבחלק מהמקרים המפרקים כלל לא מבקשים שכר שניתן לחישוב לפי התקנות, אלא סכומים גלובליים.

 

השופטת ורדה אלשיך (מימין) השופטת ורדה אלשיך (מימין) צילום: עמית שעל

 

הנציב מצא את התלונה נגד השופטת אלשיך מוצדקת וקבע שהכניסה תיקונים בפרוטוקול שלא כדין, ונוסף על כך ביקר בחריפות את עצומת התמיכה. הוא כתב כי עו"ד נוה טען בפניו שעורכי דין שחתמו על המכתב אמרו לו שמזכירתה של השופטת אלשיך היתה לכאורה מעורבת בו ואמרה להם כי "ורדה רוצה לדעת כמה כבר חתמו עליו, והיא לא מסכימה שהוא ייצא אם אין מספיק חתימות".

 

לדברי הנציב, מזכירתה של אלשיך הכחישה את הדברים ואמרה ששוחחה עם עורכי דין "מתוך סקרנות גרידא". הוא הוסיף כי השופטת אלשיך כתבה לו באחת מתגובותיה שאת המכתב ראתה לראשונה בעיתון, ועצם הרמיזה או האמירה "כי שופט יטה דין לטובת מי שחיווה דעתו נגד אותה השתוללות תקשורתית הוא בגדר לזות שפתיים ועלבון - לכבוד הנציב, לעורכי הדין, למתלוננים ולי".

 

 

גולדברג כתב בהחלטתו: "יש לעקור באיבה את התופעה של חתימת עורכי דין על מכתב תמיכה בשופט שהוגשה נגדו תלונה. לא ניתן להתעלם ממראית פני הדברים, כשלאחר המכתב מופיעים 'התומכים' בפני אותו שופט". בתחום הפירוקים לא די שעורכי דין שחותמים על עצומה מופיעים לאחר מכן, על פי רוב, בפני השופט שלהגנתו יצאו, אלא שבית המשפט הוא הפוסק את שכרם של בעלי התפקיד. זאת בניגוד לתחומים אחרים, שבהם שכר הטרחה נקבע בין הלקוח לפרקליטו, ללא מעורבות של בית המשפט.

 

שלמה נס

הדיבידנד נחתך בגלל שכר הטרחה

 

שלושה תיקים גדולים שמטפל בהם משרד נס הניצבים בפני השופטת אלשיך הם הסדר הנושים באאורה, עיתון מעריב ופירוק חברת הליסינג דורנט. בדורנט משמשים כמפרקים רו"ח חיים קמיל, שותפו של נס, וכן עו"ד מרדכי שלו. בחודש מרץ האחרון הגישו השניים בקשת שכר טרחה סופי בתיק, וכתבו כי הם הגיעו להישגים יוצאי דופן: פרעו את מלוא החוב לנושים המובטחים (330 מיליון שקל) והצליחו לדבריהם לפרוע ב"שיעור מכובד ביותר לכל הדעות" את החוב לנושים הלא מובטחים. שיעור מכובד זה הוא כ־30% בממוצע, כלומר תספורת של 70%.

 

השניים טענו כי לפי תקנה 8א, שכר חלוקה, הם משתייכים למדרגה המזכה אותם ב־10%–11% מהקופה כולה, שהם 26–29 מיליון שקל לפני מע"מ. עם זאת, הם הגיעו להסכמה עם כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) שיקבלו 9.5 מיליון שקל ומע"מ.

 

אלשיך אישרה לשניים סכום נמוך מזה שהכנ"ר הסכים לו, 7.6 מיליון שקל, על פי שכר בסיס של 4.3 מיליון שקל (לדבריה זה השכר המתקבל מתקנה 7, שכר ניהול), ובתוספת 50% על "מאמץ מיוחד" ומע"מ. בהחלטה הוסבר הדבר בעובדה שהנושים הרגילים יקבלו לכל היותר 35% מהחוב כלפיהם.

 

עד כאן הדברים התנהלו לכאורה כמתואר בעצומת התמיכה: השופטת אלשיך פסקה לנאמנים סכום הנמוך מהשכר שהכנ"ר הסכים לו ובהתאם לתקנות, למעט תוספת המאמץ המיוחד, שנתונה תמיד לשיקול דעת בית המשפט.

 

אלא שהנאמנים לא היו מרוצים מההחלטה והגישו לאלשיך בקשה ל"עיון מחדש" ובה מחו על ששכרם קוצץ בגלל שיעור הדיבידנד הנמוך יחסית שמקבלים הנושים הרגילים. קמיל ושלו טענו כי בעקבות ההחלטה הם פנו לנושים רגילים והשיגו הסכמה מחלקם ואי־התנגדות מאחרים.

 

השופטת אלשיך דחתה את הבקשה לגופה, אולם כתבה: "כל שאוכל לעשות לפנים משורת הדין" הוא לשנות את המאמץ המיוחד, כך שיהיה 75% מהשכר. כך תפח השכר ל־8,879,500 שקל כולל מע"מ, כלומר תוספת של 1.2 מיליון שקל להחלטתה המקורית.

