השופטת נגה אהד כיסתה חובות של בנה במאות אלפי שקלים

מסמכים שהגיש לבית המשפט עו"ד אורי אהד מגלים כי אמו, השופטת הבכירה נגה אהד, המכהנת בבית המשפט המחוזי מרכז, כיסתה באופן שיטתי חובות עצומים של בנה בהיקף של מאות אלפי שקלים. מהמסמכים עולה כי מרבית התשלומים בוצעו לאחר שנגד אהד נפתחו תיקי הוצאה לפועל, וכיסוי החוב הוא שהביא לסגירת תיקים אלה, כמו גם לביטול הליך שבו החל נושה של אהד במטרה להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים וכן לביטול תלונה שהוגשה נגדו לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין שעניינה היה חובות כספיים.

אהד הגיש את המסמכים לשופטת ורדה אלשיך שדנה בתיק הפירוק של חברת שנחאי תקשורת, לשעבר מו"לית של מקומון בפתח תקווה. החברה רשומה על שם אשתו של אהד, סיגל אהד, אך בדו"ח ראשוני של מפרק החברה, עו"ד צביקה ציפוק, הוא הפנה תמיהות לא רק כלפי סיגל אהד, אלא גם כלפי אורי אהד, וציין ש"ככל הנראה בוצעה עבירת רישום כוזב במסמכי תאגיד והוצאו כספים שלא למטרת החברה".

עו"ד אורי אהד. מבקש לפסול את המפרק צילום: גיל לרנר

המפרק כתב בדו"ח שסיגל אהד טענה שאורי אהד הוא זה שביצע את כל הפעולות הפיננסיות בחברה. יצוין עוד שאהד הגיש, באמצעות עורכי הדין עמיקם הדר וחדוה שפירא תביעת דיבה נגד "כלכליסט" בסכום של מיליון שקל, בין היתר בטענה שאין לאהד כל קשר לשנחאי תקשורת. "כלכליסט" הגיש כתב הגנה באמצעות עורכי הדין פז מוזר וירון חנין. דיון ראשון בתביעה מתוכנן להתקיים בנובמבר.

"המפרק מקורב ליריב פוליטי"

כעת, באמצעות עו"ד בעז בן צור, מבקש אהד מאלשיך להעביר מתפקידו את המפרק בטענה לניגוד עניינים לכאורה, וכן הוא טוען שהמפרק קבע את ממצאיו הראשוניים בלי שקיבל את התייחסותו של אהד לדברים. לטענת אהד בבקשה, במהלך התקופה הקצרה למדי שבה פעלה החברה היא צברה הפסדים, כשבתוך כך הוא העביר, לטענתו, גם באמצעות הוריו, לחברה ולנושיה סכומים הנאמדים בהיקף של יותר ממיליון שקל, שרק חלקם הקטן הושב לו עד כה, לדבריו.

לטענת אהד, המפרק עו"ד ציפוק, הוא אחיינו של דורון רצון, שהוא חבר בכיר ברשימה מתחרה למועצת העיר פתח תקווה, בראשות דני סויסה, ושאמור, לדבריו, להיות מוצב במקום השני ברשימה. לדברי אהד, בנוסף לקשר המשפחתי, ציפוק מצוי בקשר הדוק עם דודו ולדברי אהד, שימש כעורך דינו בעניינים שונים, ואף שוכר את משרדו מדורון רצון.

עוד טוען אהד שאף שהוא אינו נושא תפקיד ואינו בעל מניות בשנחאי תקשורת, חלק ניכר מהדו"ח הראשוני שהגיש המפרק כלל מסקנות ראשוניות חמורות ומגמתיות נגדו, בטענה שהוא ואשתו הבריחו את נכסי החברה והביאו להידרדרות במצבה ובמסגרת זו התבצעו בחברה "רישום כוזב במסמכי תאגיד", "הוצאת כספים שלא למטרות החברה", "רמיית נושים" והפעלה באמצעות "מימון דק".

השופטת נגה אהד. סגרה תיקים

לטענת אהד, אף שמדובר בטענות קשות בעניינו, לא טרח ציפוק להיפגש עמו ולא קיבל את ממנו את תגובתו לדברים החמורים שציפוק מייחס לו.

אהד טוען עוד שאילו המפרק היה פונה אליו, הוא היה נוכח שחובות החברה לנושיה עומדים כיום על כ־200 אלף שקל ולא על 1.1 מיליון שקל, ושהוא והוריו העבירו לדבריו לחברה יותר ממיליון שקל.

