$
משפט

"הבנק הבינלאומי מנסה לחסל אותי כעורך דין"

עו"ד ישי בית־און טוען בתצהיר לביהמ"ש שהבנק גזל את השכר שנפסק לו, ותוקף את הנוהל של הבנק שלפיו הסכמים עם עורכי דין גוברים על פסיקת ביהמ"ש. הבנק: טענות בית־און נולדו רק אחרי שנחשפה הגניבה

ענת רואה 08:2822.07.13

עו"ד ישי בית־און, שעבד במשך שנים עם הבנק הבינלאומי וייצג אותו בתיקי כינוס רבים, טוען בתצהיר שהגיש שהבנק טפל עליו האשמות שווא במשטרה ובלשכת עורכי הדין כאילו גנב כספי כינוס במטרה לחסל אותו מקצועית, לגדוע את מטה לחמו ולהציגו כעבריין, כדי שלא יהיו בידיו אמצעים ויכולת להילחם בבנק ולהוכיח את צדקתו. לטענת בית־און, היתה לו זכות לקזז כספים בקופת הכינוס כנגד שכר טרחה שפסק לו בית המשפט, אך הבנק גזל אותו ממנו.

 

הסכסוך בין הבינלאומי לבית־און נחשף ב"כלכליסט" בשנה שעברה, כשפורסם שבין הבנק לבית־און מתנהלים כמה הליכים משפטיים, ובין היתר תביעה שהבנק הגיש נגד עורך הדין. על פי התביעה, בית־און מעל בכספי הבנק כשמכר שתי דירות בתפקידו ככונס בשני תיקים שונים, אך את תמורת המכירה, 1.65 מיליון שקל, שלשל לכיסו במקום להעביר לבנק. הבנק התבטא כלפי בית־און במילים חריפות והאשים אותו בגניבה ובמעשים פליליים.

 

עו"ד ישי בית און עו"ד ישי בית און צילום: בועז אופנהיים

 

בית־און מצדו הודה שלקח את הכסף, אולם הסביר שנאלץ לקזז כדין חובות שכר טרחה של הבנק כלפיו. לטענתו, הבנק מנע ממנו שכר טרחה המגיע לו בעשרות תיקים שונים. בין היתר הציג בית־און דוגמאות לתיקים שבהם בית המשפט פסק לו שכר, אבל הבנק דרש ממנו לחלוק אותו עמו, העביר לו רק חלק מהכסף ואת היתרה העביר לקופת הבנק.

 

ב"כלכליסט" נחשף עוד כי מסמכי תגובה שהגיש הבינלאומי לבית המשפט העלו שבבנק כבר החליטו לפני שנים לקבוע נהלים פנימיים שמסדירים מחדש את חלוקת שכר הטרחה בין הבנק לכונס - הבנק נוהג להחתים מראש את עורכי הדין המתמנים מטעמו על הסכמי שכר טרחה פנימיים, ובהמשך הכונס מקבל רק חלק מהסכום על פי פסיקת בית המשפט והיתרה עוברת לבנק. צעד זה נעשה מבלי שהבנק או הכונס מעדכנים את בית המשפט בחלוקה הפנימית ביניהם.

 

בתצהיר שבית־און צפוי להיחקר עליו בעוד כשלושה חודשים הוא טוען שהבנק מתעשר שלא כדין על חשבון פרקליטו כרווח צדדי ומעלים את כוונותיו אלה מבתי המשפט ומהנושים. לדבריו, כשבית המשפט ממנה כונס עבור כמה נושים ופוסק לטובתו שכר טרחה, אין לבנק שום זכות על הכספים אלה. בית־און טוען שכשהבנק גובה לקופתו את שכר הטרחה או את חלקו "לא רק שהוא גונב ממני את שכר טרחתי, הוא גם מתעשר שלא כדין על גבי ומהתל בבתי המשפט בידיעה ברורה ובנטילת סיכון מחושב, שכן הוא בטוח שמכוח השררה איש מבין עורכי הדין המתפרנסים ממנו לא יעז לפעול נגדו". בית־און טוען שהתנהלות זו אינה מקובלת בבנקים אחרים ושבבינלאומי "אין דין ואין דיין בכל הקשור לשכר טרחת עורכי דין, הניתן על פי חנו של עורך הדין באותה העת".

 

לדברי בית־און בתצהיר, כך נוצרים יחסי תלות ומרות אסורים בין הבנק לבין פרקליטו, והבנק אינו רשאי לגעת בשכר טרחת הכונס או כל בעל תפקיד אחר. בית־און מצטט פסיקה של נשיא העליון אשר גרוניס: "אין זה רצוי שבעל דין יישא בתשלום שכרו של כונס הנכסים, אלא כי את שכר הטרחה יקבע בית המשפט בשל חשש מפני פגיעה באובייקטיביות של בעל התפקיד".

 

מהבינלאומי נמסר בתגובה כי "גניבת הכספים על ידי עו"ד בית־און נתגלתה על ידי הבנק במקרה. בית־און מעולם לא שלח לבנק הודעת קיזוז על הכספים שנגנבו וטענת הקיזוז שהעלה, כמו גם טענותיו לגבי שכר הטרחה הן שקריות ונולדו רק לאחר שנתגלתה הגניבה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x