שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

אני אהיה פנסיונרית ענייה

חלקכם בטח סבורים שאני מגזימה, אבל כל מה שצריך זה להיכנס לאחד ממחשבוני הפנסיה באתרי הגופים הפנסיוניים ולחשב. המספרים נמוכים עוד יותר ממה שנדמה לכם ומה שעצוב הוא שאני לא לבד

אתי אפללו 08:4014.08.13
אני אהיה פנסיונרית ענייה. חלקכם בטח סבורים שאני מגזימה, אבל מי שחושב כך פשוט לא מכיר את המספרים. כל מה שצריך זה להיכנס לאחד ממחשבוני הפנסיה באתרי הגופים הפנסיוניים, ולחשב כמה יהיה לכם בעת פרישה. המספרים הרבה יותר נמוכים ממה שנדמה לכם, והם עוד יירדו לאחר השינוי בהנחת התשואה שעורך האוצר בימים אלו.

 

אני לא לבד. למעשה, רבים מבני הדור שלי יהיו פנסיונרים עניים. המעבר למודל הפנסיה הצוברת העביר לכתפי החוסכים אחריות רבה שהם לא יודעים איך להתמודד איתה. חוסר האונים של החוסכים מנוצל על ידי בוני פירמידות, משווקים פנסיוניים זריזים, חברות הגובות דמי ניהול מופרכים, ולמעשה כל מי שרק יכול. על פי המודל של הפנסיה הצוברת, החוסכים גם חשופים לסיכונים רבים: סיכוני שוק, תנודתיות, שינויים בלוחות התמותה ועוד.

 

כיום אין מדיניות ברורה איך מובילים את החוסכים הישראלים לעתיד שלא כרוך בעוני. נכון, צריך לטפל באתגרים שמציבים לחיסכון התארכות תוחלת החיים וסביבת הריבית הנמוכה, אבל במקום זאת האוצר רק מוודא ש"הגופים הפנסיוניים יעמדו בהתחייבויות שלהם" בדרך אחת: קיצוץ מהחיסכון בשיטת הסלמי. מדי פעם האוצר מוסיף קיצוצים, במעין יוזמה פרטית תמוהה. כך למשל, במקום לעודד עובדים להפריש לפנסיה כמה שיותר, באוצר הציעו לקבוע תקרת שכר מקסימלית של 15 אלף שקל לצורך קבלת הטבת מס על הפרשות לפנסיה, כדי לחסוך עוד קצת על גב העובדים שממילא ייפלטו משוק העבודה 25 שנה לפני המועד שבו ייצאו לפנסיה.

 

הפנסיה של כולנו מצטמקת. "אפשר להמשיך ולקצץ עוד קצת ועוד קצת, אבל בסופו של דבר אם נדבר בשפה שמבינים מקבלי ההחלטות בירושלים, גם לדור של קשישים עניים יש עלויות" הפנסיה של כולנו מצטמקת. "אפשר להמשיך ולקצץ עוד קצת ועוד קצת, אבל בסופו של דבר אם נדבר בשפה שמבינים מקבלי ההחלטות בירושלים, גם לדור של קשישים עניים יש עלויות" צילום: שאטרסטוק

 

המדינה מתייחסת לכספי החיסכון שלי כאל משאב לאומי, שנועד לשמש לצרכים רבים חוץ מתשלום הפנסיה שלי. הכסף שלי אמור לפי רפורמת בכר לשמש לשכלול שוק ההון הישראלי, ולפי חזונו של ראש הממשלה נתניהו לשמש לבניית נמל חדש. ואני? רק רוצה לחיות בכבוד אחרי הפרישה.

 

כאשר אצא לפנסיה בעוד 31 שנה (הוספתי לעצמי עוד שלוש שנות עבודה כי מובן ש"לא יהיה מנוס" מהעלאת גיל הפרישה), לישראל יהיה שוק הון משוכלל, אבל בדרך לשם חבלי הלידה יחתכו לי חלק נכבד מהחיסכון. בעת הקניות בסופר השכונתי אדע שאת כל סוגי המעדנים שידי לא משגת לקנות, הביאו לישראל באמצעות הנמל החדש שנבנה במימון שלי.

 

אפשר להמשיך ולקצץ עוד קצת ועוד קצת, אבל בסופו של דבר אם נדבר בשפה שמבינים מקבלי ההחלטות בירושלים, גם לדור של קשישים עניים יש עלויות. הגיע הזמן לניהול מדיניות מסודרת מתוך ראייה כוללת של האתגרים שניצבים בפנינו והבנה לקראת איזו רמת חיים הולך דור החוסכים. יש למצוא מודל חיסכון שיבטיח את יכולתו לצאת לפנסיה עם ודאות גבוהה יותר בקשר לעתידו, ועם מקסימום חיסכון.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x