אהד צירף בנספחים לבקשתו טבלאות שבהן הוא מפרט העברות כספים שהוא והוריו ביצעו לשנחאי תקשורת או לכיסוי חובות של שנחאי. מהמסמכים עולה שמרבית החובות כוסו על ידי השופטת נגה אהד לאחר שנגד בנה נפתחו תיקי הוצאה לפועל.

רכשה צ'קים וביצעה העברה מחשבונה

למשל, לפי המסמכים, השופטת אהד שילמה ביולי 2010 רבע מיליון שקל לחברת מפעלי המקור כדי לפרוע חוב של אהד, אשתו ושנחאי תקשורת. בין היתר, הוגש לבית המשפט הסכם פשרה בין מפעלי המקור לבין אורי אהד, סיגל אהד ושנחאי תקשורת שבו נכתב שהחוב מסתכם ב־600 אלף שקל, ושלצורכי פשרה תסכים הזוכה לקבל 250 אלף שקל. לפי ההסכם, התשלום יבוצע בצ'ק בנקאי כשהזוכה דרשה ש"על גבו תרשום אמו של החייב (הכוונה לשופטת אהד – ע"ר) כי מקור הצ'ק יימסר לב"כ הזוכה נגד כל הפעולות שיפורטו להלן, וכי בכפוף לביצוע הפעולות הנ"ל, צ'ק זה לא יבוטל".

בנספחים מצורף העתק של תדפיס בנקאי שממנו עולה כי השופטת אהד רכשה צ'ק בנקאי נוסף בסכום של 64,330 שקל לפקודת לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, וביצעה העברה מחשבון הבנק שלה לחשבון נושה אחרת של שנחאי תקשורת, חברת הדפוס החדש, בסכום של 185,670 שקל.

עוד צורף מסמך שהוגש לתיק ההוצאה לפועל, בזמן שבו ניהלו הצדדים מו"מ ובטרם השגת ההסכם, שבו נכתב שעם מסירת צ'ק על 20 אלף שקל לזוכה, "יבוטל הליך הגבלת החייב כ'חייב מוגבל' בבנק ישראל" אשר ננקט על ידי הזוכה נגד אהד בתיק ההוצאה לפועל. ממסמך נוסף שמצורף עולה שהשופטת אהד שילמה גם את הסכום הזה, ובתמורה הונפקה חשבונית מס על שמה.

ב־8 בפברואר 2012 נחתם הסכם פשרה בין אורי אהד לחברת עלונים שיווק וקידום מכירות, נושה נוספת של שנחאי, שבו נכתב שנגד אורי אהד נפתחו תיקי הוצאה לפועל בשל חוב וסוכם שהחוב יקצב ל־18,900 שקל. ממסמך נוסף שצורף עולה שהשופטת אהד רכשה צ'ק בנקאי בסכום זה לפקודת ההוצאה לפועל בתל אביב, ולשכת ההוצל"פ הנפיקה קבלה על כך.

התשלום האחרון שביצעה השופטת אהד לכיסוי חובות בנה, לפי המסמכים, היה לפני כמה חודשים, במרץ 2013. חשבונית על 22,800 שקל שנמסרה לשופטת אהד לאחר שכיסתה חוב לא.ד. הפצות. עוד בנספחים שהוגשו מופיעה הודעת דוא"ל שהעביר עו"ד אלי הלפרן, שייצג את אורי אהד, לשופטת אהד, שם ציין הלפרן שהסכום הועבר לא.ד. הפצות ושהוא מקווה להכין למחרת בקשות לדחיית התביעה ולסגירת תיק ההוצל"פ.

"מרשיך מנסים לזרות חול"

מאורי אהד לא נמסרה תגובה.

עו"ד ציפוק לא הגיב לפניית "כלכליסט". במכתב ששלח המפרק לעו"ד בעז בן צור במענה לטענות נגדו ושהוגש לבית המשפט, כתב ציפוק שהטענה לניגוד עניינים תמוהה וכי "העובדה שרצון מתמודד למועצת העיר אין בה כדי להוות ניגוד עניינים עם החברה, קל וחומר עם מר אורי אהד, שלא היה בעל תפקיד. כל שמרשיך מנסים לעשות הוא לזרות חול ולמנוע או לדחות את חקירתו של מרשך. מעניין כי טענות אלו קמו מיד לאחר ביטול הפגישה", כתב ציפוק.

דורון רצון בתגובה: "אני לא מעורב ולא רוצה להיות מעורב".

מדוברות בתי המשפט לא נמסרה תגובה עד מועד סגירת הגיליון.