 

בנוהל הכנ"ר לפסיקת שכר טרחה נכתב כי "בכל מקרה תוספת המאמץ המיוחד שממליץ הכונס הרשמי באותם מקרים חריגים שבחריגים לא תעלה על 50%".

 

מהטבלה שצירפו הנאמנים לבקשה עולה כי הנושים הרגילים חולקים 13 מיליון שקל מתוך חוב של 43 מיליון שקל ולמעשה נושאים במלוא שכר הטרחה. אילו הנושים הרגילים לא היו מממנים את שכר הטרחה, אלא לדוגמה הבנקים היו מסכימים לשאת בו לאחר שקיבלו 330 מיליון שקל, הרי שהנושים הרגילים היו מקבלים 50% מהחוב כלפיהם. המשמעות היא ששכר הטרחה יצר תספורת של 20% לנושים הרגילים.

 

חמישה ימים לאחר שפסקה אלשיך את שכר הנאמנים בדורנט, היא פסקה לעו"ד עמית לדרמן ממשרד נס ולעו"ד חגי אולמן ממשרד יהודה רוה (שחתם אף הוא על העצומה), נאמני אאורה, שכר טרחה של 6.37 מיליון שקל כולל מע"מ. ב"כלכליסט" נחשף באוקטובר 2012 כי העבודה המאומצת על התיק נמשכה רק חודשים ספורים וכי מחזיקי האג"ח התנגדו בבית המשפט לשכר וטענו כי תספורת של 36% אינה מזכה בשכר של מיליונים ושהתחשיב מנוגד לטענתם לתקנות.

 

אלא שהכנ"ר התייצב לצד נאמני אאורה ויצר הרחבה לכאורה של פרשנות תקנות השכר - הוא החליף חוב קיים בחוב בפריסה שונה וכך ענה על הדרישה של תקנה 8א ל"חלוקת דיבידנד בפועל". תיקי דורנט ואאורה מלמדים על שיקול הדעת הנרחב של בית המשפט בעת פסיקת שכר טרחה ועד כמה רחוק המצב מיישום יבש של תקנות.

 

תיק נוסף הוא מעריב, שבו ביקשו בחודש מרץ השנה הנאמנים עו"ד שלמה נס ועו"ד ירון ארבל מקדמה בסך 1.3 מיליון שקל, ובקשתם אושרה.

 

ארז חבר

שכר טרחה הגבוה פי 4.5 מהקבוע בתקנות

 

מאז נובמבר 2008 משמש עו"ד ארז חבר, יוזם מכתב התמיכה באלשיך, כמפרק חברת ל.ה.ט.מ לקידום הכשרה טכנולוגית, שהפעילה 18 מכללות ובתי ספר ברחבי הארץ. בגין השנה הראשונה לפועלו קיבל חבר, שאז עוד היה שותף במשרדו של איתן ארז, 30 אלף שקל לחודש. חבר הגיש לפני חודשיים בקשה לאלשיך לפסוק לו בגין 2010 עד יוני 2013 שכר של 9,000 שקל לחודש לפני מע"מ והוצאות, ובסך הכל 488 אלף שקל, שיתווספו ל־360 אלף שקל שכבר קיבל בעבר.

 

עו"ד חבר לא התייחס בבקשתו כלל לתקנות השכר ולא הציג תחשיב של הסכום שהיה מקבל אילו שכרו היה נפסק בהתאם להן. לפי נתון הגבייה שהציג בדו"ח שהגיש, 7 מיליון שקל, ומתחשיב "כלכליסט" עולה כי אילו היה מבקש את שכרו כשכר מימוש, היה זכאי לכאורה לכ־150 אלף שקל בלבד בגין כל שנות עבודתו. חבר כתב כי התיק כלל עבודה מאומצת ביותר ובין היתר "עבודת נמלים של ממש בת מאות שעות עבודה".

 

הכנ"ר ביקש את עמדת בנק מסד, הנושה המובטח בתיק, ולאור הסכמת האחרון שחבר יקבל 6,000 שקל לחודש לפני מע"מ הסכימה לכך גם נציגת הכנ"ר, עו"ד נטע כצמן־יעקובוביץ'. בעמדה שהגישה לא היתה התייחסות להיעדר התחשיב לפי התקנות. השופטת אלשיך אישרה לפיכך שכר טרחה המסתכם ב־297 אלף שקל וכן הוצאות של 42 אלף שקל. בסך הכל קיבל חבר על פועלו בתיק כ־700 אלף שקל - הרבה יותר ממה שהיה מקבל לפי התקנות.

 

איתן ארז

השכר חושב לפי תשלום שנתי גלובלי

 

עורך דין נוסף שחתם על העצומה ופנה בשנה האחרונה לאלשיך בבקשה לאישור שכר הוא איתן ארז, המשמש כמפרק חברת הבנייה קלרין טבריה. החברה קרסה ב־1985 ופרויקט דירות הנופש שבנתה הופסק. במרץ 2008 החליפה אלשיך את המפרק הקודם, עו"ד יעקב כהן, שלא הצליח להשלים את הבנייה במשך 23 שנה, בארז, וזה השלים את הבנייה. ב־2010 פסקה אלשיך כי ארז, שקיבל 290 אלף שקל בגין שנת העבודה הראשונה, יקבל 325 אלף לפני מע"מ בגין "השנה הנוכחית בלבד", וציינה כי "אין ספק כי שנה אחרונה זו, ערב מסירת הדירות... היתה כרוכה במאמץ ובעומס עבודה גדול, ככל הנראה אף יותר מקודמתה".

 

בספטמבר 2012 הגיש ארז בקשת שכר נוספת בגין עבודתו בשנתיים שחלפו מאז, והפעם ביקש לקבל חצי מיליון שקל לשנה לפני מע"מ. הוא כתב כי "איש לא העלה על דעתו" שהליכי הפירוק יהפכו סבוכים ומורכבים עוד יותר, ו"איש לא צפה" כי לאחר קבלת טופס 4 לאישור אכלוס הדירות יתברר שהפרויקט לא עומד בדרישות כיבוי אש, הליך מסירת הדירות יהיה כרוך בעבודות במשך שנה שלמה, הקבלן ייקלע לחדלות פירעון ועוד.

 

הכנ"ר הודיע כי הגיע עם ארז להסכמה ששכרו יהיה 325 אלף שקל לשנה לפני מע"מ. לפי אתר האינטרנט של בתי המשפט, אלשיך אישרה את הבקשה בנובמבר. התוצאה היא כי בסך הכל קיבל ארז 1.489 מיליון שקל עד כה. שכר הטרחה של ארז, המבוסס כאמור על תשלום שנתי גלובלי, אינו מחושב גם הוא לפי תקנות השכר.

 

תגובות

 

  • תגובת עו"ד ארז חבר: "מדובר בשכר טרחה ששולם על חשבונו ובהסכמתו של הנושה המובטח. נושי החברה האחרים לא הושפעו כלל מסכום שכר הטרחה. הנושה המובטח הסכים לשלם שכר טרחה חודשי משום שמדובר בתיק ייחודי, שבו הניבו פעולות המפרק תוצאות יוצאת דופן, והנושה המובטח, שנהנה מתוצאות אלה, הכיר במאמץ המיוחד.

 

"המפרק הקודם הסכים לסיים תיק זה תמורת גביית 900 אלף שקל בלבד, ורק מינויו של עו"ד ארז חבר מנע הגעה להסדר זה. בסופו של יום גבה עו"ד חבר כ־7 מיליון שקל. הניסיון לקשור בין מכתב התמיכה בשופטת אלשיך ובין ההחלטה שמאשרת את הסכמת הנושה המובטח לתשלום שכר טרחה אינו אלא ניסיון לבריאת כותרת יש מאין.

 

"אישור בית המשפט לבקשת שכר הטרחה הקודמת התקבל שנים לפני מכתב התמיכה בשופטת אלשיך, מה שמוכיח שאין כל קשר בין הדברים. אגב, רק לפני ימים מספר דחתה השופטת אלשיך בקשה של עו"ד חבר בתיק אחר לתשלום שכר טרחה ואישרה שכר נמוך מהמבוקש על פי התקנות".

 

  • עו"ד איתן ארז מסר בתגובה: "במסגרת פעילותי כמפרק של קלרין טבריה חברה לבניין הצלחתי לסיים בתוך כשנתיים בנייה של 'פיל לבן', שלד בטון ששטחו 12 אלף מ"ר בטבריה, שעמד כאבן שאין לה הופכין במשך 20 שנה, ולמסור 256 דירות לדיירים. משרדי מטפל בעניין מאז אפריל 2008, והצלחנו למסור 256 דירות לדיירים ולהעלות את שווי הנכס מ־0 ל־100 מיליון שקל. עובדי משרדי ואני השקענו בנושא כ־5,000 שעות עבודה. אילו הייתי משקיע את זמני בבניית פרויקט שכזה באופן עצמאי, אני מעריך שהייתי מרוויח כ־30 מיליון שקל, כפי שמרוויח קבלן/יזם של פרויקט מסוג זה".

 

מטעם משרד שלמה נס נמסר: "בכל הנוגע למשרדנו המצב הפוך לחלוטין. אף שחתמנו על המכתב, הפחיתה השופטת אלשיך את שכר הטרחה בתיקים המוזכרים, ומראש שכר הטרחה המבוקש היה נמוך ממה שהתקנות מתירות. בתיקים המדוברים זכינו לתמיכת הכנ"ר ומרבית הנושים לסכומים הנמוכים מאלו הקבועים בתקנות והשגנו תוצאות מצוינות עבור הנושים.

 

"משרדנו מעולם לא מונה לתפקיד כלשהו ביוזמת השופטת אלשיך. במספר מקרים השופטת אלשיך אף דחתה בקשות של חברות ונושים למינויים שלנו. הצטרפנו למכתב שיזמו וניסחו עורכי דין אחרים מתוך הבעת הערכה לפעילות המקצועית הטובה והענפה של השופטת אלשיך".

 

  • מדוברות בתי המשפט לא נמסרה תגובה.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x